1. מתחרטת שבגדתי

גינת, ‭,28‬ רווקה, עובדת בשיווק:

"לפני ארבע שנים החבר שלי ואני עברנו לתל אביב כדי ללמוד באוניברסיטה, אבל עוד לא גרנו יחד. הוא בא ממשפחה עשירה, ולא הרגיש שהלימודים חשובים לו. הוא בעיקר יצא לבלות בזמן שאני השקעתי בלימודים. זה גרם לי לחשוב שהוא לא רציני מספיק לגבי העתיד שלו. התחלתי להתרחק ממנו, כמעט ולא שכבנו, אבל לא היה לי אומץ להיפרד ממנו.

יום אחד פגשתי מישהו חתיך, שסיים כבר את הלימודים והרוויח הרבה מאוד כסף. התחלתי לצאתי איתו, אבל לא רציתי להיפרד מהחבר שלי לפני שאני מבססת את הקשר עם הבחור החדש.

"בערב שבו תכננתי לשכב עם הבחור החדש, סיפרתי לחבר שלי שאני יוצאת עם חברות מהלימודים ונשארת לישון אצלן. בפגישה כיביתי את הסלולרי שלי. החבר שלי לא האמין לסיפור, ובחצות הוא התייצב אצל החברות שלי. הן אמרו לו שיצאתי לפיצוצייה לקנות גלידה, אבל הוא מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת שאני לא אוכלת גלידה בשעות כאלה. הן אמרו שהן לא יודעות איפה אני, והוא החליט לחכות לי מתחת לבית. בינתיים הן התקשרו אליי בהיסטריה והשאירו לי מיליון הודעות במשיבון.

החבר שלי, שידע את הסיסמה שלי, משך את כל ההודעות מהסלולרי ושמע אותן. הן לא הותירו מקום לספק, והוא נפרד ממני.

"אני מתחרטת שלא הייתי כנה מספיק כדי לחתוך את הקשר איתו לפני שהתחלתי לצאת עם בחור חדש. בסוף, אגב, לא יצא שום דבר מהבחור החדש, כנראה שתפסת מרובה, לא תפסת".

2. מתחרט שאמללתי אותה

אורי, ‭,43‬ רווק, מורה לקולנוע:

"הייתה לי חברה שאהבתי מאוד. כמה חודשים אחרי תחילת הקשר איתה נכנסתי למשבר אישי ונפשי גדול: מבחינה מקצועית, פתאום איבדתי את הדרך ואת מה שאני רוצה לעשות בחיים. הוריי, שהתגרשו עשרים שנה לפני כן, החליטו פתאום לריב על כספים בבית המשפט, ומצאתי את עצמי ביניהם. בנוסף, הסתבכתי בתביעה משפטית בגלל חוב כספי ישן.

נכנסתי לדיכאון, והחברה שלי הייתה ביקורתית מאוד לגבי הדרך שבה התמודדתי עם המצב. היא כל הזמן אמרה לי שאני צריך לקחת את עצמי בידיים – שזה הדבר הכי נורא לומר לאדם שנכנס לדיכאון.

"הביקורת שלה פגעה בחיי המין שלנו, פשוט לא עמד לי. אז האשמתי אותה. גרמתי לה לפקפק במיניות שלה ובאטרקטיביות שלה. ירדתי על המראה החיצוני שלה. אמרתי לה דברים איומים, שלא באמת התכוונתי אליהם. הוצאתי את התסכולים שלי עליה וגרמתי לה לחשוב שאני לא נמשך אליה יותר, מה שהיה ממש לא נכון.

החברה שלי, שהייתה בחורה נמרצת עם חיוך גדול על הפנים והרבה שמחת חיים, נעשתה אומללה בגללי. בסוף היא חתכה, כדי לשמור על השפיות שלה, ואני מעריץ ומכבד אותה על זה. במשך שנתיים ניסיתי ליצור איתה קשר, כדי שנוכל לסגור את העניינים בינינו. שאוכל להתנצל, להסביר את עצמי. אבל היא בחרה לשים בינינו מסך ברזל. עד כדי כך, שהיא חסמה את המיילים ואת השיחות ממני. שמעתי מחברים שהיא עברה תקופה קשה מאוד אחר כך.

"אני חושב שהמשפט ששבר לי את הלב הוא המשפט שהיא אמרה לי בערב שבו נפרדנו: 'גנבת לי את האור מהחיים". ‬

3. מתחרטת שהסכמתי לגור איתו

נגה, ‭,45‬ גרושה ואם לשתיים, עובדת סוציאלית:

"אחרי שהתגרשתי היה לי חבר, ואחרי שנה של חברות הוא הציע לי לעבור לגור יחד. אהבתי אותו, אבל היו הרבה דברים שלא הייתי שלמה לגביהם בקשר. לו היו שני בנים ולי יש שתי בנות, וראיתי שהילדים לא מסתדרים ביניהם. אני חושבת שביחסים בפרק ב' אהבה לא מספיקה. אם אהיה כנה עם עצמי, השיקולים שהובילו אותי לרעיון של חיים משותפים היו בעיקר נוחות כלכלית וביטחון. חשבתי וקיוויתי שדברים יסתדרו. ביום שחתמנו על החוזה לדירה החדשה, הרגשתי לא שלמה. הוא, לעומת זאת, רצה מאוד את המעבר.

"כבר אחרי שבוע התחילו הפיצוצים בינינו. נהייתי קרה ומרוחקת, ואחרי חודש נפרדנו. הוא ממש נדפק מהסיפור הזה, כי הוא השכיר את הדירה שלו לשנה, מכר את כל הריהוט של הבית שלו וקנה ריהוט חדש לחדר של הבנים שלו בדירה החדשה. בנוסף, המעבר הרחיק אותו מהעבודה שלו ומהעיר שבה חיו הבנים שלו. הוא עשה היערכות מחודשת רצינית כדי לעבור לגור יחד. אני סבלתי פחות, כי אותי המעבר קירב למקום העבודה, וגם ככה רציתי לעבור לדירה מרווחת יותר. כלומר, מעבר הדירה נעשה באופן ששירת את הצרכים שלי ולא את שלו. אני מתחרטת שלא עצרתי את המעבר למגורים משותפים בזמן, וגרמתי לו לשלם מחיר גבוה".

4. מתחרטת שוויתרתי על עצמי

מרב, ‭,45‬ גרושה פלוס ילד, שחקנית:

"יש לי נטייה לתת מעצמי יותר מדי בקשרים עם גברים. אני חושבת שזה אופייני מאוד לנשים. הנתינה האינסופית הזו וחוסר הגבולות גרמו לי לאבד את עצמי עם מישהו שאהבתי מאוד. הוא זמר אופרה, וחיינו יחד שבע שנים. הערצתי אותו, ואיבדתי את עצמי בקשר הזה. אף פעם לא אמרתי לו איך מותר ואסור לו לנהוג כלפיי".

"הרשיתי לו לעשות כל מה שהוא רצה, כולל לשכב עם אחרים (גברים ונשים - הוא היה ביסקסואל) אף פעם לא אמרתי מילה, גם כשכעסתי וגם כשהוא פגע בי למשל, בוקר אחד צלצל בדלת בחור חתיך שבא לתת לחבר שלי מתנה. זה היה ברור מאוד שהיה ביניהם משהו, אבל אני בחרתי להתעלם ולא אמרתי על זה כלום. לפעמים הוא היה נוהג להיעלם לימים שלמים בלי להתקשר ובלי להודיע, ותמיד כשהוא חזר הביתה לא אמרתי כלום, כי רציתי שהוא יהיה קרוב אליי. פחדתי שאם אציב גבולות, אאבד אותו. חוסר התגובה שלי גרם לו לבוז לי. מעולם לא אמרתי לו מה אני רוצה בקשר. מעולם לא היה בינינו דיאלוג".

"יום אחד קבעתי לאסוף אותו מבית האופרה אחרי הופעה. כשהגעתי, הוא לא היה שם. הוא יצא לבלות עם חברים ופשוט השאיר אותי מאחור. הייתי כל כך נסערת ובכיתי כל כך הרבה, עד שכאשר נהגתי בדרך הביתה לא שמתי לב שעברתי ברמזור אדום. מכונית כמעט נכנסה בי. זה היה נס: המכונית שלי והמכונית השנייה עשו סיבוב במקום. באותו רגע הבנתי שזה הסוף של הקשר".

"הגעתי הביתה, ארזתי את הדברים שלי ועזבתי. במשך שנים הוא ניסה ליצור איתי קשר. הוא רצה לחזור, ואני לא רציתי. התחרטתי שלא היו לי גבולות איתו, כמו שהיו לי עם אנשים בשאר תחומי החיים. בכך שלא שמתי גבולות בקשר, לא אפשרתי לו לכבד אותי".

5. מתחרט שניסיתי לשנות אותה

נועם, ‭,33‬ רווק, סטודנט לפסיכולוגיה:

"אני מתחרט על זה שניסיתי לשנות את האקסית שלי ולהשפיע על הדעות שלה ועל השקפת העולם שלה. היא הייתה דתייה ואני חוזר בשאלה, עוד לפני שהכרנו. כיוון שהיה לי יחס אמביוולנטי לנושא של הדת, לא הייתי כן איתה. היו רגעים שהייתי משלה אותה שאשתנה ושאחזור לעולם שלה".

"הייתי שומר לידה כשרות ושבת בתקופות מסוימות, ואפילו הלכתי עם כיפה שהיא סרגה לי. אבל כמובן, כשהיא לא הייתה בסביבה לא עשיתי את כל הדברים האלה. לפעמים הייתי מתהפך עליה ומתחיל להטיף לה שאין אלוהים, שהדת זה צורך אנושי במשמעות ושרוב ההלכות משרתות אינטרסים פוליטיים שהתפתחו במשך השנים, ולא קשורות לאלוהים. ככל שניסיתי לשכנע אותה לעזוב את הדת, כך היא התבצרה והתחפרה בעמדותיה. בדיעבד אני מבין שבי יש אלמנטים שמתחברים לדת, ובה היו אלמנטים שמתחברים לעולם החילוני, ואני חושב שאם היינו מחפשים את נקודת האמצע היינו יכולים להיות יחד". ‬