ירח לידה ראשון - מודעות לפוריות טבעית

>> לחצו כאן להאזנה לפרק הראשון בסדרה "תשעה ירחי לידה"

במשך עשר שנים חייתי די בשלום עם העובדה שברחם שלי שוכן לו תושב קבע: התקן תוך רחמי. פשוט לא רציתי להכנס להריון, וזה היה הפתרון הכי פחות גרוע שמצאתי כדי למנוע הפלות מיותרות. השלמתי עם העובדה שאני מתעלמת מכך, שפעולת מניעת הכניסה להריון של ההתקן כרוכה בקיומה של דלקת "מינורית" קבועה בצוואר הרחם.

השלמתי גם עם העובדה שכבר עברתי את גיל 30 ואני עדיין לא רוצה להיות אמא, למרות שידעתי שפרמטר הגיל משחק תפקיד בענייני פוריות, ושכמעט כל חברותי כבר חיתלו ואפילו שלחו את ילדיהן לגנים.

למרות היחס הלא-הכי-חביב, שהפגנתי כלפי הגוף שלי, אפשר להגיד שמערכת היחסים שלי עם הפוריות שלי היתה טובה מאוד, כי תמיד כיבדתי ואפילו אהבתי את המחזור החודשי שלי, שמצידו התמיד להגיע באופן קבוע מדי חודש, מאז גיל 14. אפילו את תסמיני הטרום מחזור (pms) המעיקים קיבלתי בהשלמה, כאילו הבנתי לליבה של הרחם שלי, שכעסה על כך שהיא שוב לא מממשת את הייעוד שלה, וניסיתי לעזור לגופי ולנפשי להתמודד איתם באמצעות טיפולי שיאצו ודיקור. חוץ מזה, תמיד האמנתי ביכולתו של גופי להרות וללדת, כשארצה בכך, מתישהו.

רגע לפני שמתחיל המסע, אילת מידן והגיטרה (צילום: באדיבות אילת מידן)

ואז יום אחד זה קרה גם לי. בגיל 34. הרגשתי מבפנים שאני מוכנה ואפילו רוצה, בפעם הראשונה בחיי, להיות אמא. לשמחתי הרבה, מישהי שם למעלה (אולי אלת האהבה והפוריות) כנראה הבינה שמוטב מאוחר מאשר אף פעם - ובאה לעזרתי. תוך כמה חודשים מצאתי את עצמי נשואה לגבר של חיי ובהריון. מדהים איך אפשר לסכם חיים שלמים של בן אדם במשפט אחד קצר.

מרגע שהוצאתי את ההתקן ורחמי נשמה לרווחה, הרגשתי חופשיה. חופשיה להרות, חופשיה לממש את המהות הנשית, הטבועה בעצם הפוריות שלי. מרגע הוצאת ההתקן והכניסה להריון החל להתרחש בתוכי תהליך של התגברות החיבור הטבעי אל הגוף. קודם כל, הערכתי מאוד את גופי על כך שהצליח להרות וברוב גאוניותו, לגדל בהתמדה את העובר שברחמי. זה חתיכת נס הדבר הזה, למרות שהוא קורה כל יום, כל היום, כבר מיליארדי שנים.

אולי כהודיה על כך, הרגשתי שאני מחויבת לטפח את בריאותי הפיזית והנפשית במהלך ההריון. דבר נוסף שהרגשתי, הוא שבעתיד אני לא רוצה יותר להכניס לרחם שלי התקן תוך רחמי ובטח שלא לקחת גלולות למניעת הריון. נזכרתי פתאום, שחברה שלי הלכה פעם לסדנת לימוד קצרה, של שיטה שנקראת "מודעות לפוריות הטבעית", וחשבתי לעצמי שכדאי שאברר מה היא מלמדת בדיוק.

>> לחצו כאן להאזנה לפרק הראשון בסדרה "תשעה ירחי לידה"

>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"

מתחילת ההריון היה לי ברור, שאני פשוט חייבת לשלב את החוויה החדשה והאינטנסיבית שאני עוברת עם העיסוק שלי, בעריכת והגשת תכניות רדיו, ולשתף נשים אחרות במסע החיפוש והגילוי האישי שלי. מטבעי אני נוטה לשאול שאלות, להטיל ספק, לחפש מה נכון עבורי ומדויק לי בחיים. לא הפתיע אותי, שגם ביחס להריון, מצאתי את עצמי משוטטת רבות באינטרנט כדי לחפש גישות ואנשים שמעודדים חיבור לעצמנו ולגופנו הנשי, והתייחסות לתהליך המופלא של הריון ולידה כאל חוויה טבעית ומעצימה.

כך נרקמו להם לאט לאט נושאי הסדרה "תשעה ירחי לידה", שתשודר ברדיו מהות החיים. סדרה שתהווה עבורי מעין מסע הריון רדיופוני. החלטתי לקרוא לה "תשעה ירחי לידה" כי אהבתי את ההקבלה בין מחזוריות הירח או ליתר דיוק, הלבנה (בנקבה), למחזוריות הנשית. מחזוריות של התרוקנות והתמלאות. אהבתי גם את העובדה, שללבנה יש צד חשוך וצד מואר, כמו לנפש שלנו, ורציתי להעביר את המסר שטבעי שכך נרגיש גם לאורך תהליך ההריון והלידה וגם כלפי האימהות.

היה לי ברור שאת הפרק הראשון אקדיש לנושא הפוריות, שבלעדיה אין בכלל מה לדבר על הריון ולידה. ומאחר שאחת המטרות שלי ביצירת הסדרה הזו היא לעורר מודעות לנושאים פחות מדוברים סביב הריון ולידה, החלטתי לחקור את אותה גישה, שהבטחתי לעצמי שאברר עליה: "מודעות לפוריות הטבעית".

שונברון ומידן באולפן "רדיו מהות החיים" (צילום: מהות החיים)

אחרי שקראתי בהנאה את הכתוב באתר ולמדתי כמה דברים חדשים אודות גופי ותהליך הפוריות הטבעית, החלטתי לתת במה רדיופונית לגישה הזו, שמשום מה לא כל כך מוכרת בארץ, ולארח באולפן רדיו "מהות החיים" את מי שייבאה אותה לארץ מארה"ב לפני כ-20 שנה: מיכל שונברון. השיחה איתה חיזקה את מה שכבר קינן בתוכי מרגע הוצאת ההתקן, ואחרי שהבנתי עד כמה הגישה הזו טבעית ופשוטה ליישום, פתאום זה היה לי ברור - אחרי שאלד, אני הולכת ללמוד וליישם אותה.

אז חוץ מלאחל לי בהצלחה, אני מזמינה אתכן להכיר אותה גם, ולהאזין לתכנית "מודעות לפוריות הטבעית" ברדיו "מהות החיים".

נשתמע בפרק הבא של הבלוג שלי, שמלווה את הסדרה "תשעה ירחי לידה".

>> למעבר לפרקים נוספים בסדרה "תשעה ירחי לידה"