"מה שמניע אותי זה המילים". אסתר שמיר (צילום: אלדד רפאלי)

 

אות ואות יצרו מילה, אמר אלוהים ונברא כל מפעלו
במילה אמר "יהי אדם", במילה שנייה נוצר סבלו
גם מילותי הפכו להוויה להזיה, ורצונותי הפכו להיות כמו סוהר
אמרת "תוותרי על אחיזה, תתפללי ואז תראי בהיר יותר"
תתפללי

הלוואי וכל האנשים
באשר הם נמצאים
יוכלו להיות מאושרים
יזכו להיות חופשיים
וכל מחשבותי, כל מילותי, כל מעשי בעולם
מי ייתן, מי ייתן, יביאו קץ לסבלם

(מתוך השיר "התפילה הגדולה", אסתר שמיר)

בתעשיית המוזיקה של ימינו, זמרות שכותבות ומלחינות את שיריהן בעצמן זה עניין שבשיגרה. אבל בשנות השמונים, כשהרוק הישראלי עדיין לא נחשב כמיינסטרים, אסתר שמיר הייתה הזמרת הישראלית הראשונה ששרה חומר מקורי משלה.

"היום זו תקופה אחרת לגמרי", מסבירה שמיר בראיון עימה. "כשכתבתי שירים, שאלו אותי למה אני צריכה לשיר שירים של עצמי ולא שירי מולדת ארצישראל וכו;. מבחינה זו, המצב של המוזיקאיות היום הרבה יותר פשוט, כי הדרך כבר סלולה". לדבריה, יש אמנם יוצרות רבות שהיא אוהבת, אבל יש שוני מהותי בינה לבינן: "מה שמניע אותי זה התוכן, המילים של השירים ורוב היוצרות מגיעות לדעתי מתוך הדחף המוזיקלי. השומע הישראלי כבר לא רגיל להאזין למילים, כי נוצרה זילות במילים של השירים בארץ", היא אומרת.

הקול הוא אנרגיה

 בימים אלה יצא לאור אלבומה החדש -- "זה בינך ובין אלוהים", שמגיע שמונה שנים לאחר קודמו, "בגלל האנשים שאני אוהבת". בזמן שחלף התמקדה שמיר בטיפולים אלטרנטיביים ופיתחה שיטה בשם "קול הרוח".

לדבריה, "קול הרוח היא שיטה שמחברת את האדם אל מקורותיו הרוחניים, אל המהות האמיתית שלו. החיבור הזה מאפשר זרימה של אנרגיה מרפאה. אני מאמינה שריפוי זה התחברות למי שאתה באמת. הקול משקף כל מה שקורה בנו והכוחות המשפיעים עלינו נשמעים בתוכנו. הקול הוא אנרגיה שאפשר לכוונה. זה תהליך רב שכבות והמטרה היא להגיע למצב שאנחנו צינור קולי של הרוח ולא שופר של האגו. לעבור מאגואיזם לנתינה".

מה היה יותר קשה, לעזוב את הפרק של השירה בחייך ולעבור לקריירה אחרת או לחזור אחרי כל כך הרבה זמן לשירה?

"כל דבר קורה בדיוק בזמן הנכון ומגיע עם היכולת, הרצונות והאפשרויות שמתאימים לאותה תקופה. המעבר היה מלהתפרנס ממוזיקה להתפרנס מתחום הריפוי. יש משהו דומה מאד בין ליצור שירים ומוזיקה לבין התחברות לריפוי. במיוחד כשאת מפתחת שיטה שמתבססת על תדרים, הקשבה לצלילים והפקתם. אין ספק שלחזור לעולם המוזיקה זו החלטה אמיצה ותובענית, אבל אני מאמינה שעלי להגיע לקהל דרך המוזיקה. המילים של השיר 'התפילה הגדולה' דחפו אותי חזרה לבמה ואני יודעת שמה שיש במילות האלבום יכול להשפיע טוב על לב המאזינים".

שיר הנושא "זה בינך ובין אלוהים" הוא דין וחשבון בין אדם לאלוהים. אם היית יכולה להיפגש לכמה דקות עם אלוהים, מה היית אומרת לו?

"השיר אומר שאלוהים קיים בי כל הזמן וכל הקיום שלנו מתרחש במימד שבו מצוי גם הכוח הבורא. אלוהים זה הכל, אין עוד מלבדו, כמו שנאמר. כל היקום, השולחן הזה, אני ואתה. אנחנו חיים בתור האנרגיה הזו כל הזמן, כך שאני פוגשת את אלוהים כל רגע ואנחנו מדברים. הדיבור עם החלק הזה בדרך כלל שולח אותי לנתינה, לתרומה, להתעלות הרוח, לחמלה ואהבה של הזולת ושל עצמי".

השיר "זה בינך ובין אלוהים" של אסתר שמיר

איך ההרגשה להופיע שוב?

"אחרת לגמרי. אני באה מתוך בחירה, כמו בשיר 'גחליליות' -- 'לאסוף את כל הטוב, את כל התום ולהביא אותם לכאן בחזרה'. המפגש עם האנשים הוא מרגש ורב עוצמה, כאילו התגעגענו ביחד ואנחנו מאירים משהו טוב ביחד".

בהופעה בתמונע אמרת שאין דבר יותר שלם מלב שבור. מהיכן לקוח הציטוט וכיצד הוא בא לידי ביטוי אצלך בחיים?

"זה ציטוט של הרבי מקוצ'ק. אבל יש לי אמירה כזו גם בשיר 'חזקה מהרוח': 'מתוך עולמות שבורים היא צומחת...'. אני מאמינה שאנחנו צומחים דווקא מהמקומות הסדוקים, מהמשברים והכאב שלנו הוא הזדמנות לגדילה ולהתפתחות. המגע האישי עם כאבי הזולת בטיפולים ובהדרכה עימת אותי עם כוחו של הכאב והסבל לחולל שינוי ולהביא לצמיחה, אם נבחר בזה. אנשים יכולים לצאת ממשבר ומכאב מחוזקים וערים יותר לטבעם האמיתי".

בהופעה סיפרת שפעם כמעט טבעת בים והחלטת לוותר. איך זה מתיישב עם האופטימיות והעוצמה שיש בשירים שלך?

"זה לא לוותר, אלא לעזוב. לשחרר את האחיזה. יש הוראות מדויקות להיחלץ ממערבולת: להרפות ולהפסיק לעשות תנועות ואז היא פולטת אותך החוצה. הוויתור הזה הוא לא כניעה, אלא עשייה רבת עוצמה. גם ביומיום, לפעמים כשעוזבים, כשמרפים -- הגלים מחזירים אותך לחוף. החיבור למשמעותי ולנצחי דווקא מתחזק כשמרפים אחיזה בחיים הגשמיים. כשהרפיתי, לא טבעתי אלא חזרתי לחוף".

ההופעה תיערך ב-21.7.11 ב"צוללת צהובה" בירושלים.

לאתר מהות החיים