(איור: נועה ליברמן-פלשקס)
כבר כשהייתי קטנה, ידעתי תמיד מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה – ציירת. אהבתי קומיקס וציירתי בכל הזדמנות שהייתה לי, על כל פיסת נייר שמצאתי. בלעתי את כל כרכי "זבנג" והייתי מציקה לאורי פינק בשבוע הספר באופן קבוע. בגיל מאוחר יותר למדתי בתיכון לאמנויות ולפני שנתיים סיימתי תואר באיור בשנקר.
הכל טוב ויפה, רק שדבר אחד שכחתי לכלול בכל התוכניות המקצועיות האלה: איך עושים את זה נכון. בדימיוני, כל מה שרציתי זה פינת עבודה חיננית עם המון ספרים, פוסטרים ושולחן עבודה רחב ידיים, שבה אשב ואצייר כל היום. בלי לצאת מהבית, בלי לחץ של בוסים, קולגות ואתיקות משרד. בלי לצאת מהטריינינג או להתאפר חצי שעה לפני שאני מתחילה לעבוד.
כל הפנטזיות האלה היו נפלאות כל עוד הן היו בראש שלי בלבד, אבל בחודשים האחרונים למדתי על בשרי – משעמם לי. כל כך משעמם לי. לא מהעבודה, חלילה; יש לי לקוחות נפלאים ופרוייקטים נהדרים לעבוד עליהם ואני באמת ובתמים נהנית לשבת שעות בחדר העבודה המקסים שלי ולצייר, לעצב ולשרבט, אבל רק עכשיו, כשזכיתי להגשים את חלומי ולעבוד מהבית, אני נאלצת להודות שזה לא כזה שוס כמו שחשבתי שיהיה.
לא רוצה לבד
מדובר במקרה קלאסי של הדשא של השכן ירוק יותר. כשהייתי שכירה כל מה שרציתי הוא לשבת בבית ולעבוד בשקט. עכשיו, כשאני עצמאית וזוכה לעשות מה שאני רוצה, איבדתי משהו שלא ידעתי כמה היה חשוב לי -- הקשרים החברתיים.
אז כן, מסתבר שהשיחות הקטנות במטבח כן חשובות לי. מסתבר שלהתלבש כמו בן אדם ולצאת מהבית מעלה את התפוקה הרבה יותר מלרבוץ עם טריינינג וכפכפים, כשהמיטה כל כך קרובה ומזמינה. מסתבר שכשאני תלויה אך ורק בעצמי, פתאום כן חסרים לי הפידבק והעצות של חברים לעבודה.
אז לפני חודש החלטתי שלא עוד. כל עוד אני עובדת מהבית הגדרתי לעצמי מספר חוקים, שלדעתי יכולים להתאים לכל עצמאי שעובד מהבית, לא רק בתחום העיצוב. הנה הם לפניכם:
1. נסו להימנע מלעבוד לבד. יש סיבה שבתי הקפה מלאים בשעות הבוקר והצהריים ביושבי לפטופים. כאשר יוצאים מהבית וזוכים לחברה פסיבית של עוד אנשים, מעין קולגות זמניות, התפוקה שלנו עולה. אני אמנם לא יכולה לצייר בחוץ, כי לסחוב לוח גרפי, מחשב נייח עוצמתי וחבילת דפי A4 קצת מסבך את העניין, אבל אפילו לשבת על ספסל עם ספר סקיצות ולחשוב על רעיונות לדברים שאני צריכה לעשות עוזר לי הרבה יותר מאשר עוד חצי יום של רביצה בבית.
2. אם אנחנו כבר בנושא הזה – זרקו את הטריינינג ושמרו אותו רק לשינה או להתעמלות. קומו בשעה סבירה וקבועה כל יום (לא, שתיים בצהרים זה לא שעה משהו), התלבשו כמו בן אדם (מינוס הנעליים), והראו כמו שהייתם נראים אם הייתם עובדים במשרד. אמנם רק אתם תזכו לראות את ההבדל, אבל זה יגרום לכם להרגיש אחריות גדולה יותר לגבי ניצול הזמן שלכם והלקוחות ירגישו את השינוי בטלפון.
3. אל תערבו את ענייני הבית וענייני העבודה. יתכן שפתאום תזכרו שמקרינים סרט שאתם ממש אוהבים, שיש ספר שאתם חייבים לקרוא או שהחברה הכי טובה ביום חופש ואתם חייבים להיפגש איתה לקפה. אל תתפתו. נסו לקבוע שעות קבועות פחות או יותר לעבודה ואז תוכלו לקחת הפסקות לדברים מהנים יותר בלי להרגיש אשמים.
4. וטיפ אחרון והכי חשוב: אל תהיו כל כך קשים עם עצמכם. מותר לכם לפעמים לעשות הפסקה ולהסתכל בווידאו משעשע ביוטיוב, או לתרום לסטטוס מעניין בפייסבוק. כשאין לכם בוס מעל הראש אפשר וכדאי לנצל את ההפסקות הקטנות האלה למילוי מצברים ויצירתיות ולחזור לעבודה.
פרילנסרים, מה הטיפים שלכם לעבודה מהבית? הייתי שמחה לשמוע עוד הצעות שעזרו לכם להתייעל ולהגיע לשילוב של הנאה והצלחה מקצועית. ספרו לי על ההצלחות שלכם בתגובות.
צידה לדרך:
לעתים אנחנו חיים באשליות, זה בסדר, רק כאשר הם מתנפצות לנו שווה לזכור שאם קלקלנו נוכל גם לתקן.
פוסטים נוספים של נועה ליברמן-פלשקס:
