"לאבא שלי יש הרבה קופסאות בעבודה", סיפר מונרו בסרטון המספר את סיפורו, "הוא שולח מוצרים ואני חותך את הקופסאות ומכין את מכונות המשחק שלי מהן". המשחק הראשון שהכין היה משחק לקליעת כדורסל, שהוא הציע ללקוחות מזדמנים בניקל בודד עבור משחק. "הוא התחיל מהמשחק הקטן הזה", מספר אביו, "ולאט לאט הם הפכו משוכללים יותר עד שהם תפסו את כל המקום בחנות".
מונרו חלם על היום בו הוא יפתח מרכז משחקי "ארקייד" משלו ועל הרגע בו אנשים יגיעו מכל עבר כדי לשחק במכונות שהוא יצר במו ידיו. במשך מספר חודשים השקיע מונרו יום-יום בעבודות ההכנה: עיצוב המשחקים, בניית אזורי תצוגה לפרסים, הקמת מערכת ביטחון והשלמת כל החוויה עד לפרטיה הקטנים.
"הארקייד של קיין"
לחשוב מחוץ לקרטון
למרות העובדה שהעסק של אביו, המשווק בעיקר דרך האינטרנט, לא משך לקוחות אל דלת החנות, ידיו של מונרו לא רפו והוא המשיך להמתין יום-יום ללקוחות שיגיעו כדי לשחק במכונות שלו. ביקור ארעי של לקוח שחיפש חלקי חילוף למכונית היה הצעד הראשון שהוביל לחשיפתו של "הארקייד של קיין". "יום אחד, באופן מקרי לחלוטין, נכנסתי לחנות 'סמארט פארט אוטו' כדי לחפש ידית חלופית לדלת המכונית שלי. מה שמצאתי שם היו מכונות משחק מרשימות, שנעשו בעבודת יד ותופעלו על ידי ילד ששאל אותי אם ארצה לשחק. שאלתי אותו איך זה עובד והוא אמר לי שעבור דולר אחד אוכל לשחק בשני משחקים או שעבור שני דולר אוכל לקנות כרטיסיה של חמש מאות משחקים", סיפר אותו הלקוח.
נירוון מאליק, אותו לקוח מזדמן, שהיה גם השחקן הראשון במכונות המשחק של מונרו, זיהה את הגאונות שבפרויקט היצירתי של הילד והציע לאביו להפתיע אותו, להביא עשרות לקוחות ל"ארקייד" שלו, לצלם סרט תיעודי על הפרויקט היצירתי ולהגשים לו את החלום.
מאליק פתח לקראת הארוע קבוצת פייסבוק, שהגיעה לתפוצה של מאות אלפי גולשים ברחבי לוס אנג'לס. ביום ההפתעה, הגיעו עשרות אנשים שהפתיעו את מונרו ב"ארקייד", שיחקו, נהנו ו"עשו לו את היום". הסיפור שלו פרש כנפיים והסרטון הגיע לעיניהם של למעלה מחמישה מיליון גולשים תוך עשרה ימים.סרטון תגובה: הפינבול של עזרא בן ה-7
להאמין במה שיש לך
מגזין פורבס כבר הכריז בחודש שעבר שמתישהו ב-30 השנים הבאות, קיין מונרו יהיה מיליונר. אך גם אם החלום האמריקאי יסתיים בסרטון הקצר ומונרו לא יהיה מיליונר – הוא כבר יכול לרשום בקורות החיים שלו שהוא הוזמן להרצות בפני כיתה בבית הספר ללימודי עסקים באוניברסיטת דרום קליפורניה. תשע שנים טרם יתאפשר לו להירשם ללימודים באוניברסיטה בעצמו. אז איך קורה שילד בן 9 מקבל תשומת לב של מיליוני אנשים ברחבי העולם? על פי מאמר שפירסם טי.ג'יי. מקיו במגזין פורבס, מונרו שבה את ליבה של החברה ובדרכו הצליח להחדיר בנו תקווה. מקיו כותב שיש ריגוש מסוים כשמבוגר מביט בילדים שמנסים לעשות משהו אחר מלבד לשחק במשחקים אלקטרוניים. בזמן שדור שלם של ילדים מבלים את שעות הפנאי שלהם רוכנים מעל מסכים דיגיטליים של קונסולות משחקים, יש משהו מרענן בלראות דבר מה שנמצא מחוץ לגבולות המקובל. קיין מונרו יכול היה לבלות את חופשת הקיץ שלו בישיבה נינוחה בחנות של אביו, לשחק באקס בוקס או בקריאת ספר, אך במקום זאת הוא ניצל חלל שלא היה בו שימוש ובחומרים ממוחזרים כדי להשתעשע עם הדמיון שלו. את ההכנסות מה"ארקייד" חוסכת המשפחה לקרן לימודים עבור מונרו. ארגון נוסף שקיבל השראה מסיפורו הבטיח להשוות כל תרומה שתינתן למונרו ולפתוח קרן לימודים עבור ילדים נוספים, כנראה כאלה שהושפעו מהמכונות של מונרו והעלו סרטונים של יצירות שהכינו גם הם. "ברגע שראיתי אותו, נשאבתי באופן מיידי לילדות שלי", סיפר מאליק. "הוא היה כל כך ממוקד, לקח את זה בכזו רצינות ופשוט האמין במה שיש לו".צידה לדרך:
"אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים". (שמעון פרס)
גם הילד שלכם חולם על פרויקטים מעוררי השראה? ספרו לנו על זה בעמוד הפייסבוק של מהות החיים ואולי נכתוב גם עליהם.
רוצים לשמור על קשר עם קיין מונרו? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של "הארקייד של קיין" או היכנסו לאתר הסרט. לאתר מהות החיים
