חשבתם שעם נהג המונית שלכם תוכלו לפתח שיחה רק על פוליטיקה עכשווית? תחשבו שוב. קבלו את הסופר, את הקורא בקפה, את הקוסם ואת הגיאולוג - מקבץ נהגים מזן אחר, שיכולים להעשיר אתכם ממש. נסיעה טובה ומחכימה.
הקפה שחור
דוד גיל (57) מראשון לציון; קורא בקפה, בעל תואר ראשון בשיווק ובעברו מנהל שיווק בחברות בינלאומיות, "הגעתי אל המונית מרצון ואני נהנה מכל רגע".
מהי השאלה הכי מעניינת או מוזרה שנשאלת לגבי קריאה בקפה?
"במהלך הנסיעה מדברים על זה וקורה שלאחר הנסיעה לקוחות שותים קפה ומבקשים שאקרא להם. אנשים שואלים איפה למדתי, ואיך אני יודע מה שאני אומר".
ומה בדרך כלל אתה עונה?
"אני עונה שאני קורא גם בקפה הפוך, למרות שזו בדיחה. אני קורא רק בקפה שחור, שמדבר על הווה ומנבא את העתיד. אני גם מבקש שיכתבו לי שני משפטים, כי בעבר למדתי גרפולוגיה ואני משלב את שני התחומים, וכך הנוסע מרוצה וגם אני מרוצה".
איזה מפגש מעניין במיוחד התרחש במונית?
"פעם שקלתי לכתוב ספר על הנוסעים המעניינים שהסעתי. למשל, עלו למונית שלי אמא די מבוגרת ובנה בן ה־20, שהתחילו לריב זה עם זו. התברר, שהבן הימר על הבית של האמא והפסיד, וכעת התנהל ויכוח איפה היא תגור, כי הוא מסובך עם גורמים פליליים.
"הבן ניסה להרגיע ואמר שישכור בעבורה דירה. נכנסתי ביניהם וניסיתי לפשר ולראות אם אני יכול לעכב או למנוע את העברת הבעלות של הבית לגורמים המעורבים.
"ונהג לנסוע איתי איש עסקים מכובד, שבדרך קבע לבש חליפות, אבל בשישי בערב הייתי לוקח אותו ממועדון סאדו־מאזו, משם הוא יצא עם בגדים קרועים. בהתחלה הייתי בשוק מזה, אבל התרגלתי".
מכופף הכפיות
יניב גולן (39) ממודיעין; קוסם. זכה במקום השני באליפות ישראל בקסמים, מופיע בישראל ובחו"ל; המונית שלו נקראת "מונית הקסם", כי הוא נוהג לבצע קסמים תוך כדי נהיגה בעזרת תאורה מיוחדת המותקנת בתקרה. הוא עוסק גם בליצנות רפואית ושם הבמה שלו הוא "שומבלה אמן הילדים", ובאמצעות עמותת "עזר מציון" פעיל מול ילדים בבית החולים "שניידר" מזה 16 שנה.
איך הנוסעים מגיבים לגבי התחביב שלך?
"דווקא המונית היא התחביב, והקוסמות היא המקצוע העיקרי שלי. נוסעים שואלים אותי, למשל, אם יש לי כוחות־על, והאם אני יכול להעלים אותם".
ומה אתה עונה?
"שאין לי, אבל אני מכופף כפיות. ואיך עושים את זה? לומדים ומתמחים. כשאתה נשבע את שבועת הקוסם נפתח בפניך עולם שלם של קסמים ופנטזיה".
ספר על מפגש מעניין במיוחד שהיה במונית.
"היה ילד שעלה למונית עם אמא שלו, בוכה, בדרך לבית החולים ועם שבר חמור ביד. הצלחתי באמצעות קסמים ובלוני צורות שיש לי פה תמיד לגרום לו לחייך. בזכות הליצנות הרפואית שעשיתי לו ולאמא שלו הוא ממש לא רצה לצאת מהמונית, וכמה דקות של חיוכים עזרו לו לשכוח את הכאב".
"הייתה גם אישה בהיריון שביקשה שאפסיק להצחיק אותה, כי היא מתחילה להרגיש צירים. אחר כך היא הזמינה אותי להופיע בברית של הבן שלה".
היסטוריון וסופר
משה חורש (55) מרמת גן; כתב שני רומנים - "פושע/פושעת, סיפור על אדם ומדינה", ו"המשיח והגנים" - שמבוססים על אירועים היסטוריים אמיתיים, ופרסם אותם בהוצאה עצמית שלו ("שחור על לבן"). חיבר גם שתי מחברות שירה ותרגומים לערבית של כל יצירותיו.
כששוחחת על כך עם נוסעים, מה השאלה הכי מעניינת או מוזרה שנשאלת בנושא?
"הרבה אנשים מרימים גבה ושואלים 'באמת אתה כתבת?' עכשיו יצאתי עם קמפיין פרסומי וכתבתי על המונית, 'מונית הספר', והיה מישהו שחשב שאני עושה השלמת הכנסה של מכירת ספרים באוטו. גורם ההפתעה כאן מול הנוסעים הוא דומיננטי".
מה אתה עונה להם?
"אני מבין אותם. הדבר האחרון שאתה מצפה מנהג מונית זה שהוא יהיה אינטליגנט, כזה שדובר כמה שפות ומפרסם ספרים. אני לא מרים גבה מהרמת הגבה שלהם, הרי למה אני בעצמי הייתי מצפה אם הייתי נכנס למונית? אני יודע שאני לא במקום הטבעי שלי, אבל זה מה שיש".
היה מפגש מעניין במיוחד במונית?
"כן, למשל עם שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן. היות שאני חוקר תקופה היסטורית המשמשת כחומר רקע לספר הבא שלי, מכרתי לו את הספרים שלי והבטחתי לו לקרוא את הספרים שלו שנוגעים בפן המשפטי של המחקר ההיסטורי שאני עושה, שזה פנטזיה היסטורית על הכוזרים. הוא אדם נחמד מאוד, אגב".
שיעור במדעיםמאיר גל (68) מבת־ים; חובב גיאו־מורפולוגיה, שזה מדעי מעטפת כדור הארץ, בוגר מכון אבשלום ובמסגרתו לומד על כדור הארץ. כותב ספר המיועד לנהג המונית המתחיל עם שלל אנקדוטות ומיני מקרים שבהם נתקלים נהגי מוניות במהלך עבודתם. הוא גם בעל אוסף מאובנים, כולל שבלול ימי בשם "סטרומבוס", שגילו מוערך ב־55 מיליון שנה.
מה שואלים אותך לגבי התחביב?
"אנשים משגעים אותי, כי אין להם ממש מושג מה זה גיאו־מורפולוגיה. אני מסביר, שמי שיודע לקרוא את הנוף יש לו ערך מוסף והנאה רבה יותר. למי שמתעניין, אני מסביר מה זה דולינה, שזה מצב בקרקע שבו למים שיורדים למטה, למעמקים, יש גם נקודת יציאה, ואם אני רואה את זה בשטח וזה מעניין מישהו, אני מסביר ומראה לו. מעניין תמיד להראות את הכפר ג'סר א־זרקא למשל, שבנוי על מחצבה רומית עתיקה, ואם מסתכלים טוב לאורך הדרך עד חיפה, יש סימני חציבה. צריך לזה עין מקצועית ואז זה הופך את הדרך למעניינת יותר".
מה אתה עונה לאלה שמבינים פחות?
"אם יש לי מצב רוח ויושב נוסע שזה מעניין אותו, אנחנו מפרים זה את זה בשיחה, ואם לא - אני לא חופר לו. לסקרנים אני מסביר שאם אנחנו נוסעים לאורך כביש החוף, אז צומת הסירה בהרצליה בנויה על סלע כורכר, שזה סלע שמופיע על חוף ים בלבד, ויש סימבוליות שדווקא הניחו את סירת המעפילים על סלע כורכר שמקורו בים. ואם למשל אנחנו עוברים ליד חוף תל ברוך ורואים את שורת עצי האקליפטוס, אני מסביר שבוודאות יש שם אקוויפר, מאגר מים תת קרקעי. ההוכחה שלי החד־משמעית היא שגרתי פעם בסביבה ופתאום חדרו מים למרתף חניית הבניין, ואלה מים שנמצאים מתחת לפני הקרקע.
"אני שואל נוסעים האם בים המלח יש דגים, התשובה היא שברור שאין, אבל באזור מעיינות עין פשחה, כשהמים שם מתערבבים עם מי מלח, אפשר למצוא שני סוגי אמנונים שנמצאים אך ורק שם. אני מסביר לנוסעים גם על הבולענים בים המלח, למה ואיך זה קורה. אם מדובר באדם אינטליגנטי וסקרן, הוא ימשיך לשאול שאלות".
היה מפגש מעניין במונית?
"פעם נוסע הציע לי להיות מדריך טיולים, אבל זה פחות מעניין אותי. יצא לי להסיע בת של גיאולוג והזכרתי לה שהיה לאבא שלה קולגה שפיתח את התיאוריה על כך שיש אקוויפר כפול באזור החוף, כלומר, שתי שכבות של מים מתחת לאדמה. הוא לא זכה לראות את התזה שלו מגיעה להכרה כי זה קרה שנה לאחר מותו. זו הייתה נסיעה מאוד מעניינת".
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
>>> חדש וכייפי: כל מה שישפר את סגנון החיים שלך - באפליקציה החדשה של "לאשה"
