(איור: נועה ליברמן-פלשקס)
בשבוע שעבר התפרסם מחקר שקבע כי 80 אחוז מהיהודים תושבי ישראל מאמינים באלוהים. כצפוי ממחקר שעוסק בנושא טעון כמו דת, הרשת סערה. חשדנית לגבי ממצאי הסקר (שכלל רק כ-3,000 איש), החלטתי לנסות לקיים דיון בנושא בפייסבוק, בקרב חברים.
גם שם, הדיון שהתחיל תרבותי ומעניין והציג מגוון דעות -- מאמינים מול אתאיסטים, מסורתיים מול אנטי-דתיים -- הפך במהרה למלחמת עולם וירטואלית שירדה לפסים אישיים. מה, בעצם, יש בנושא הדת שכל כך מטריד אותנו? מדוע האמונה של אחד או חוסר האמונה של אחר גורמת לנו לכזה תסכול וכעס? לוויכוחי רשת אלימים, ובואו נהיה כנים -- גם לחיכוכים מציאותיים בין דתות, עמים ומדינות?
נושא הדת הטריד אותי רבות בשנים האחרונות, במסגרת "נועה חוטפת משבר גיל 30 בגיל 28 וחצי". פתאום, על רקע המצב הדתי הרגיש בישראל, הרגשתי שאני צריכה לגבש עמדה בנושא שמעולם לא הקדשתי לו יותר מדי תשומת לב.
כן, אני חילונית גמורה, שלא שומרת כשרות. יום שבת בשבילי זה יום נהדר לישון צהריים (בעצם, כל יום, אבל זה כבר נושא לטור אחר), ואני מאוד אוהבת חגים -- אבל בגלל האוירה המשפחתית והאוכל הטעים, יותר מהכל. עם זאת, תמיד הייתה לי סוג של אמונה בכוח עליון כלשהו. לא מדובר במשהו שאני יכולה להגדיר אותו במילים, אבל אני לא חושבת שמדובר במשהו שקשור לדת כלשהי.
לכל אחד זכות לדעה משלו
וכך, מצד אחד, דתיים יתייחסו אלי כשיקסע כופרת. מצד שני, חברים אגנוסטיים ואתאיסטים חושבים שאני פשוט חיה בסרט ואוחזת בחבר דימיוני. ובכן, הרשו לי לספר לכם שהאמונה שלי מגיעה ממקום שכלתני לחלוטין: אני בוחרת להאמין, כי חשבתי על זה לעומק וזה נראה לי הגיוני לחלוטין. האמונה שלי אמנם לא מוגדרת, אני לא מתפללת (בדרך כלל) ולא משתתפת באירועי דת ציבוריים. ההגדרה של גמול וחטא אצלי סובייקטיבית לחלוטין ואני פועלת לפי קודים אישיים וחברתיים שנראים לי מקובלים והגיוניים.
עם זאת, אני שמחה להיות יהודיה. אני אוהבת את המסורת שלנו, אוהבת את החגים, וחושבת שהתנ"ך הוא ספר מרתק.
אני מאמינה בזכות המלאה של כל אחד ואחד מאיתנו להחזיק בדעה משלו לגבי אמונה, בין היא קיימת או לא, בין אם היא דתית או פרטית. אני מוכנה לקבל ולשמוע דעות שונות בנושא -- כל עוד שלא יכפו עלי אותן, גם מהצד המאמין וגם מהצד הספקני.
"ומה כשיהיו לך ילדים", שאלו אותי בפייסבוק. אני אספר להם שהם נולדו לעם היהודי, אספר להם על התנ"ך -- אבל אם ירצו, גם על מיתולוגיה ועל דתות אחרות וכשישאלו אותי אם יש אלוהים אענה להם בכנות: זה לא משנה אם יש או אין; זה משנה אם אתם רוצים להאמין או לא.
לפוסטים נוספים של נועה ליברמן-פלשקס:
