הספר "קרבת מקום", הוא ספר תפילות חדש, שמקבץ בתוכו תפילות של משוררים בשפה עכשווית. הדס גלעד קראה ומצאה אלטרנטיבה אמיתית לתפילה המסורתית
דווקא אחרי החגים, בחזרה אל ימי החולין - זה זמן טוב לדבר בשבחו של הספר "קרבת מקום", אנתולוגיה של שירי תפילה, שמשיבה את התפילה לזמן ולמקום הזה.
באופן מסורתי קיימים סידורי תפילה, ומי שמגיע מרקע דתי מחובר לתפילות אלה. אך מה לגבי תפילתם של מי שנחשבים חילוניים? מהי חשיבותה של תפילה שאינה מוגדרת דתית? בעידן הניו-אייג’י ישנה חשיבות מיוחדת לצמד המילים 'כאן ועכשיו’ ולתפישה כי מחשבה בוראת מציאות, על כן דיבור המחשבה במילה, בתפילה, הוא דרך להגשמתה.
הספר "קרבת מקום", מציע שילוב: מצד אחד מקיים אוסף שירי התפילה דיאלוג עם סידורי התפילה המסורתיים, ומצד שני רוב השירה שבו היא ישראלית מתחדשת, שירה שמבקשת לחבר את המשורר לקהילה ולמקום, תפילה אקטואלית. הספר הזה יכול להיות שימושי למי שמחפש תפילה עכשווית, שאינה מסורתית, וכן מעורר השראה בניסוח של תפילה אישית, יומיומית, כאן, עכשיו.
הבקשה המפורשת לחולל שינוי משותפת לכל השירים באנתולוגיה. במובן זה, זהו סידור תפילות אלטרנטיבי-אקטיבי. מעניין שרוב המשוררים האסופים בספר הם חילונים, ועם זאת מתקיים דיאלוג עם אלוהים, גם אם לעתים באופן פארודי או מחאתי. כך או כך, כל שיחה מכירה בכך שישנו צד שמנגד. החילוניות המתפללת עדיין פונה אל אלוהים, אך זו פנייה בגובה העיניים, בחיוג ישיר. כך למשל זה נשמע: "אני מקווה שכבודו ייתן לי יום טוב/ בלי צרות ובלי בושות ובלי כל הדברים/ הרעים" (בני שבילי), או: "עשה שיבוא קו 22, עשני בגלגול הבא יווני/ או צפרדע" (רמי סערי) וגם: "עשה...שכל הדברים/ שאני עושה בניגוד לרצוני/ יראו כרצוני. ורצוני פרחים" (יהודה עמיחי).
הומור בשירה זה לא צחוק. זהו מעשה מורכב להכניס הומור לתוך אומנות בכלל, שירה בפרט ושירי תפילה בפרטי פרטים. יפה לראות שסידור התפילה האלטרנטיבי משובץ בהומור. אולי זו דרך חילונית לגעת בתפילה הקדושה כביכול, ללא כובד ראש והדר, אולי זו דרך חדשה לומר שאפשר גם כך, שלחיים המצחיקים יש ודאי גם אלוהים עם חוש הומור, אלוהים לולייני.
בשיר שמאמץ את שפת המחשב, התפילה בעברית-אנגלית מבקשת להבדיל את הפרט מהכלל, ועם זאת מונה את כל סעיפי השייכות: "דליט מי פליז/ דליט מי אבסולוטלי/ פרום דה ליסט// נו מור יזראל נו מור/ ג’ואיש בלאד, נו/ מור היסטורי" (אדמיאל קוסמן). אגי משעול מבקשת פטור מטרדות היומיום, מהסידורים למיניהם, בתפילה ליום א’: "מה בעיה לוותר/ לאחת כמוני/ שנותנת לחתוך אותה בכבישים...אני שאין לי פטור מכלום/ תן לי לפחות יום/ גימל". שיר נוסף של שז משתעשע עם החריזה, וכך שיר שיכול היה להיות כבד מאד, בכל זאת מעלה חיוך: "ככה אלוהים תעשה שאני אמות/ אמצע הדרך לשום מקום/ עושה תרגילי התעמלות".
אתם מוזמנים להצטרף לתפילה בארועי ההשקה הקרובים של הספר, שילוו בקריאות משוררים ובמוסיקה חיה.
בירושלים: הערב
ב’תמול שלשום’,
רחוב סלומון 5, בשעה 19:00, הכניסה חופשית.
התל- אביבים מוזמנים למ
דרשת עלמא,
רחוב בצלאל יפה 4, ב- 1/6/2011,בשעה 20:00, הכניסה בעלות של 20 ₪.
כן יהי רצון.
"קרבת מקום", אסופת שירי תפילה, 68 משוררים, בעריכת גלעד מאירי
ונועה שקרג’י
