אני זוכרת את עצמי מטיילת באנדים, בין בוליביה לפרו. הנשים הכפריות, המכונות צ'ולות, נראו בכל מקום: מעבדות את השדות, צולות בשר במזנוני רחוב ניידים, סורגות בגדים מצמר אלפקות ומוכרות אותם. לעיתים רחוקות הן חייכו. הגברים בלטו הרבה פחות, וכשכבר נראו - הם פשוט ישבו בצד, שיכורים ומדיפים ריח של צ'יצ'ה. התינוקות היו תלויים על גבות הנשים במנשאי בד צבעוניים, או ששוטטו סביב אמם העובדת. במי הייתם משקיעים כדי לעזור לאוכלוסייה האנדית?
השקעה בבנות = שיפור ברמת החיים
הרעיון הבסיסי פשוט: ככל שבנות באזורים מתפתחים יהיו משכילות יותר, לדור הבא תהיה תקווה גדולה יותר לשיפור ברמת החיים. בין המאמץ לפריו המיוחל משתרעת שרשרת של סיבות ותוצאות שמסבירות איך זה עובד. נערות מתייחדות בכך שבכוחן להעלות את רמת החיים בארצות מתפתחות. הן סוכנות השינוי הטובות ביותר, אבל באופן פרדוקסאלי דווקא הן פלח אוכלוסייה שזוכה להתעלמות ולעתים קרובות מקופח בכל מה שקשור להשכלה, תזונה, בריאות וזכויות אנוש בסיסיות.
ארגון The Girl Effect
אומר: "אם כולם - נערות, הורים, מורים, מנהלים, אמנים, ספרים, כוכבי רוק, נשיאים, יזמים, פרסומאים, נהגי משאיות, ארגונים, שפים - יידעו על אפקט הילדה, השינוי יוכל להתרחש".
כשחושבים על זה, הרעיון הגיוני לחלוטין: נערות גדלות להיות נשים. הן אלה שיילדו את הדור הבא, יחנכו אותו וידאגו לבריאותו, הן ינהלו את משק הבית, הן יקבעו מה יאכלו בארוחת הצהריים ועד כמה המשפחה תשקיע משאבים (לא רק כספיים) באיכות הסביבה ובהשכלה. הנערים אולי יהיו שם, אבל אולי לא. במדינות מתפתחות גברים צעירים עוזבים לעתים קרובות את הבית בחיפוש אחר פרנסה או שהם מתגייסים לצבא. בכל מקרה, נשים לא נוטות לעזוב את הילדים שלהם, אצל גברים זה לא תמיד כך.
השקעה בבנות = השפעה טובה על החברה
הוכחות לאפקט הילדה קיימות גם בהיסטוריה שלנו. מחקרים בסוציולוגיה, שהישוו את הצלחת קליטתם של עולים יוצאי מדינות ערב, מצאו שהשתלבותן בחברה של עדות שבהן הנשים זכו להשכלה (כמו העדה העיראקית), היתה טובה בהשוואה לעדות אחרות שבהן הנשים היו אנאלפביתיות. מדובר לא רק בקליטתן של הנשים עצמן בחברה ובשוק העבודה, אלא בהצלחתו של דור הילדים. במילים אחרות: להשכלה של אישה יש השפעה מעגלית מתרחבת וחיובית.
לעוול ההיסטורי הזה אחראים סיבות וגורמים רבים, אבל מעמדן הפוליטי הנחות של נשים בעולם והעובדה שהן נתפשות כמפרנסות משניות הם הסיבות העיקריות. אז איך עושים את זה? הרעיון הוא לאתר את הבנות לפני שיגיעו לגיל הבגרות המינית, וליצור יחסי אמון עם הקהילה אליה הן משתייכות על מנת לזכות בשיתוף פעולה. בשלב הזה "מגייסים" את הבנות ומספקים להן מרחב שבו יוכלו להיפגש ולהפוך לקבוצה בעלת זהות שעושה דברים יחד. במרחב הזה צריך ליצור תחושת ביטחון, תחושת השתייכות וגאוות יחידה. זאת ההתחלה.
"המרחב" הזה יכול להיות כל מסגרת שהיא: עץ מצל בשעות הצהריים, כיתת בית-ספר, בית-ספר שלם לבנות. במסגרת משתמשים על מנת ללמד את הבנות על גופן, על אמצעי מניעה, שמירה על היגיינה, תזונה וכו' וכן להקניית כלים שיעזרו להן להתפרנס.
השקעה בבנות = כסף
קואופרטיבים של נשים שמבוססים על עקרונות דומים קיימים גם אצלנו, למשל, "אחותי – סחר הוגן",
הישראלית, חנות שמשווקת מלאכות יד של נשים מאוכלוסיות מוחלשות בחברה, או ארגון "צ'יפקו", תנועה הודית של נשים מחבקות עצים, שמחברת הגנה על הסביבה עם דאגה לרווחת הקהילה.
זה נשמע כמו ההעצמה הנשית מהסוג ההגיוני ביותר והדחוף ביותר. נקודת המוצא, עד כמה שעגום לומר זאת, היא להתייחס אל הבנות כאל אפיק השקעה כלכלי. זאת השפה שבה העולם מדבר. התקווה היא ש"אפקט הילדה" יביא לצמצום העוני בעולם, אבל אפשר לקוות גם שהוא יביא, יום אחד, שלום.
