אחרי הצבא זכיתי להגשים את חלומי, ויחד עם חברה טובה טסתי לניו יורק. ביום הראשון, כשהסתובבנו בפארק, לא הפסקתי להתלהב מהסנאים החמודים שהתהלכו שם בחופשיות, ומיהרתי לחלק להם בוטנים מהשקיות שאגרתי בטיסה.
לאחר מכן, כשירדנו לרכבת התחתית, הבחנתי בעוד סנאי חמוד, ומיהרתי להושיט לו בוטן. אלא שאז חברתי צעקה לעברי בהיסטריה: "יפעת, זה לא סנאי. זו חולדה!!!". המחשבה שכמעט האכלתי חולדה גרמה לי להתכווץ בחרדה.
אותו דבר, אגב, קרה גם לקארי בראדשו, רק הפוך: בעונה הרביעית של "סקס והעיר הגדולה" איידן לוקח אותה לבקתה בכפר. בזמן שהיא משקיפה מבעד לחלון היא נתקלת בסנאי ומתחילה לצרוח בבהלה. איידן מסביר לה שזה הסנאי שלו ושהוא מאכיל אותו באגוזים בתקווה שהם יהפכו לחברים, אבל קארי ממש לא נרגעת. "אי אפשר להיות חבר של סנאי", היא אומרת בזעם, "סנאי הוא רק חולדה בתלבושת יותר חמודה".
כך או כך, מיותר לציין שהדיווחים לגבי מגיפת חולדות אפשרית בעקבות בניית הרכבת הקלה בגוש דן גרמו ללא מעט אנשים תחושת פחד וגועל. אבל יש גם מי שדווקא מחבבים חולדות. יותר מזה: הם מגדלים אותן בבית כחיות מחמד.
אחת מהן היא דאב בר (21), מוקדנית מתל אביב, שעד לאחרונה גידלה בביתה ארבע חולדות ("ממש עכשיו מתה החולדה האחרונה שלי", היא אומרת, "אבל אני מתכוונת לאמץ שוב בקרוב"), ובין היתר הקימה קבוצת פייסבוק בשם "חולדות מחמד", שמונה כיום קרוב ל־1,000 חברים.
"תמיד אהבתי בעלי חיים", מסבירה בר. "אני טבעונית מגיל 14 ופעילה בחזית לשחרור בעלי חיים. בגיל 16 התוודעתי לראשונה לחולדות כחיות מחמד. ידיד שלי גידל חולדות בבית, וכשבאתי לבקר אותו הוא שרק להן והן קפצו והתיישבו עליי. ברגע הראשון נבהלתי, אבל מיד אחרי זה התאהבתי. ליטפתי אותן וראיתי איך הן מחככות את אוזניהן בהנאה".
"שנה לאחר מכן יצא לי לעבור ליד חנות חיות וראיתי כמה חולדות יושבות בכלוב במצב נורא. כשהמוכר החזיק אחת מהן בזנב, הרגשתי שאני חייבת להציל אותה ומיהרתי לקנות אותה. כשהגעתי הביתה התחלתי לחפש מידע באינטרנט על חולדות, והבנתי שחולדה לא יכולה להיות לבד וזקוקה לחברה. בגלל זה מיהרתי לאמץ עוד אחת, ובהמשך אימצתי עוד שתיים. לכולן נתתי שמות. לחולדה שמתה לאחרונה קראו צ'ופי, ולאחרות קראו פינקי, ספידי גונזלס וניימליס".
איך הן התגלו בתור חיות מחמד?
"למדתי שהן חיות חכמות בטירוף. במשך הלילה הן נורא אהבו לחכך את השיניים שלהן בכלוב ועשו לי רעש. כשהייתי אומרת 'אסור' ומדליקה את האור, הן היו עוצמות את העיניים ועושות את עצמן ישנות. יש להן גם אינטליגנציה רגשית והן יכולות לחוש את האנרגיה שהן מקבלות מבני האדם. אם היו מגיעים אליי אנשים שהיו מפחדים מהן, הן היו מתקרבות אליהם לאט ונותנות להם זמן. לאנשים שהתלהבו לראות אותן, לעומת זאת, הן היו ניגשות מיד וקופצות עליהם בשמחה".
ואם מישהו רוצה לאמץ חולדה מהרחוב?
"לדעתי לגדל חולדת רחוב זה כמו לקחת נמר ולנסות לביית אותו. לא הייתי ממליצה לעשות את זה, בעיקר כי זה לא הוגן כלפי החולדה - היא כבר רגילה לטבע וזה לא לטובתה. מה שכן, יש לי חברות שאימצו גורים נטושים של חולדות רחוב. בהתחלה החולדות הללו היו יותר מופרעות, אבל בהמשך הן גדלו להיות בדיוק אותו דבר כמו חולדות המחמד".
אבל הן לא עלולות להעביר מחלות?
"זה בדיוק כמו שמאמצים חתול מהרחוב. כדי לוודא שהחיה לא חולה, אפשר פשוט לקחת אותה לבדיקה אצל וטרינר".
מה הוביל אותך להקים את הקבוצה בפייסבוק?
"החולדה הראשונה שאימצתי הייתה חרדתית מאוד ולא ישנה בלילות. בהתחלה חשבתי שכל החולדות ככה, אבל אחרי שאימצתי את החולדה השנייה, הבנתי שמשהו אצלה לא בסדר. חיפשתי פתרונות באינטרנט אבל לא מצאתי מספיק מידע. בסופו של דבר חשבתי שמאחר שיש לי הרבה מכרים בפייסבוק שיש להם חולדות, הכי טוב שאקים קבוצה, אצרף אותם אליה, וככה אוכל לשאול אותם שאלות. הם הזמינו לקבוצה כל מיני מכרים שלהם, והקבוצה הלכה וגדלה".
כשאת יוצאת לדייט והבחור שומע שיש לך חולדות בבית, הוא לא נרתע?
"אני חושבת שזה הפרט הראשון שאנשים יודעים עליי. ברגע שרואים את הפרופיל שלי בפייסבוק, רואים תמונות של חולדות. אף פעם לא יצאתי עם מישהו שאמר 'איכס' על חיה. כולם יודעים מראש שאני מאוד אוהבת חיות".
מה את חושבת על כל האנשים שנכנסים עכשיו להיסטריה בעקבות מגיפת חולדות אפשרית?
"אני מבינה את הפחד שלהם, כי לימדו אותנו לפחד מהן. אבל חשוב לציין שהחולדות הן חיות מחילה, שלא רוצות להיכנס לאזור המחיה שלנו בדיוק כפי שאנחנו לא רוצים שהן ייכנסו אליו. אין להן עכשיו הרבה ברירות כי לקחו מהן את הבית שלהן, אבל הן לא חיות תוקפניות, והן אף פעם לא יתקפו אם הן לא ירגישו בבהירות שתוקפים אותן".
מן הסתם את לא תיבהלי אם חולדת רחוב תחדור אלייך הביתה.
"בטח שאבהל, בדיוק כפי שהייתי נבהלת אם חתול רחוב היה נכנס. אבל אחרי זה הייתי מתעשתת ומנסה להוציא את החולדה בדרכים הכי הומניות שיש. לא מזמן חדרה חולדה לבית של חברה שלי, והיא מיהרה לקרוא לי. החולדה הייתה כלואה בתוך מלכודת הומנית ולא הפסיקה לצרוח. אז דבר ראשון נתתי לה אוכל כדי שתירגע קצת. אחרי שהיא הבינה שאנחנו לא רוצות להרע לה, היא באמת נרגעה. בהמשך שחררנו אותה לטבע. הייתי ממליצה לכל מי שחדרה לביתו חולדה, לעשות דבר דומה".
הפתעה לילדה
לאבי נחום (47), צייר מקריית ביאליק, גרוש ואב לילדה (שחר בת 10), יש בבית שתי חולדות ממין זכר. "קוראים להם קורקי וטאץ'", הוא מספר. "הבת שלי נתנה להם את השמות. הן חיות מחמד כמו כל חיית מחמד אחרת. הן מזהות אותך כשאתה מגיע הביתה, קופצות עליך ומלקקות אותך. הן לא פחות חכמות מחתול ומכלב, אולי אפילו יותר".
מה גרם לך לאמץ חולדות?
"לפני שנתיים הסתובבתי עם הבת שלי בקניון ועברנו ליד חנות חיות. היו בה כל מיני מכרסמים וביניהם חולדות. הבת שלי מאוד התלהבה וביקשה שנאמץ, אבל סירבתי - לא בגלל שמדובר בחולדות, אלא בגלל שהייתי בתקופה של מעבר דירה ולא התאים לי לגדל חיית מחמד. כמה חודשים אחרי זה השתתפתי בהפגנה למען זכויות בעלי חיים, ופגשתי שם מישהי שסיפרה לי על חולדות שחולצו ממעבדה ומחפשות בית חם. הבנתי שאם לא ימצאו להן בתים יהרגו אותן, אז החלטתי לאמץ שתי חולדות בנות חודשיים ולעשות לבתי הפתעה".
איך אנשים מגיבים כשהם שומעים שיש לך בבית חולדות?
"חלק מתלהבים, חלק מביעים תמיהה ויש אנשים שמביעים סלידה. אבל אף פעם לא קרה שמישהו אמר לי שהוא לא נכנס אליי הביתה בגלל שיש אצלי חולדה. רוב הזמן הן גם ככה בכלוב".
אתה מבין את החשש הגדול של הציבור מהן?
"אני חושב שזה בגלל הסטיגמה שנדבקה אליהן, כנראה מתקופת מגיפת הדבר. לפי הסיפורים, פגר של חולדה היה נגוע בדבר ומשם המגיפה התפשטה. העובדה שחולדות הרחוב נמצאות במערכת הביוב גם לא עוזרת. אבל חשוב לדעת שהסיבה שהן חיות בביוב לא נובעת מצורך שלהן לבוא במגע עם לכלוך ורפש, אלא פשוט כי זה עוזר להן להסתתר".
כשהחולדות שלך ימותו בשיבה טובה, תאמץ עוד?
"קשה לי לענות על זה. אם להיות דוגרי, אני לא יכול להגיד שאני קשור אליהן כמו שהייתי קשור לכלב שלי. אבל עדיין, כשחיית מחמד מתה, זה לא פשוט לאמץ מיד אחרת במקומה".
בבית משפחת צ'ייקה מקיבוץ אלומות יש חולדה ממין זכר בשם מקס. עד לא מזמן חי שם גם מקסים, שהלך לעולמו לאחרונה. "הן לא חיות הרבה זמן", מסביר אבי המשפחה שגיא, חוקר פרטי במקצועו, נשוי ואב לשתי בנות (מיכל בת 12 ונועה בת 8). "תוחלת החיים שלהן נעה בין שנתיים לשלוש שנים מקסימום".
מכל החיות בעולם, למה דווקא חולדות?
"אנחנו משפחה שאוהבת חיות. יש לנו בבית כלבים וחתולים, והיו לנו פעם גם עקרבים וברווזים. אני גם גולש בכל מיני אתרים ופורומים של חיות, וכשקראתי על אנשים שמגדלים חולדות גיליתי שאלה חיות שיש איתן הרבה אינטראקציה, מאוד חברותיות, חכמות, נקיות ואוהבות מגע".
"כשהודעתי לדקלה, אשתי, ולבנותיי שאני רוצה לאמץ חולדות, כולן עשו פרצוף ואמרו 'איכסה'. אבל סיפרתי להן על התכונות החיוביות של החולדות, ואחרי שהבאתי אותן הביתה, הן התחילו לשחק איתן והבינו מיד שזו חיה מגניבה".
איפה הן גדלות?
"שמנו את מקס ומקסים בתוך כלוב של ציפורים, אבל מדי יום הוצאנו אותם ונתנו להם להתרוצץ קצת על השולחן, על הספה ועלינו".
למה בשאר הזמן החולדות בכלוב?
"כי הן חיות שאוהבות לכרסם ועדיף שיהיו בהשגחה כדי שלא יכרסמו ריהוט או חוטי חשמל. אם כי היו מקרים שבלילה שכחנו להכניס אותם לכלוב ולמחרת בבוקר מצאנו אותם בפנים, כי הם רגילים לבית שלהם, ולמזלנו, גילינו שהם לא כרסמו שום דבר במהלך הלילה. מה שכן, אם שכחנו אוכל באחד החדרים בבית, הם אכלו אותו".
מה חולדות אוכלות?
"מה שבני האדם אוכלים. כשאני רוצה לצ'פר אותן אני עושה להן ביצה קשה או חביתה".
אתה מתכוון לאמץ למקס חבר חדש?
"נראה לי שהוא די מרוצה עכשיו, שהוא נהנה מהשקט. אני לא רוצה להביא לו חולדה צעירה שתשגע אותו. אבל כשהוא ימות, ברור לי שאאמץ צמד נוסף".
איך מאמצים חולדות?
"את החולדות שלי קניתי בחנות חיות, שבהן למרבה הצער, מוכרים את החולדות בעיקר כמזון לנחשים. כשקניתי את החולדות המוכר שאל אותי 'מה גודל הנחש שלך?'. הוא היה מופתע לשמוע שאני מתכוון לגדל אותן כחיות מחמד".
כמה עולה חולדה?
"בין 10 ל־20 שקל. זו בהחלט חיית מחמד זולה".
לפנק עם פלפל
לאורית רונן (54) מהרצליה פיתוח, גרושה ואמא לשניים (ניב בן 18 ונדב בן 12) שעובדת כמטפלת בבעלי חיים, יש פינת חי בבית. "בנוסף לכלבים ולחתולים, יש לי גם שרקנים, ברווזים, ארנבים, חמוסים ועכברים". אבל צמד החולדות שלה, האחיות שאדו וסקברס, אינן חלק מפינת החי אלא חולדות בית, ולפיכך זוכות ליחס מיוחד.
"קיבלתי אותן במתנה לפני חצי שנה ממשפחה עם שני ילדים קטנים", מספרת רונן. "הם נתנו לי הוראות טיפול מדויקות: להוציא אותן כמה פעמים ביום מהכלוב, להחזיק אותן על הידיים, לדבר איתן ולפנק אותן במאכל האהוב עליהן - פלפל אדום".
למה המשפחה מסרה לך אותן?
"מדובר במשפחה אמריקאית שהגיעה לישראל לפני שנתיים וחצי במסגרת שליחות. הם רצו לאמץ חיית מחמד אבל חששו שיהיה להם קשה לחזור איתה אחרי זה לארצות הברית, אז הם העדיפו לבחור בחיה שלא ייקשרו אליה יותר מדי. אבל היית צריכה לראות את הדרמה המשפחתית כשהם נפרדו מהחולדות - שני הילדים והאמא לא הפסיקו לבכות. ממש היה קשה לראות את הפרידה. אני בהחלט מבינה את זה, כי חולדת מחמד היא באמת חיה מקסימה. אני שמה לב שגם בחוגים אצלי, הילדים הכי אוהבים את החולדות".
