ניב שטנדל

משחקי הכס - נד סטארק

מה?... לא, לא נרדמתי. תמשיכי לספר לי על היום שלך במעלה מלך. נד סטארק. צילום: יח"צ yes

זוהי התראה מוקדמת: ביום שני הקרוב תחזור ל"yes", לשידור יומיומי, הסדרה "משחקי הכס". מי שכבר ראה, לא זקוק להמלצה. הוא כבר יודע שהקיץ בווינטרפל מענג פי כמה מהקיץ באילת. ומי שלא – שלא תעזו להחמיץ אותה! אל תירתעו מהחרבות, הכתרים ואווירת ימי הביניים. סמכו עלי. אם תתאכזבו, אתם מוזמנים לתלוש את לבי כמו חאל דרוגו בהתקף עצבים.

"משחקי הכס" היא הדבר הכי טוב שעבר בטלוויזיה כבר הרבה זמן. ואני מדבר על טלוויזיה שעברו בה שניים-שלושה דברים מוצלחים בשנים האחרונות: "אימפריית הפשע", "מד מן", "שובר שורות". אבל נדמה שאף אחת לא ראויה לטייטל המחייב והכה מבוקש "היורשת של הסופרנוס" יותר מ"משחקי הכס".

על פניו, זו סדרה עם קהל יעד מצומצם, מה שמכונה "לחובבי הז'אנר". הז'אנר הוא פנטסיה, ובעולם כזה מתנהלת "משחקי הכס": עולם של נסיכות ואבירים, מפלצות ודרקונים, סריסים וגמדים. אבל כפי שכבר לימד אותנו פיטר ג'קסון, בעקבות ג'.ר.ר. טולקין, בטרילוגיית "שר הטבעות", פנטסיה לא חייבת להיות מועדון סגור של נערים מתבגרים עם קשיים חברתיים. היא יכולה להיות מסגרת נפלאה ועשירת דמיון לסיפור מעולה.

משחקי הכס - סאנסה סטארק

אין מה להתרגש, רק לוקחת את הזאב לטיול. סאנסה סטארק. צילום: יח"צ yes

ו"משחקי הכס" אכן מציעה סיפורים מעולים, ומשתמשת בעולם הדמיוני של יבשת ווסטרוז ככר פורה לאלגוריה חברתית ופוליטית שתקפה, כך נדמה, לכל עידן. ביבשת הזו נלחמים זה בזה שליטים שהאגו שלהם יכול להתחרות רק ביצר המיני שלהם, באמצעים שהיו משאירים גם את מקיאוולי ללא מילים. "משחקי הכס" – על פי "שיר של אש ושל קרח", סדרת הספרים של ג'.ר.ר. אחר, מרטין – לא רק שומרת על מינון פנטסיה מעודן (וזה הדבר המעודן היחיד שתמצאו בסדרה), מבלי לגלוש לאוברדוז של לחשים ומפלצות כעורות; היא גם משאירה את הפנטסיה רק כרקע לסיפור האמיתי: פוליטיקה.

וזו חתיכת פוליטיקה. פוליטיקה נטולת הצביעות שאנחנו מכירים מחיי היומיום. פוליטיקה אלימה ומסואבת שלא לוקחת שבויים. ואם היא לוקחת שבויים, לא בטוח שהיא תחזיק אותם חיים לאורך זמן.

וזה המאפיין הבולט ביותר של "משחקי הכס", שניצב בחזית העומק העלילתי, התמאטי והרעיוני של הסדרה: השימוש חסר הפשרות וחסר הבושה באלימות – ובמיניות, ובכל יתר היצרים ההרסניים של האדם. זו לא רק גרסת הפנטסיה ל"סופרנוס" – זו גם הגרסה לא-לכל-המשפחה ל"שר הטבעות". אברי מין וחרבות מתנופפים במינון זהה, וראשים מתגלגלים ככדורי ביליארד ב"קפה נגה". פוריטניות של ימי הביניים? לא בחצר המלך רוברט ברת'און, שם המקצוע הכי פופולארי אחרי אביר הוא זונה.

הנה כמה דוגמאות מחיי היומיום בשבע המלכויות:

אנשים מאבדים את הראש:

הם עורפים גם לסוסים:

כדאי לשמור על הלשון בחצר החאל:

כבד הוא הראש הנושא את כתר הזהב:

"משחקי הכס" הטלוויזיונית היא עיבוד נאמן ומרהיב ליצירתו של מרטין, שרק החודש שחרר סוף סוף, לרווחת מעריציו, את החלק החמישי בסאגה, "ריקוד עם דרקונים". היא מורכבת, היא מבריקה והיא תופסת אותך בגרון. אף אחד מגיבוריה לא חופשי מאימת החרב המתהפכת, וכל אחד יכול לשכב עם כל אחת (או אחד). ובמילים אחרות: אל תקשרו לאף אחד, ואל תופתעו למצוא במיטה – לרוב בדוגי סטייל – אחים, בני דודים, זקנים וילד שעדיין יונק משדי אמו למרות שהוא כבר לומד ביסודי.

אז תתיישבו טוב טוב על הכס, ותתפסו את סדרת המופת הזו כל עוד היא פה. כי כשהיא תעלם שוב, בתחילת אוגוסט, תגלו שהקיץ עוד בשיאו, אבל החורף כבר כאן.

משחקי הכס - טיריון לאניסטר

הו-הו... מה אמרת מקודם על דוגי סטייל? טיריון לאניסטר. צילום: יח"צ yes

בלייזר אצלכם בפחות מ-20 ש"ח לחודש, לחצו כאן