הילדים שלכם תובעניים? רוצים עוד ועוד ואף פעם לא שמחים בחלקם? מקבלים מתנות וזורקים אותן אחרי דקה? ובכן, כנראה שיש להם קושי עם שפע.

ואולי הילדים שלכם מסתפקים במועט? אף פעם לא מבקשים כלום? מוותרים בקלות לכולם ולא יודעים לבזבז כסף? ובכן, נראה שגם להם יש קושי עם שפע.

ומה איתכם? האם אתם עצמכם אומרים לילדים שלא יגזימו, שיפסיקו לבקש כל כך הרבה, שהם לא מעריכים כלום ושבפעם הבאה הם לא יקבלו כלום כי לאבא ואמא אין מספיק כסף? אם כן, נראה שגם לכם יש קושי עם שפע. ויותר מזה - למרות כל החלומות שלכם על הילדה שתעשה אקזיט והילד שירוויח הון בבורסה - אתם הולכים ליצור גם לילדים שלכם קושי עם שפע.

כך טוענות אלה שלומקוביץ, בעלת שני תארים בחינוך, מנחת הורים וצוותים חינוכיים ומטפלת בתטא הילינג, נשואה ואמא לשלושה וניצה יניב, מומחית לפתיחת שפע ומורה לתטא הילינג, מחברות הספר החדש "איך לגדל ילדים לשפע". בספר (שאפשר להזמין דרך פרויקט באתר HeadStart עד 20.9.15), הן מסבירות מה עונים לילד ששואל כמה כסף יש להורים, איך מגדלים ילד מכיר תודה בעולם חומרני, ואיך לגדל ילדים שיודעים ליהנות מכסף, להעריך כסף ולעשות כסף.

"האתגר הכי גדול של הורים היום הוא הקונפליקט המתמיד בין הרצון לתת לילדים כל מה שהם רוצים כי לנו היה חסר, לבין חוסר הרצון לגדל ילדים מפונקים, תובעניים, לא מעריכים", אומרת יניב. "בעצם, השאלה שעומדת בפנינו היום היא איך לגדל ילד בעולם של שפע, שיש בו המון מהכל - ועדיין שידע לכבד את מה שיש לו, ליהנות ממה שיש לו, לקבל החלטות ולבחור מתוך השפע. זה מתחיל מעקרונות רוחניים, ומסתיים באיך לגדל ילד שלא זורק בגדים על הרצפה ולא משאיר את הטושים פתוחים".

"שפע חומרי הוא עניין רוחני"

החיבור בין שתי הכותבות התחיל כשאלה שלומקוביץ, נשואה ואם לארבעה (9, 7, 3, 1), הלכה ללמוד אצל ניצה יניב, נשואה ואם לשלושה (15, 12, 11) שמלמדת בעלי עסקים ואנשים פרטיים כיצד לברוא שפע בחייהם. "חברה סיפרה לי שניצה מעבירה קורס בנושא כסף ושפע", היא מספרת. "באתי מהעולם החינוכי שבו עושים הכל ממקום של ייעוד, אהבה ותרומה וכל משרה שאת לוקחת ברור שהיא חצי בהתנדבות. כשעברתי להיות עצמאית ולעבוד כמנחת הורים היה לי קשה לבקש כסף. אמרתי לעצמי: 'אם יש לי מתנה לתת, איך אני יכולה להתנות אותה בכסף?'".

"למדתי לא מעט אצל ניצה, עברתי אצלה תהליכים עמוקים שקשורים לשפע ולכסף, הייתי מתרגלת בקורסים שהיא העבירה. אחרי אחד מהקורסים, בישיבת צוות, אמרתי לה שחבל שאנחנו עושים כאלה תהליכים עם עצמנו, ואין לנו כלים להעביר את זה לילדים. ניצה אמרה שבטוח יש ספר כזה, והתחלנו לחפש. להפתעתנו לא מצאנו - לא בעברית ולא באנגלית. היו ספרים על 'איך להפוך את הילד למיליונר', עם עקרונות תחרותיים ודורסניים, או איך ללמד את הילדים התנהלות כלכלית טכנית, אבל לא היה שום דבר על תודעת שפע".

מה זה תודעת שפע?

"הידיעה שאת יכולה להשיג כל דבר שאת רוצה בעולם, בלי שההישג שלך יהיה על חשבון אחרים ובלי לפגוע באף אחד. מי שיש לו תודעת שפע יודע איך להשיג כל דבר בלי להיות תובעני, תוקפני או חסר רגישות לסביבה. הוא מעריך את מה שיש לו ויודע איך להשיג עוד מזה. תודעת שפע היא לא עניין טכני: היא עניין רוחני".

רגע, שפע וכסף זה לא ההפך מרוחניות?

"הרבה שנים חשבו שרוחניות וכסף הם הפכים", אומרת יניב, "אבל האמת היא שאי אפשר להיות רוחני באמת בלי להגשים את זה בחומר. אם אנחנו מבינים שבתיאוריה יש שפע זמין לכל מי שרוצה, אבל בפועל אנחנו חיים בהישרדות - אנחנו לא חיים לפי העקרונות שלנו. רוחניות ממשית היא איזון בין נתינה לקבלה. לרובנו קל יותר לתת לאחרים, כי אז אנחנו מרגישים חזקים ושולטים. אבל כדי לממש שפע (ורוחניות) בחיים, אנחנו מוכרחים ללמוד גם לקבל. אי אפשר להרוויח כסף אם יכולת הקבלה שלנו לא מפותחת לפחות כמו יכולת הנתינה".

"החלום של רובנו הוא שילדינו יצליחו כלכלית, שיהיה להם כל מה שהם רוצים", מוסיפה שלומקוביץ, "אבל בפועל אנחנו מחנכים אותם הפוך. אנחנו רק אומרים להם לא לבקש כל כך הרבה, להצטמצם, לא לרצות כל הזמן - כי אנחנו רוצים לרכך להם את הסטירה שהם אמורים לקבל מהעולם. אנחנו רוצים שהם יהיו שבעי רצון ויגשימו את עצמם, אבל איך זה יקרה אם הם לא למדו שזה בסדר לרצות, ושמה שיש להם לא בא על חשבון מישהו אחר?"

אבל זה באמת בא על חשבון מישהו או משהו אחר, אם להורים יש תקציב מוגבל.

"מי אמר שחייבים לקבל הכל מההורים? אם אני, כאדם בוגר, רוצה משהו שעולה סכום מסוים אבל מרוויחה חצי בעבודה שלי, כנראה אנסה לחפש דרכים נוספות להשיג את הסכום. אולי אקח עבודה נוספת, אולי אבקש הלוואה... התפקיד שלנו הוא תמיד ללמד את הילדים שהכל אפשרי, והם רק צריכים לחשוב על דרך".

"יש לי ואני יכול"

אז איך מלמדים ילדים לברוא שפע ולהתנהל בשפע? בזה עוסקת שיטת "שפע קידס" של יניב ושלומקוביץ. בספר, שמתאר את השיטה, מלמדות השתיים את חמשת העקרונות הרוחניים הבסיסיים של יצירת שפע (כן, זה עובד גם להורים). יניב מפרטת:

1. לדעת מה אני רוצה. זה דבר הכרחי בעולם שיש בו כל כך הרבה מגוון ובחירה.

2. לדעת לבקש את זה, בלי להיות נבוך ובלי להרגיש שזה לא בסדר.

3. לקחת כשזה מגיע ולא להסס כי אולי לא מגיע לי.

4. להרגיש בנוח עם זה שיש לי, גם אם לאחרים אין.

5. לדעת לשמר את מה שיש על ידי הכרת תודה וטיפוח. הכרת תודה הופכת אותנו למגנט לעוד שפע.

"מכיוון שאנחנו, ההורים, לא גדלנו בעולם של שפע, וגודלנו על ידי דור של הורים שחלקם ממש גדלו במחסור - אנחנו לא חיים את העקרונות האלה, ולא יודעים ללמד אותם", מוסיפה יניב. "אבל דור הילדים שלנו הוא דור שנולד לתוך שפע. אם אנחנו רוצים שהם יצליחו בעולם הזה, אנחנו חייבים ללמד אותם את העקרונות".

מעבר לעקרונות האלה הן מלמדות הורים בספר מודל הנקרא "יש לי ואני יכול". שלומקוביץ: "התפיסה המרכזית אומרת: 'לנו כמשפחה יש כסף לכל מה שאנחנו צריכים, ואם נצטרך עוד - נמצא מקורות נוספים. גם לך כילד יש אפשרות להשיג כל דבר שאתה רוצה, אבל זה לא בהכרח יהיה דרך ההורים. המסר המרכזי הוא שיש בעולם מספיק לכולם. רק צריך להירגע, לפתוח את העיניים ולראות את ההזדמנויות בדרך. הידיעה הזאת, שתמיד יהיה להם מה שיצטרכו והם רק צריכים למצוא איך, מלמדת ילדים לא להיות תובעניים, ואפילו להסכים לתת משלהם".

המסר המרכזי הוא שיש בעולם מספיק לכולם (צילום: shutterstock)
המסר המרכזי הוא שיש בעולם מספיק לכולם (צילום: shutterstock)

הן עצמן מגדלות את ילדיהן לפי המודל הזה, ורואות תוצאות בבית. "נגה, בתי בת ה־8, הגיעה אליי לפני כמה ימים עם ציורים שהיא ציירה, וביקשה לצלם אותם ב־20 עותקים", מספרת שלומקוביץ. "כששאלתי למה, היא הסבירה שהיא הולכת להכין ערכת בובות ולמכור אותה בהפסקה של הקייטנה. היא חישבה שאם כל ערכה תימכר ב־40 שקל, היא תוכל לאסוף 800 שקל ולקנות סמארטפון".

ואיך הגבת?

"צילמתי לה ואמרתי שכשהיא תשיג סמארטפון, נוכל לדבר על כמה ומתי היא תוכל להשתמש בו".

"אנחנו גדלנו בעולם שבו כסף הוא טאבו, ולא מדברים עליו - אבל אצלי בבית מדברים על כסף בקלות", מוסיפה יניב. "כשאנחנו הולכים לאירוע אנחנו תמיד מספרים לילדים כמה כסף אנחנו נותנים. בנסיעות משפחתיות אנחנו מדברים על ריבית, על מה זה שכר מינימום, על יקר וזול. מעבר לזה, יש לכל אחד מהילדים דמי כיס שנשארים אצלנו, כמו בבנק, והם מנהלים רישום של כמה הופקד ב'חשבון' וכמה הם משכו. לא פעם דיברנו איתם על השוואת מחירים, והם יכולים לראות משהו שהם רוצים בחנות - ולחזור הביתה ולחפש אותו באי.ביי. הם למדו שבהפרש הם יכולים לקנות עוד משהו, ובקיצור: הם מבינים כדאיות כלכלית.

ניצה יניב ואלה שלומקוביץ (צילום: עדי אדר)
ניצה יניב ואלה שלומקוביץ (צילום: עדי אדר)

"הילדים שלנו באים עם דנ"א שרוצה להבין כסף, ואנחנו כהורים צריכים ללמוד לדבר איתם על זה", מוסיפה יניב. "בעולם של שפע, הם צריכים ללמוד שיש מקום ל'בא לי', ויש מקום לחישוב. יש מקום לנתינה ויש מקום לקבלה. אם אנחנו באמת רוצים שהם יצליחו, זה התפקיד שלנו ללמד אותם את זה".

"העולם משתנה באופן יסודי", הן מסכמות בספר. "יש יותר מכל דבר, ואנחנו רוצים עבור הילדים הרבה יותר ממה שהיה לנו כילדים. לכן, אנחנו מציעות דרך לגדל את הילדים שלא עוברת דרך תסכול מתמיד שלהם ושימת גבולות מתמדת, אלא דרך שמאפשרת להם להתחבר לרצון שלהם, להכיר את הקול בתוכם שיודע לרצות ולהשיג את מה שהוא רוצה, ובו זמנית ללמד אותם להעריך כסף, להתיידד עם כסף, לבנות מערכת שיקולים שיודעת לקבל החלטות כלכליות נכונות".

5 כלים שיעזרו לכם להעביר את המסר:

1. דברו עם הילדים על כסף. להורים רבים יש קושי להתמודד עם שאלות הילדים בנוגע לכסף ("כמה את מרוויחה?", "כמה עלה לנו הבית?", "אנחנו נחשבים עשירים?"). אלא שהורים שאינם מדברים על כסף מעבירים לילדיהם את התחושה שכסף יש להסתיר, שהוא כרוך בבושה. אם אתם רוצים לגדל ילדים שיגדלו להיות מבוגרים שיכולים להרוויח כסף, הרבה ובקלות, החליטו להביא את השיח סביב כסף, ניהול תקציב ומשאבים אל שולחן המשפחה. כל עוד כסף הוא חלק מחיי היומיום שלנו, הילדים יכולים וצריכים להיות שותפים בדיון עליו. גדלו אותם להיות אנשים שמדברים ללא עכבות על כסף: אנשים כאלה מרגישים בנוח לבקש העלאה בעבודה, להתמקח על משכנתא ולדרוש את מה שמגיע להם.

"בעולם של שפע, הם צריכים ללמוד שיש מקום ל'בא לי', ויש מקום לחישוב. יש מקום לנתינה ויש מקום לקבלה. אם אנחנו באמת רוצים שהם יצליחו, זה התפקיד שלנו ללמד אותם את זה".

2. בחרו את המילים כשאתם מדברים על כסף. כשאנחנו אומרים לילד "אין לי כסף", אנחנו פוגעים בתודעת השפע הבסיסית שלו. אנחנו מלמדים אותו שאין מספיק, במקום לומר לו את האמת: "יש לי כסף ואני בוחרת לעשות איתו משהו אחר". כך גם לגבי המילים "זה יקר": הרי אנחנו יכולים לא לקנות מוצר מסוים בסופר כי הוא עולה חמישה שקלים יותר, ואז ללכת לבית קפה ולגהץ 50 שקל בלי למצמץ. במקום זה, עדיף פשוט לומר: "אני מעדיפה לקנות משהו אחר", או "אני בוחרת לקנות במקום אחר". בחירה היא ביטוי לתחושת שפע, והיא גם הדרך הטובה להתנהל עם שפע. חשוב לזכור: מה שמשנה הוא לא כמה נתתם לילד, אלא איך גרמתם לו להרגיש. ילד יכול לקבל המון ולהרגיש שאין לו ושמשפחתו חסרת פרוטה, והוא יכול לקבל מעט ולחיות בתודעת שפע.

3. למדו את הילדים לנהל תקציב. ניהול תקציב הוא הבסיס לבריאת שפע בחיים. דרך תקציב ילדים לומדים את כל מה שקשור בתודעת שפע: שיש להם, שהם יכולים לרצות, לחסוך, לתכנן ולהוציא כסף. לכל אחד מהילדים שלנו יש אתגר אחר - תלוי איזה טיפוס שפע הוא (ראו מסגרת). ניהול תקציב עוזר לכל אחד עם האתגרים שלו: ילד מאופק לומד להוציא כסף, ילד מתלהב לומד לחסוך, ילד אכפתי לומד שמותר לו לרצות לעצמו. כדי ללמד ניהול תקציב, חשוב לתת דמי כיס מהרגע שילדים מבינים ערך של מטבע או שטר, ויודעים לחשב. כמעט כל ילד מבין זאת בכיתה א', ויש ילדים שמבינים כבר בגן. עוד קודם, כדאי לתרגל ניהול תקציב על ידי הליכה לסופר שבה מרשים לילד לקנות משהו בערך של 5 שקלים: זה מלמד אותם להסתכל כמה עולים דברים.

4. למדו את הילדים להשתמש במשחקים ובגדים מיד שנייה. כשילד מקבל צעצוע או בגד שאחר מסר, הוא לומד שלדברים יש ערך גם אחרי שמי שהשתמש בהם ראשון סיים להשתמש בהם. ההבנה הזו מאפשרת לילדים לראות את מעגל הנתינה והקבלה בעולם, מעצימה את התחושה שיש מספיק לכולם, ומראה שחפצים יכולים לשמח גם כשהם לא חדשים. הדרך הבסיסית היא כמובן להראות לילדים שאתם גם מוסרים וגם מקבלים חפצים מיד שנייה, לערוך מסיבת החלפות ולהעביר חפצים בתוך המשפחה.

5. למדו את הילדים לתרום. כשאנחנו תורמים, אנחנו מרגישים שיש לנו בשפע. לא פחות חשוב, אנחנו מבינים שנהוג לתת - ולכן גם הם יוכלו לקבל כשיצטרכו. חשוב להראות לילדים שאנחנו תורמים כסף, זמן וחפצים, ולעודד אותם לתרום אף הם.