החוקים פשוטים: במרוץ יכול להשתתף כל מי שמסוגל לנוע ולא משנה בן כמה הוא או מהי המהירות שלו. אפשר לרוץ, ללכת, להתקדם בעזרת קביים ויש להניח שגם אם אתם על כיסא גלגלים אף אחד לא יגיד לכם לא.
סיפורים צבעוניים נוספים:
- הכירו את גיבורי העל של אולימפיידת הנכים
- חיבקה 365 אנשים זרים בשנה: איך עושים את זה?
תראו בעצמכם:
חוויה של פעם בחיים
על קו הזינוק צריך להתייצב לבושים בחולצה לבנה. אלה הם כל הכללים. המשתתפים רצים במסלול שאורכו 5 ק"מ, כשבסיומו של כל מקטע בן קילומטר אחד הם מקבלים מקלחת של אבקת צבע בגוון אחר. בהתחלה מארגני המרוץ, הספונסרים והמתנדבים ישטפו את הרצים בצהוב, בקילומטר הבא בירוק וכך הלאה, עד לקו הסיום, שם ייטבלו הרצים בכל צבעי הקשת בענן. הצבעים ינחתו בצורה של אבקה טבעית ולא רעילה שכל ייעודה הוא להפוך הריצה מהישגית לחגיגית – במובן המבולגן של המילה. האירוע מתקיים בדרך כלל במרכזי הערים, שלקראת סיום הריצה מתכסים לכמה דקות בעננת צבע זוהרת שאינה דומה לשום דבר אחר ואי אפשר להישאר אדישים לה.
ה- Color Run הראשון התקיים ב-2011, והיוזם טראוויס שניידר ראה כי טוב והחליט השנה להוציא את המרוץ לסיבוב הופעות בעשרות ערים ברחבי ארצות הברית. בכל מקום שאליו שניידר והרעיון הססגוני שלו מגיעים הם מתחברים לאחת העמותות ומפיקים את המרוץ. "רציתי ליצור אירוע שיעודד אנשים לצאת החוצה ולרוץ פשוט בשביל הכיף," סניידר סיפר בראיון להאפינגטון פוסט. "רציתי שאנשים ייהנו מהחוויה הקהילתית של ריצה משותפת, ורציתי להוסיף משהו מעט בלתי שגרתי למרוץ; משהו שישמש כמעין תגמול חזותי על כל העבודה שהרצים האלה השקיעו כשהתאמנו לקראת האירוע." אין מדליות, אין גביעים, אין פרסים ואין פודיום. יש הרבה מוזיקה, לפעמים גם מכשולים בדרך, הרצים מחלקים זה לזה כיפים ידידותיים ושרים עם המוזיקה בזמן החימום. הזוכה הוא מי שחצה את קו הסיום והצליח להתכסות בהכי הרבה צבעים. יש רבים כאלה.
יש מקום לכולם (צילום מסך: פייסבוק The Color Run)
לא שחורים או לבנים: צבעוניים!
"לראות עד כמה ה- Color Runגורם לאנשים מכל הסוגים להיות שמחים, זה מתגמל מאוד," אמר שניידר למקומון של העיר גראנד ראפידס שבמדינת מישיגן. הוא עצמו טרם השתתף כ"מתחרה" באף אחד מהמרוצים כי היה עסוק בהפקה שמאחורי הקלעים, אבל מן הסתם זה רק עניין של זמן. כל בני משפחתו כבר רצו ונשטפו בשלל צבעי הקשת. להניח לרגע את התחרותיות בצד ולערבב כיף עם ספורט זה חשוב וזה משהו שאסור לשכוח. לערבב ספורט עם כיף ועם קהילה זה אפילו עוד יותר טוב. אבל יש עוד משהו במרוץ הקשת בענן – כשאנחנו כחולים, ורודים, ירוקים וסגולים, אנחנו מפסיקים, לפחות למשך כמה שעות, להיות שחורים ולבנים, מזוהים עם המקום הזה או עם המקום ההוא. אנחנו חוזרים להיות אנשים פשוטים שסתם רוצים ליהנות מקצת צבע בחיים. ביחד.
רוצים להתעדכן ולבדוק היכן המירוץ הבא? כנסו לאתר המירוץ
צידה לדרך:
"אין דרך אל האושר - האושר הוא הדרך" (דיוגנס)
לאתר מהות החיים
