מהטמה גנדי (ימין) ואמא תרזה (שמאל). לא מבקשים תמורה
רוצים גם אתם לעשות טוב? ב-20.3 יתקיים "יום מעשים טובים", שמטרתו לקדם את הנתינה ואת הערבות ההדדית בחברה. מצטרפים?
לאורך ההיסטוריה ניסו אנשי רוח ומדענים למצוא פשר להתנהגות האלטרואיסטית, לעיקרון המעמיד את טובת הזולת כערך עליון ללא ציפיה לתמורה כלשהי. לקראת יום המעשים הטובים, שיחל בחודש מרץ, החלטנו לנסות ולגעת בדיון המורכב הזה ולענות על השאלה – מה, בעצם, עושה אותנו אנשים טובים יותר?
טוב ליבה של הנזירה האלבנית-קתולית, אמא תרזה, הפך לסמל אוניברסלי לאלטרואיזם, עזרה לזולת ונתינה שאינה יודעת גבולות. כמותה, אנשים רבים לאורך ההיסטוריה סיכנו את חייהם לטובת הזולת בלא תמורה מוחשית. לצד אלפי אנשים אנונימיים, אפשר למנות גם כמה דמויות ידועות שהקדישו חלק ניכר מחייהן לפילנתרופיה, התנדבות ונתינה, דוגמת אוסקר שינדלר וחסידי אומות העולם, שהצילו רבים מיהודי אירופה; מהטמה גנדי ונלסון מנדלה, שהקריבו את חייהם בהובלת עמם במאבק אל החופש; האם המחבקת, אמה, שחיבקה יותר מ-30 מיליון איש ברחבי העולם; והדאלי למה, המפיץ ערכים של אהבה ונתינה ברחבי העולם.
לחבק את העולם from Amma Israel on Vimeo.
הנמלים לטובת הכלל
המונח אלטרואיזם נגזר מן המילה הלטינית "אלטר" שמשמעה האחר, הזולת. הוא נהגה לראשונה על ידי אוגוסט קומט (Auguste comte), סוציולוג ופילוסוף צרפתי בן המאה ה-19, שהשתמש בו כדי לבסס את תפיסתו המוסרית. קומט האמין שזוהי חובתם המוסרית של יחידים לוותר על צרכיהם הפרטיים ולחיות עבור אחרים. מחקרים בין תחומיים חדשים בנושא האלטרואיזם מלמדים, שטוב הלב הוא תופעה מולדת המעוגנת במוחנו ומלווה אותנו בתהליך אבולוציוני ארוך שנים. האם האלטרואיזם הוא ערך מוסרי עליון שמקורו בתרבות, בדת ובנפש האדם או שבעצם הכל מתחיל ונגמר בגנים?
שעה שצ'רלס דארווין עמל על המחקר עליו התבסס ספרו "מוצא המינים", הוא התקשה להבין את התנהגותן של הנמלים. הוא ידע שבקרב זנים רבים של נמלים מתקיימת חלוקה נוקשה למעמדות: פועלות עקרות, שכל תפקידן להיתלות במהופך, בלי נוע ולשרת את המלכה וצאצאיה; ונמלים המשמשות כצבא לוחמות, שעליהן מוטל לחסום את פתח הקן בפני פולשים. מה שהפליא את דארווין היתה השאלה כיצד יכלה האבולוציה ליצור התנהגויות שונות כל כך בזן יחיד, שכן באין צאצאים לפועלות, לא יכלה האבולוציה לשמר את תכונותיהן לאורך הדורות.
הנמלים הפועלות למען הכלל
יתר על כן, התנהגות שמעדיפה את טובת הזולת ואינה מעניקה יתרון לבעליה היתה אמורה להיעלם במהלך האבולוציה. לשיטתו של דארווין, כפי שהוצגה ב"מוצא המינים", הדרך היחידה לשמר נטיה כזו חייבה שמישהו מהפרטים ייצא נשכר. התשובה, לדעתו, היתה הקהילה. במאמרו "המסע אל מקורות טוב הלב", שפורסם בגיליון הראשון של מגזין אודיסאה, כתב הד"ר אורן הרמן, מרצה בכיר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן בתחומי אבולוציה והיסטוריה ופילוסופיה של המדעים, כי "יש היגיון בכך שנמלים (ודבורים וצרעות וטרמיטים) עקרות יקדישו עצמן לאחרים בלי לחשוב על טובתן האישית ולעיתים אף יקריבו את חייהן – אם תצמח מכך תועלת לקהילת הקן כולה".
אינסטינקט בלתי נשלט
אחת מן התאוריות המדעיות הרווחות כיום בביולוגיה אודות האלטרואיזם, מתבססת על נקודת המבט של מה שריצ'רד דוקינס כינה: "הגן האנוכי". תיאוריה שחוללה מהפכה בחקר עולם הטבע. לדברי הד"ר הרמן, מדובר בהתנהגות המשותפת למינים רבים, למעשה -- לכל היצורים החיים, שפועלים "לקידום האינטרסים של אדוניהם האמיתיים: גנים ללא חת, שהציווי היחידי שהם מצייתים לו הוא היתרבותם שלהם". כך, נמלים או זאבות, שמסייעות זו לזו להתרבות; עטלפים החולקים את שללם עם חבריהם ללהקה; או גמלי שלמה זכרים המקריבים עצמם בעת ההזדווגות -- עושים זאת לא בגלל המימד המוסרי, אלא בגלל אינסטינקט בלתי נשלט.
מחקרים מוחיים שבוצעו בעשור האחרון גילו קשר בין התנהגות אלטרואיסטית ובין מערכת תגמול פרימיטיבית במוח, המופעלת בדרך כלל בתגובה לאוכל וסקס. המחקרים מעידים על כך שאלטרואיזם אינו עיקרון מוסרי נעלה, הדוחק הצידה דחפים אגואיסטיים בסיסיים, כי אם מנגנון מולד, שמעוגן ומחווט במוח כך שיעורר הנאה.
Human Behaviour של ביורק
מנגד, יש שהציעו להסביר את האלטרואיזם דרך משקפיים כלכליים. כזה היה רוברט פרנק, פרופ' לניהול וכלכלה באוניברסיטת קורנל, שסבור שהכל מתמצה באמון: "החיים אינם אלא משחק, שבו כל אחד מחפש שותפים נאמנים לשחק איתם. לפי השקפה זו, רצוננו ויכולתנו להיטיב עם הזולת קיימים מסיבה אחת ויחידה -- כדי לחבור לצדיקים אחרים כמונו לתועלתם ההדדית של כולם", כתב.
מתוכנתים גנטית לעשות טוב
עדה למפרט, פרופסור לפסיכולוגיה במרכז האקדמי רופין וחוקרת פסיכולוגיה אבולוציונית, מוצאת מקור אחר לאלטרואיזם. בספרה "נפש ערומה", מסבירה למפרט כי "ראשיתה של האכפתיות שמגלה יצור חי אל האחר היתה עם הופעתה של האימהות במחלקת היונקים לפני מאה וחמישים מליון שנים. לאמו של תינוק יש מאגרים בלתי נדלים של יצר טוב והם בוקעים בקלות ובשמחה ממעמקי נפשה. כך גם גברים -- הם יגיבו לסימנים המושכים נתינה מיטיבה, חיוך תינוק למשל, וירחיבו את מקורה האימהי לנזקקים נוספים".
לדבריה, האפשרות להעניק לאחרים נמצאת שם -- השאלה אם נבחר להשתמש בה. "יצר לב האדם טוב ויצר לב האדם רע. הם בנפשנו, בנפש כולנו, אצל מי יותר ואצל מי פחות, מבקשים לבוא לידי ביטוי". ההבדל העקרוני בין השניים הוא שהרע עלול להיות בלתי נסבל, אולם מן הטוב -- ויהיה מקורו בגנים, באבולוציה או ברוח המוסר האנושית -- אין יתר על המידה.
אלפי אנשים אלמונים מקדישים את חייהם לפילנתרופיה והתנדבות (צילום: ויקיפדיה)
בכל אשר נביט נמצא מקום להיטיב עם סביבתנו, גם אם הדבר נדמה זניח או חסר משמעות. כל שינוי מתחיל ברגע אחד של החלטה לקום ולרתום עצמנו למען צרכיו ואושרו של הזולת. ואם כאלה נולדנו, מתוכנתים גנטית לעשיית הטוב, למה שלא נאמץ את המודעות הזו בחיי היומיום ונעשה כמה שיותר טוב? אחרי הכל, "הררים של טוב לא יכניעו תחתם את מוחנו", מסכמת למפרט, "אלא יחזקוהו עוד יותר".
רוצים גם אתם לעשות טוב? ב-20.3 יתקיים "יום מעשים טובים", שמטרתו לקדם את הנתינה ואת הערבות ההדדית בחברה. מצטרפים?
כתבות נוספות בפרויקט "יום מעשים טובים":
