רם גלבוע

מישהו פעם אמר לי שבלוג זה כמו כתבה, רק שממש לא צריכים להתאמץ כשעובדים עליה. אני זוכר את זה כי זה קרה לפני שבוע, וזה שיכנע אותי לקחת את התפקיד.
ישבתי עם עורך בלייזר, ליאור נעמן, ואני די בטוח שרציתי לוודא שאני מבין, כי פתחתי את דבריי בצמד המלים שאני אבין.
"שאני אבין", אמרתי לו, "אני יכול לעשות מה שאני רוצה עם הבלוג הזה"?
"כן".
לא יכול להיות.
"אני יכול לפתוח אותו עם סיפור בו אנחנו יושבים ביחד במשרד שלך"?
"בסדר".
"אפשר לצלם את הכלב שלי תוקע גרפס"?
"בטח, אני הייתי צופה".
"אני יכול לעשות פוסט של קישורים לסרטונים של רוסים הולכים מכות"?
ליאור היה צריך לחשוב רגע.
"אם הם שיכורים, כן".
"אוקיי, מה עם ריאיון עם אושרת קוטלר"?
"לא. למה שמישהו ירצה לראות את זה"?
אחרי ההקדמה הזאת, אני חושב שקניתי לעצמי המשך פוסט חף מבלבולי מוח שלי ומלא בבלבולי מוח שחשבו עליהם אנשים אחרים. אז קבלו אותם, חמשת קטעי הסטנד אפ הכי טובים שמצאתי ביוטיוב לפני שהרגשתי שדי, אני מבזבז על זה יותר מדי זמן.

המטונף

ג'ים ג'פריס הוא קומיקאי אוסטרלי עם פה יותר מלוכלך מהשירותים בוסרמיל. המופע המבריק I swear to god נמצא ביוטיוב במלואו, לפחות עד שמישהו ישים לב ויוריד אותו.

הנאה

סטיבן רייט בחר לא לפתח קריירה כדוגמן והפך להיות אחד מגדולי הקומיקאים של השורה האחת.

הקומיקאית

סתם, ריצ'ארד פריור.

המסטול

ביל היקס, בעברו קומיקאי, כיום גופה, בתהיות על סמים על סמים.

הפילוסוף

ג'ורג' קרלין לא רק הצחיק. לעתים, הדבר האחרון שהוא עשה זה להצחיק. עד שהוא הגיע לשם קרלין לימד אותך דברים חדשים על העולם הזה, עם זווית ראייה שהיא לרוב קודרת אבל תמיד רעננה. הוא היה שחקן גדול שידע להסיר את המסכות מהקהל שלו ולחשוף את הגיחוך האנושי, לשנות, ולו לזמן קצר, את סדרי העדיפויות של מי שזכו להאזין. ג'ורג' קרלין ממש אהב להגיד כוס.

אחרי שסיימתי את השיחה עם עורך בלייזר הרמתי טלפון לאבא שלי, איתו אני נוהג להתייעץ.
"תגיד, תמיד אמרת לי שכל עבודה היא מכובדת".
"זה נכון".
"גם בלוג? הלו? אבא?"

>> עשו מנוי לבלייזר בפחות מ-20 ש"ח לחודש