תומר קמרלינג
אפילו אמא של ג'יימס פרנקו לא הולכת ל"כוכב הקופים: המרד" בשביל לראות את ג'יימס פרנקו. ככה זה: הכוכבים האמיתיים כאן, כפי שהיו תמיד - החל ב"כוכב הקופים" המקורי מ-1968, עבור בהשקה המחודשת והמחונטרשת של טים ברטון וכלה ברי-בוט הנוכחי – אינם אנושיים. ואם כך, אז הדבר הראשון שצריך לומר על סרטו של רופרט ווייאט זה שהקופים יצאו מגניבים. אני מתכוון, במקום הטריילר הרשמי או משהו בסגנון, פשוט תראו את זה:
"המרד" הוא לא סתם סרט שעושה שימוש ביכולות של חברת האפקטים הניו-זילנדית Weta; כמו כותרים רבים אחרים בפילמוגרפיה שלה, הוא סרט שבמובנים רבים קיים רק בזכות היכולות האלה. תחשבו על זה: אף אחד באולפני פוקס לא היה נותן אור ירוק להשקה מחודשת שנייה (בתוך עשר שנים!) של פרנצ'ייז הקופים אלמלא "שר הטבעות", "קינג קונג" ו"אווטאר" – שלושה מקרים קודמים שבהם הוכיחו הקיווים של Weta שהם יושבים על השפיץ של חוד החנית. פשוט תיזכרו רגע באנדי סירקיס בתפקיד גולום, ונסו לשקלל את הכישרון שבחלק העליון של המסך עם זה שבחלק התחתון:
את Weta ייסד ב-1993 הבמאי-מפיק פיטר ג'קסון, בשותפות עם ג'יימי סלקריק וריצ'רד טיילור, קולגות וחברים מתעשיית הקולנוע האז-די-צולעת של ניו זילנד. החברה הוקמה כדי ליצור את האפקטים המיוחדים של "יצורים שמימיים" דל-התקציב, אבל עם הצלולואיד בא התיאבון, ולפני שמלאו לה עשר שנות פעילות היתה Weta מעורבת בכל רמות העשייה של אחד מהפרויקטים הגדולים בהיסטוריה של הסרטים: טרילוגיית "שר הטבעות". את מה שלא עשתה שם מחלקת האנימציה הממוחשבת שלה עשתה "סדנת Weta" – המקום שבו מפסלים וצובעים יצורים ועצמים בחמר ובצבע, לא בפיקסלים ועוד פיקסלים.
פרויקט "שר הטבעות" הזניק את Weta לעמדת בכורה בשוק הקטן של יצרניות האפקטים הגדולות. ILM של ג'ורג' לוקאס נותרה המובילה, אבל זה נכון רק אם מדברים במונחים כמותיים; אם בוחנים את זה דרך פריזמה של חדשנות, אין כמו Weta בבדיקת גבולות היכולת של האנימציה הממוחשבת בכל רגע נתון. מנהל החברה, ג'ו לטרי, הוא איש אפקטים בעצמו ולא איזה חליפה, מה שבטח מסביר חלק מזה; חלק אחר, כבר אמרתי, הוא פשוט כישרון.
אין פלא שהקיווים האלה מייצרים לא רק אפקטים מיוחדים, אלא גם את האמצעים שמייצרים אותם. בין התוכנות שפיתחה Weta ראויות לציון "MASSIVE", שאפשרה ליצור את הסיקוונסים ההמוניים בטרילוגיית "שר הטבעות", ו"CityBot" - התוכנה שבתכלס בנתה את ניו יורק התקופתית של "קינג קונג". אם אתם ממש בעניין, לגבי הראשונה יש פה הסבר הישר מימי הקדם של "שר הטבעות". איכות הווידאו מחפירה, אבל האנגלית נהירה:
מכל הדברים שנעשים היום באנימציית מחשב, הכי טריקי זה לחקות יצורים חיים שמוכרים לנו. לדוגמה, אנחנו יודעים איך זזה פרווה של קוף; מכאן שכל פספוס מיקרוסקופי בתכנות יזרוק אותנו היישר אל מה שנקרא ה-Uncanny Valley, המקום שבו התחושה של "כמעט כמו בחיים" הופכת ממעוררת השתאות למעוררת אי-נוחות. אבל "כוכב הקופים": המרד, סרט שכמעט כולו הנפשה של המוכר והידוע, מעורר מהבחינה הזאת רק התפעלות. זה קשור בין היתר להתמקצעות של סירקיס (מזכיר לכם שהאיש היה גם קינג קונג לפני שזכה בתפקיד של הקוף הנוכחי), והנה לפחות הסבר חלקי בקשר ליתר:
הדבר הגדול הבא מ-Weta הוא הכי גדול שאפשר: שני סרטי "ההוביט" בבימויו של הבוס פיטר ג'קסון, שייצאו בדצמבר הבא ובזה שאחריו. והגם שאני לא מוכן להתחייב על האיכות האבסולוטית של הפרויקט הזה, על דבר אחד אני מוכן לחתום כבר עכשיו: הגמדים ייצאו מגניבים.
פייר, אפילו לא הייתי צריך את התמונה הרשמית הטרייה-טרייה הזאת בשביל לדעת את זה. איכות היא משהו שאתה פשוט לומד לצפות לו מחברה שעוד לא חגגה 20 שנה, אבל כבר חגגה חמישה אוסקרים.
