בדיקת לחץ תוך־עיני לגלאוקומה
מומלץ לבצע את הבדיקה בין גיל 40 ל־45. אם הלחץ תקין, יש לחזור על הבדיקה מדי חמש שנים. רק מי שיש לו מקרי גלאוקומה במשפחה הגרעינית צריך לפנות לבדיקה בשלב מוקדם יותר.
בדיקת עור
בעולם המערבי אין המלצה גורפת לבצע בדיקת עור, אך בישראל החמה ממליצה האגודה למלחמה בסרטן על בדיקת עור כוללת בגיל 40. לגברים שנחשפו בילדותם באופן אינטנסיבי לשמש (ובמיוחד אם הם זוכרים אירועים חוזרים של "שריפה" ושל קילוף עור לאחריה), כדאי לבצע את הבדיקה כל כמה שנים החל בגיל 40.
בדיקת דם סמוי בצואה
לפחות שלושה מחקרים גדולים מצביעים על כך שבדיקה שנתית לגילוי דם סמוי בצואה מפחיתה תמותה מסרטן המעי הגס בכ־20%. מדובר בבדיקה שאינה מצריכה הכנה מוקדמת (להבדיל מקולונוסקופיה - ראו בסעיף הבא), קלה מאוד לביצוע ומגלה למעלה מ־50% ממקרי סרטן המעי הגס, וגם פוליפים (גידול שפיר שעלול להתפתח בהמשך לסרטן המעי). עם זאת, לאנשים בעלי סיכון מוגבר לסרטן המעי הגס (תחלואה משפחתית) מומלץ לבצע את הבדיקה בגיל צעיר יותר.
קולונוסקופיה
בארץ ובעולם לא הומלצה הקולונוסקופיה כבדיקת סריקה לכלל האוכלוסייה. מדובר בבדיקה חודרנית, שנדרשת לה הכנה לא נעימה אשר מנטרלת את הנבדק ליומיים-שלושה, בעוד שאין מחקרים מבוקרים אשר הוכיחו שהיא מפחיתה תחלואה ותמותה.
בארצות הברית ביצוע הבדיקה נתון להחלטת הרופא והמטופל, שם ההמלצה לעבור אותה פעם אחת בגיל 55 ופעם נוספת בגיל 60 - כשמדובר בבדיקת מניעה.
ההנחיה משתנה כאשר מדובר באנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי. במקרים אלה מומלץ לבצע בדיקת קולונוסקופיה עשר שנים מוקדם יותר מהגיל שבו הופיעה המחלה אצל קרוב המשפחה.
בלוטת התריס
עד גיל 65 פטורים הגברים מבדיקה זו, כי תת־פעילות בלוטת התריס היא מחלה נשית ושכיחותה נמוכה מאוד בגברים. מגיל 65 מומלץ לגברים לבצע את הבדיקה, שכן מגיל זה ואילך שכיחות המחלה בגברים ובנשים זהה. אם התוצאה תקינה, יש לחזור על הבדיקה אחת לחמש שנים.
- אמור לנו בן כמה אתה, נגיד לך איזו בדיקה עליך לעשות:
בדיקת לחץ דם
מדובר בבדיקה החשובה והמומלצת ביותר, כיוון שתיקון יתר לחץ דם הוכח כמפחית תחלואה ותמותה ממחלות כלי דם של המוח, מהתקפי לב, מפגיעה בכליות ועוד.
גיל 29-20 בדיקה ראשונה. הערך הרצוי הוא 120/80, אם הוא תקין, יש לבצע את הבדיקה אחת לחמש שנים.
גיל 39-30 אם הערכים תקינים, רצוי להיבדק אחת לשלוש שנים.
גיל 60-40 אם הערכים תקינים, יש להיבדק אחת לשנתיים. אם הערכים נעים בין 120/80 ל־140/90 יש לבדוק את לחץ הדם בתכיפות גדולה יותר, לפי הוראת רופא המשפחה. אם הערכים לא תקינים - 140/90 ומעלה - מומלץ לעשות שינוי באורח החיים: פעילות גופנית, דיאטה דלה במלח והפחתה במשקל.
מעל גיל 60 כ־60% מהאוכלוסייה לוקים ביתר לחץ דם שהוא, כאמור, גורם סיכון מהותי למחלות שכיחות וקשות. על כן יש לבדוק את לחץ הדם בתכיפות גדולה יותר, בהתאם לצורך.
טיפ: חבל על הכסף
אם אתם אנשים בריאים - אין צורך לקנות מכשיר ביתי למדידת לחץ דם. העיסוק המתמיד במדידת הערכים יכול רק להסב נזק פסיכולוגי.
בדיקת דם לכולסטרול
אם הבדיקה תקינה, אפשר לחזור עליה אחת ל־4-3 שנים. אם היא גבולית, יש לחזור עליה בתכיפות גדולה יותר, להתייעץ עם רופא המשפחה ולהתחיל בשינוי אורח החיים: תזונה מתאימה ופעילות גופנית סדירה. רק אם אין שיפור בערכים - מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי.
בדיקת דם לסוכר
אין כיום בעולם המלצה לבדיקת סריקה לסוכר, כיוון שעד כה לא הוכח כי גילוי מוקדם של התחלת סוכרת ישנה את מהלך המחלה. עם זאת, מאחר שמומלץ לעשות בדיקת דם לכולסטרול בגיל 35, רופאי ישראל מצרפים לה גם בדיקת סוכר, וגם עליה חוזרים אחת ל־4-3 שנים. הבדיקה מומלצת בהחלט למי שיש לו יתר לחץ דם.
בדיקת אק"ג
האיגודים האמריקאיים לקרדיולוגיה, רפואה פנימית ורפואת המשפחה וכן המועצה הלאומית לבריאות הקהילה בישראל אינם ממליצים על בדיקת לב לאנשים שאינם סובלים מתסמינים, וגם לא בדיקת אק"ג (הפעילות החשמלית של הלב) כבדיקת סריקה. עם זאת, יש רופאים שמעדיפים כי בתיקו הרפואי של המטופל יהיה אק"ג אחד סביב גיל 40, כדי שאם בעתיד יהיו תלונות (אי־נוחות בחזה ועוד) אפשר יהיה להשוות את תוצאות הבדיקה. ההמלצה לבדיקת אק"ג חד־פעמית מעל גיל 40 ניתנה גם על ידי כוח המשימה הישראלי לרפואה מניעתית, בראשות פרופ' חוה טבנקין.
הנה עוד דבר שגברים לא צריכים לעבור: בדיקות חודרניות. אף אחד לא ממשש להם את השדיים, לא בודק להם את הנרתיק ואפילו בעניין הערמונית יש להם, כך מתברר באופן מפתיע, פטור. בקיצור, גברים בריאים בגילים 35 עד 50 צריכים להקפיד על מספר מצומצם ביותר של בדיקות.
פרופ' אמנון להד, ראש החוג לרפואת משפחה באוניברסיטה העברית ורופא משפחה בשירותי בריאות כללית, מונה את רשימת הבדיקות שגברים בכל זאת צריכים לעבור, ומפרט את כל הנימוקים והסיבות.
בדיקה לגילוי סרטן הערמונית
כוח המשימה האמריקאי של הממשל הפדרלי, הכולל עשרה רופאים בכירים שקובעים את מדיניות הבריאות, העניק ציון D (גורם נזק) לבדיקת PSA (בדיקת הדם לגילוי מוקדם לסרטן ערמונית) שנעשתה כשגרה לגברים אמריקאים מגיל 50.
הסיבה לכך היא שיש הרבה מאוד מקרים של סרטן הערמונית, אבל תמותה נמוכה יחסית מהמחלה. רוב החולים מתים בגיל מבוגר עם סרטן הערמונית, ולא בגללו.
אפילו הרופא שפיתח את הבדיקה פרסם ב"ניו יורק טיימס" מאמר ובו הביע צער על כך שהמצאתו גרמה סבל לכל כך הרבה אנשים בעולם, שכן גילוי של סרטן הערמונית שלא התפתח למשהו מהותי מלווה בנזק משמעותי לאיכות החיים - כריתת הערמונית מלווה בתופעות לוואי רבות, שהעיקרית בהן היא פגיעה בתפקוד המיני.
עם זאת, גברים שסובלים מבעיות במתן שתן, גברים שחלו בעבר מסרטן הערמונית או כאלה שיש במשפחתם קרוב מדרגה ראשונה שחלה בסרטן הערמונית בגיל צעיר - צריכים להיות במעקב.
אל תתבלבלו: בדיקת דם לגילוי סרטן הערמונית (PSA) אינה בדיקה ידנית של רופא לגילוי ערמונית מוגדלת שפירה - אף שגם האחרונה מיותרת.
בדיקת אק"ג במאמץ
גברים שאינם מתלוננים על בעיות שקשורות ללב (כאבים בחזה, קוצר נשימה הולך וגובר וחולשה במהלך פעילות גופנית) כדאי שיימנעו מהבדיקה.
לטענת איגוד רופאי הלב בארצות הברית הנזק רב מהתועלת: כ־3% מהבריאים מאובחנים בבדיקת אק"ג במאמץ כלא בריאים, מה שעלול לגרור בדיקות נוספות מיותרות ולפעמים אף מזיקות (מיפוי לב, צנתור ועוד).
סמנים (מרקרים) לגידולים סרטניים
כל הגופים בארץ ובעולם, כולל ראש המועצה הלאומית לאונקולוגיה והאיגוד האמריקאי לאונקולוגיה (ASCO), מתנגדים לבדיקת סמנים כבדיקת סקר, כיוון שהיא אינה תורמת למניעת המחלה. בדיקת סמנים מיועדת רק לצורכי מעקב אחרי חולים מאובחנים.
- פרופ' אמנון להד הוא עורך שותף (לפרופ' חוה טבנקין) של "כוח המשימה הישראלי לרפואה מניעתית" - מיזם של ההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי המשפחה, המפרסם אחת לארבע שנים הנחיות לרפואה מניעתית, ואלו מועלות לאתר משרד הבריאות.
