חג החנוכה כבר כמעט מאחורינו, עוד מעט יידלקו כל הנרות והתאורה מעל בימות הפסטיבלים תכבה עד לשנה הבאה. אם אתם הורים לזאטוטים, בטח גם עליכם לא פסח קרנבל האירועים לילדים -- החל מ"מותק של פסטיבל", דרך "עוץ לי גוץ לי" ועד "פסטיגל 2011", הפקת הילדים הגדולה של השנה, בהשתתפות כוכבים כמו יהודה לוי, עוז זהבי ואלי יצפאן. חנוכה תמיד היה חג הפסטיבלים והמסורת הזו לא מדלגת כמעט על שום משפחה בישראל; מלבד אלו שבאמת לא יכולות לממן לילדים את כל הקרנבל הזה, שבכל שנה הולך ומתייקר.
רק לפני כמה חודשים, בקיץ, אנשים יצאו לרחובות ולאוהלים בכדי למחות על יוקר המחייה, שברנו שיאים בכמות המפגינים שהגיעו למחאות השונות, הבנו שאנחנו לא לבד בסיפור הזה ושכל כך הרבה אנשים נלחמים בשיניים על מנת לסגור את החודש. הבנו שכולנו בסירה אחת. אך אם נדמה היה ששדרות רוטשילד כבר הספיקו לשכוח את השרידים של עיר האוהלים, מסתבר שיש מי שזוכר ומזכיר לנו שצדק חברתי אינו אופנה חולפת. אחת הנשים הללו היא שפרה ביטון, אם לחמישה ממאהל התקווה, שפעילה כבר חודשים במאבק למען הדיור הציבורי.
ביטון, שרצתה לקחת את ילדיה לפסטיגל, כמו בכל שנה, גילתה לצערה שהפעם אין ביכולתה להשיג אף כרטיס מסובסד -- 220 שקלים לכרטיס ולכן החליטה לעשות מעשה וליזום פסטיבל חנוכה אלטרנטיבי לילדים. בראיון לרדיו מהות החיים היא מספרת כיצד הפכה המחשבה למעשה: "פתחתי דף אירוע בפייסבוק על מנת להקים את הדבר הזה וזכיתי להרבה תמיכה. הפסטיבל יתקיים בזכות תרומות והוא פתוח לכולם -- מי שאין באפשרותו ומי שיש באפשרותו". כל המפעילים עושים זאת בהתנדבות, מתוך רצון לקדם שיוויון וחיי קהילה שיתופיים.
כשנשאלה מה הניע אותה לעשות זאת אמרה ביטון, "אני מטיילת בשכונות ובכל מיני מאהלים בארץ ואני רואה ילדים שחוגים, לבוש חם ואוכל בסיסי כמו ירקות הם מותרות עבורם. חשבתי לשמח אותם, כדי שכשהם יחזרו לכיתה מהחופשה והמורה תשאל אותם 'מה עשיתם בחופש?' הם יגידו שהם היו בפסטיבל ונהנו".
