תמיד כששאלתי את אמא שלי שאלה היא אמרה: "עדיף שתשאלי את אבא כשהוא יחזור מהעבודה". אבא שלי, כדרכם של אבאים, היה הכי גבוה, הכי חזק והכי חכם בעולם. לא היה דבר שהוא לא ידע: הוא לימד מתמטיקה ופיזיקה, היה מנהל בכיר בארגון ממשלתי, דיבר שבע שפות, שלט במנהגי שלוש הדתות ולרוב הדברים שראה מסביבו התייחס כאל שטויות.

לא היו לו סימני שאלה, רק סימני קריאה. הוא ידע הכל ואף אחד לא יכול היה לבלבל אותו עם עובדות, גם אם הן היו נכונות. במלחמת המפרץ, בשנת 1991, רגע לפני שסדאם שיחרר את הנצרה, שאלתי אותו בחיל ורעדה: "תגיד אבא, יפלו טילים על תל אביב?". "ברור!", ענה. "אבל שום דבר לא יקרה. את יכולה להיות רגועה". אז רגועה לא ממש יצאתי, אבל סמוכה ובטוחה שאכן יפלו טילים דווקא כן.

בכל פעם שלא הבנתי, שאלתי אותו. בכל פעם שפחדתי, רציתי להיות לצדו. ידעתי שהוא יתן לי את התשובה הכי טובה ויציל אותי מכל צרה. עד שהיקום החליט שאני כבר ילדה גדולה.

ענת קלו-לברון, מנחת התוכנית "אסימונים" ברדיו מהות החיים, יוצאת למשאל רחוב ומבררת מה גורם לאנשים אושר

חתיכה חסרה

זה היה בשנת 1995, כשגיליתי שאני נשאית של מוטציה גנטית מבהילה. המחשבה הראשונה שחשבתי, היתה להתקשר לאבא שלי. המחשבה השניה היתה זהה. אבא שלי השפוי, החכם, המנוסה, היודע, הוא כבר ירגיע אותי ויגיד לי בדיוק מה אני צריכה ולמה אין סיבה לפאניקה.

כשהתקשרתי אמרו לי שהוא בישיבה. חצי שעה אחרי כן, התקשרה אחותי ואמרה: "תגיעי מהר לבית החולים. לאבא היה שבץ מוחי". הפגיעה היתה במקום היקר לו מכל - המוח שלו, השכל שלו, מקור הכוח והנחישות שלו. האיש שכשקיבלתי רישיון הבטיח וגם קיים, שאדע לנסוע אחורה כמו שאני נוסעת קדימה, ובמשך יום שלם נתן לי לנסוע ברוורס בלי ששום דבר יניא אותו מהחלטתו, גם לא הבכי קורע הלב והצוואר הכואב שלי, מצא את עצמו מתחיל הכל מהתחלה, עם חתיכת מוח חסרה.

משמעות פירושה אושר

אדלר אומר שאנחנו, בני האדם, יצורים מטרתיים ולא נסיבתיים; לכולנו אותה מטרה: להיות שייכים. הדרך היחידה שלנו להיות שייכים היא להיות בתרומה, או במילים אחרות לתת ערך לקבוצה. בספרו "אדם מחפש משמעות" ויקטור פרנקל מציין כי אנשים בעלי עולם פנימי רוחני עשיר, גם אם היו חלשים פיזית, שרדו במחנות ההשמדה טוב יותר מאשר אסירים שהיו חסונים בגופם.

אחרי חודשיים אבא שלי חזר לעבודה. אחרי שנה הוא פרש. האיש שחשבתי שיעבוד עד גיל 80 פרש בגיל 65 ומצא את עצמו בלי תעסוקה. וכששבע שנים אחרי כן בתי חלתה, המחשבה להתייעץ עם האבא החכם והחזק אפילו לא חלפה. 10 שנים אחרי שניצל משבץ מוחי מת האבא הכי גדול והכי חזק בעולם מדלקת באוזן. אז נכון שקראו לה דלקת ממאירה ונכון שהרופא שאיבחן אותה אמר שפעם היו מתים מזה, אבל האבא הכי חזק והכי חכם בעולם היה אמור לנצח אותה עם יד אחת קשורה - וזה לא קרה.

כולנו רוצים להיות מאושרים, רובנו חושבים שאם יהיה לנו יותר כסף, הצלחה או יוקרה נגיע אל הארץ המובטחת. במציאות מחקרים מראים כי בסופו של דבר הגורם הדומיננטי והמשפיע ביותר על האושר שלנו לאורך זמן הוא לא ההנאה או התענוג, אלא המשמעות. תפקידנו כהורים, בני זוג וילדים להורים מבוגרים, הוא לא לתת עצות ולהראות ולהוכיח כמה אנחנו מוצלחים, אלא לאפשר לאלו שמסביבנו את הזכות להיות גם הם תורמים, ועל ידי כך לאפשר להם לחיות חיים משמעותיים.

לחצו כאן להאזנה לתוכנית "אסימונים" ברדיו מהות החיים . הפעם: ענת קלו-לברון משוחחת עם אנאבלה שקד , מרצה בכירה ופסיכותרפיסטית, על אושר ומשמעות.