שמחה, פחד, כעס, גועל ועצב
"הקול בראש", בסרט האנימציה החדש ושובר הקופות העונתי של אולפני פיקסאר, נחשף הסוד הגדול: כולנו יצורים פשוטים, הנשלטים על ידי מספר מצומצם של רגשות בסיסיים. הם האחראים האמיתיים ליחסינו עם אנשים אחרים, לאהבות ולשנאות שלנו ואפילו לתחושת הערך העצמי שלנו. על פי פיקסאר, מדובר בשמחה, פחד, כעס, גועל ועצב. האמת כנראה מורכבת יותר, אבל לא שונה במהותה.
הנה מספר דברים שכדאי לדעת על ההורמונים בגופנו, ועל האופן שבו הם מנהלים את היום־יום שלנו:
אין לו חשק לסקס בלילה?
זה לא שלא בא לו עלייך, זו רמת הטסטוסטרון שיורדת בסוף היום
רמות הטסטוסטרון, הורמון המין הזכרי העיקרי, משתנות לאורך היום. בסביבות השעה שמונה בבוקר, ההורמון מגיע לשיאו בגוף, ולכן גברים רוצים סקס ברגע שהם מתעוררים, וחלקם אפילו עצבניים ואגרסיביים יותר בתחילת היום.
הירידה החדה ברמת הטסטוסטרון חלה לקראת שעות הלילה והיא תגרום לגברים רבים להעדיף לא לקיים יחסי מין כשהם נכנסים למיטה פשוט כדי לישון.
גם לנשים יש טסטוסטרון, והוא אחראי בין השאר על הדחף המיני שלהן (ועל חידוד תכונות הנחשבות "זכריות" יותר, כמו תחרותיות ותוקפנות). הטסטוסטרון, שמיוצר אצל גברים באשכים, מיוצר אצל נשים בשחלות. בגיל המעבר, כשיורדת בגופנו רמת ההורמונים הנשיים, ישנה לעתים עלייה ברמת ההורמונים הזכריים דווקא, ואז אנחנו חוות לא רק שיעור פנים והתעבות של הקול, אלא גם עלייה (זמנית) בחשק המיני.
המשמעות היא שהשחלות הן איברים הורמונליים פעילים גם אחרי גיל המעבר. הן לא נמצאות שם סתם, והן ממשיכות להפריש הורמונים, גם אם במינונים אחרים.
לא ישנה טוב?
זה בגלל שהמלטונין לא אוהב את האור של הטאבלט
המלטונין, המוכר גם כהורמון השינה, מופרש בגוף כשמחשיך, אבל הפרשתו משתבשת אם הסביבה הקרובה מוארת דווקא כשאנחנו רוצים ללכת לישון. אור קטן שמדליקים במסדרון לא אמור להשפיע על רמות המלטונין, אבל קרינה עזה, למשל ממסך של טאבלט או של טלפון נייד, תבלבל את הגוף והוא לא יפריש די מלטונין.
אם היינו באמת קשובים לגוף שלנו ומאפשרים לו לנהוד באופן טבעי, הרי שהוא הי מעיר אותנו עם עלות השחר ומרדים אותנו עם השקיעה.
רמות המלטונין וזמני ההפרשה שלו בגוף משתנים לאורך השנים: תינוקות נהנים מרמה גבוהה של ההורמון בין חצות לשמונה בבוקר. בגיל ההתבגרות שחרור המלטונין מתעכב ומשנה את שעות השינה והערות של בני הנוער. כמות ההורמון הולכת ופוחתת ככל שאנחנו מתבגרים, ולכן אנשים מבוגרים ישנים הרבה פחות.
בישראל תוסף מלטונין מוגדר כתרופת מרשם, אבל בחו"ל רבים משתמשים בו כתכשיר שמסייע להתגבר על ג'ט לג.
חייבת קפה על הבוקר?
הקורטיזול דווקא מעדיף שתשתי שעתיים אחרי שהתעוררת
הקורטיזול מופרש בגופנו בכמות גדולה בסביבות השעה חמש בבוקר. הוא אחראי, בין היתר, על החיוניות והמרץ שלנו. תפקידו העיקרי לעזור לנו להתחיל את היום ובזכותו רובנו ערניים בבוקר. רמתו יורדת בערב, בשעות שבהן אנחנו אמורים להתחיל להתנמנם ולהתכונן לשינה.
שתיית קפה בשעות שבהן רמות הקורטיזול בגוף גבוהות במיוחד (מיד כשמתעוררים, למשל) יעילה הרבה פחות משתייתו שעה או שעתיים לאחר מכן, כשרמות ההורמון יורדות. כדי שהקורטיזול לא יתקשה להשפיע בנוכחות קפאין, כדאי לשתות את הקפה כשבגוף מתרחשת נפילה של הקורטיזול: 9:30 עד 11:30, ובין 13:30 ל־17:00.
האהבה פורחת?
זה לא הלב שפועם, אלא האוקסיטוצין שעובד שעות נוספות
לאוקסיטוצין, המכונה גם הורמון האהבה, יש (מלבד אינספור תפקידים חשובים אחרים) תפקיד ביצירת קשרים חברתיים, חיזוק האמון הבין־אישי ושיפור מצב הרוח. הוא מפחית את רמת החרדה, מעודד תחושת קרבה ומופרש אצל גברים ונשים בזמן אורגזמה.
לפי מחקרים שבדקו את הנושא לעומק, האוקסיטוצין מופרש ברמה מוגברת כשאנחנו ישובים בחברה שנעים לנו בה, בקרב קבוצת אנשים תומכת ומעודדת, עם קבוצת חברים קרובים שמעודדים אותנו. זו אחת הסיבות לכך שנשים חשות צורך לבלות עם נשים אחרות כשהן עצובות או חשות מצוקה - גם גברים חווים עלייה ברמת האוקסיטוצין כשהם בחברה, אבל ההשפעה של ההורמון מנוטרלת במידה רבה על ידי הטסטוסטרון.
בשלבים הראשונים של ההתאהבות רמות האוקסיטוצין בגוף גבוהות יותר. ההורמון הזה, שאחראי להידוק הקשר הזוגי, מתפקד בצורה דומה גם ביצירת הקשר בין אם לתינוקה מיד אחרי הלידה.
מחקר משותף של אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת ייל מצביע על האפשרות שאוטיסטים סובלים מרמות נמוכות של אוקסיטוצין, וכי עלייה ברמת ההורמון (על ידי שאיפת תרסיס, המעלה את ריכוזו למשך מספר שעות) הראתה שיפור ביכולות החברתיות של הנבדקים.
והסיבה שבגללה אתם מרגישים נהדר אחרי חיבוק (של לפחות 20 שניות רצופות) גם היא הפרשה מוגברת של אוקסיטוצין.
עצבנית ומדוכדכת?
דווקא בזה לא בטוח שההורמונים אשמים
התסמונת הקדם וסתית הכוללת עצבנות, מתח ודיכאון, תנודות במצבי הרוח, עייפות ותנודות בחשק המיני (ושלל תופעות גופניות נוספות כמו כאבי שרירים, רגישות בשדיים ועוד) היא אמנם תופעה מוכרת מאוד, אבל לא נמצא לה בסיס הורמונלי מדויק. במילים אחרות: היא קשורה למחזור הביוץ שלנו, אבל מדידות של רמת הורמוני המין בדם לא הראו הבדלים משמעותיים בין נשים הסובלות מהתסמונת לבין נשים שאינן סובלות ממנה.
אגב, לאורך החודש גם אצל גברים יש שינויים ברמות הורמוני המין, אבל אלה אטיים וכמעט לא מורגשים. זו אחת הסיבות לכך שמחקרים רפואיים הקשורים, למשל, במחלות לב (המושפעות מרמות ההורמונים האלה), נעשים בעיקר על גברים שרמת ההורמונים בגופם אחידה לאורך זמן.
- חבבו את"לאשה" בפייסבוק
- חדש וכייפי: האפליקציה החדשה של "לאשה"
- חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
