דמייני פרפר מעופף בשדה פרחים. תני לפרפר צבע וגודל. ראי אותו מעופף. אי אפשר לדעת מראש על איזה פרח יבחר לנחות. הפרפר נוחת על פרח, ושוב מעופף. הקלילות, היופי, ההנאה ברורים. ככה נראית בחירה? בוודאי. הפרפר "מחליט" על איזה פרח ינחת, כמה צוף ישאב ממנו ומתי יעופף הלאה. יש מחיר לבחירה של הפרפר? ודאי שיש. יש מחירים ויש סיכונים: הפרפר יכול לנחות על פרח שלידו תארוב לו לשון ארוכה של לטאה או שילכד במקור של ציפור רעבה. למרות המחירים והסיכונים האלה, שמשותפים לכל היצורים החיים, מי לא היה רוצה לבחור כמו פרפר: בקלילות, ביופי, בהנאה?! השאלה כעת היא: איך עושים את זה?

הקלות הבלתי נסבלת של הבחירה

בדרך כלל, אנו בוחרים באותה טבעיות שבה אנו הולכים. מרגע שפוקחים את העיניים ועד לעצימתן אנו בוחרים כל הזמן: מה לשתות, מה לאכול, מה ללבוש, איך להתנהג, מה להגיד. לבחור לא כולל רק את הדברים הגדולים: עם מי להתחתן ואיפה לחגוג את ליל הסדר. בחירה מתייחסת גם הדברים הקטנים: לנשום עמוק, לתת לגוף להתרווח במושב הכסא, לתת לכתפיים להרגע. אנו לא מתעכבים על הבחירות הקטנטנות שבכל רגע ורגע (מלבד כשמתרגלים מדיטציה), ולא מתייחסים אליהם בכובד ראש – למה? כי "בחירה" הופכת להיות נושא חשוב, עניין משמעותי, רק כשיש התלבטות.

אנו מתעכבים על מה שלא עובד. זהו טבע האדם. בדיוק כמו שאנחנו לא מדווחים שהיום לא כואב כלום, אלא אומרים כשמשהו כואב, כך איננו מתעכבים על מה שמתאים לנו. איננו מתפעלים מהקלות והקלילות שבה אנו בדרך כלל בוחרים, אלא מדברים על המקומות שבהם נתקענו.

אנו עוסקים בדברים כשיש בעיה, כשמבקשים שינוי, כשהדברים לא מסתדרים. לא נשפוט כרגע אם זה טוב או רע, אם זה ככה בגלל תכנות אבולוציוני או בשל מבנה אישיות. נתייחס לזה כאל נתון: ככה רובנו, בדרך כלל, פועלים. אך כשאנו רוצים לבחור ולפנינו החלטה שמיוחסת לה חשיבות רבה – אז נתלבט.

כמו בהליכה, מרגע שלמדנו ללכת יש לנו שליטה ברגליים. אבל גם מי שיודע ללכת מצויין מתקשה לפעמים, מועד, מתנגש, עוצר. גם מי שבוחרת מצויין, משתהה לפעמים, מתלבטת, מתבלבלת, לא יודעת מה להחליט.

בחירות שבהן מתלבטים ואולי אפילו נתקעים הן חשובות או שהן הופכות לחשובות בגלל ההתלבטות. אנו לומדים על הבחירות שלנו בעיקר מהמקרים שבהם איננו מצליחים לבחור, או לא מצליחים בקלות. איך את מתנהגת כשאת לא יודעת מה לבחור? בוחרת גם וגם? מחכה שמשהו יקרה?, ממשיכה להתלבט כל הזמן עד שמתישה את עצמך? מטילה מטבע?

מתי הבחירה קשה? השורה התחתונה היא שקשה לבחור כשאנו חושבים שמה שנחליט הוא חשוב:

  • כשאנחנו מרגישים שמה שנחליט ישפיע ויעצב את החיים שלנו בעתיד. כך נכנס לדיון החשש מאי הודאות שבעתיד.
  • בחירה מסמלת שאין דרך חזרה. לא אוכל למחוק מהחיים שלי את הילדים שנולדו לי או הילדים שלא נולדו לי. יש החלטות שהן בלתי הפיכות.
  • בחירה במשהו מסוים סוגרת בפנינו אפשרויות (ההחלטה לנסוע לירושלים היא גם ההחלטה שלא לנסוע לתל אביב).
  • בחשש מבחירה ישנו פחד מאבדן פוטנציאל, הבטחה, ייחוד האישי (אם אבחר ללמוד מנהל עסקים לא אהיה קולנוענית. מסיבה זו דווקא המוכשרים ביותר יחששו מהתחייבות לכיוון כזה או אחר).
  • בין בחירה לאפשרויות מתקיים קשר עמוק: כשהאדם צעיר יש מולו אופק פתוח ורחב של אפשרויות (הוא יכול להיות הכל וחווה בשל כך שלמות נפלאה. ילד בן ארבע יכול לומר ברצינות גמורה שכשיגדל יהיה אסטרונאוט או ראש ממשלה). ככל שהאדם מתבגר ומזדקן – מצטמצם האופק (ומתלווה לכך חוויית סירוס. מרבית האנשים המבוגרים לא יכולים לומר ברצינות שבעתיד יהיו אסטרונאוט או ראש ממשלה). כשאדם מת – האפשרויות נעלמות איתו. בחירה פועלת באופן דומה: היא מצמצמת בהדרגה את אופק האפשרויות – ובמובן הזה היא מעוררת חוויית סירוס ובמקרים מסוימים מזכירה מוות.

פרפר: מורה לתהליך הבחירה

ישנן, אם כך, סיבות מצוינות להתקשות לפעמים לבחור. בחירה יכולה להיות עניין מסובך, מפחיד וגורלי. אם רצינו לבחור כמו פרפר, מה שמסביר מדוע כשזה מגיע לבחירה, הקלילות של הפרפר כל כך אטרקטיבית. כשזה מגיע לבחירה שאיתה קשה לנו.

אפילו הפרפר לא נולד פרפר (צילום: Shutterstock )
אפילו הפרפר לא נולד פרפר (צילום: Shutterstock )

כשמתקשים צריך לזכור: אף אדם לא נולד פרפר. אפילו הפרפר לא נולד פרפר. הפרפר מלמד אותנו לזהות את מצבי ואולי לשנות אותו. הפרפר, על כל גילגוליו, הוא מורה מצויין לשיעור של שינוי צורה-טרנספורמציה. השיעור מתחיל בזיהוי. כמו הפרפר, כל אחת ואחד מאיתנו מצוי בכל רגע בשינוי עצמי. הפרפר מלמד לזהות את השינוי ואולי גם לכוון ולהשפיע עליו. הזיהוי מאפשר לראות באיזה שלב אני נמצאת כרגע. לפרפר 4 שלבים:

שלב הביצה, התחלה של הדבר, הולדת רעיון שעוד לא הפך למציאות. כדי לדעת אם הבחירה שלי היא בשלב הביצה עלי לשאול: האם מדובר במחשבה או ברעיון? למשל, בבחירה ללמוד, בשלב הביצה, הרעיון עלה ומתגלגל במחשבות.

שלב הזחל, התקבלה החלטה לממש את הרעיון, להוציאו לפועל. כדי לדעת אם הבחירה שלי היא בשלב הזחל עלי לשאול: האם עלי לקבל החלטה? למשל, בבחירה ללמוד, בשלב הזחל, התקבלה החלטה חיובית.

שלב הגולם, פיתוח הפרוייקט או הרעיון. כדי לדעת אם הבחירה שלי היא בשלב הגולם עלי לשאול: האם אני עושה משהו כדי להפוך את הרעיון למציאות? למשל, בבחירה ללמוד, בשלב הגולם, נשלח מייל או נערוך שיחת טלפון לבירור פרטים.

מימוש והשלמת שינוי הצורה (צילום: Shutterstock )
מימוש והשלמת שינוי הצורה (צילום: Shutterstock )

שלב הפרפר, מימוש והשלמת שינוי הצורה. נולד פרפר שעזב את הגולם, ויצא אל העולם לקשט אותו בצבעיו (שהרי פרפר הוא פרח חי). כדי לדעת אם הבחירה שלי היא בשלב הפרפר עלי לשאול: האם הצגתי את הרעיון לעולם? האם אני חולקת-משתפת ברעיון שהושלם? למשל, בבחירה ללמוד, בשלב הפרפר, מי שנרשמה ללימודים השלימה את תהליך הבחירה.

הפרפר הוא מורה שמכניס יצירתיות לתהליך הבחירה, לוקח משהו שנראה מסובך ומפרק אותו לשלבים, מאפשר לעכל את העניין בביסים יותר קטנים, מסייע לקחת פלונטר ולעשות בו סדר. ואז גם מי ששרויה בבלבול, תדע לזהות שהיא בתוך תהליך, ושיש עוד כמה שלבים לעבור כדי למצות את התהליך ולבחור נכון.

ד"ר תמי אילת-יגורי היא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, במכללה האקדמית לחברה ואמנויות וב"קתדרה - מרכז לימודים חוויתי".

צידה לדרך

"מהו מדען אחרי הכל? אדם סקרן אשר מביט דרך חור מנעול, חור המנעול של הטבע, מנסה להבין מה מתרחש" (ז'אק קוסטו)

לאתר מהות החיים