הייתה התרגשות גדולה בכנס האמהות היחידניות שנערך לאחרונה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. עשרות נשים העומדות בראש משפחות חד הוריות הגיעו לכנס מכל רחבי הנגב. המכנה המשותף לכולן: הן רוצות ללמוד באוניברסיטה ופתאום התברר להן שזה אפשרי.

פולי ירמיהו, 30, אמא יחידנית לשתיים (בנות שנתיים ושלוש), היא סטודנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, שלומדת כבר שנתיים. עכשיו היא וחבריה הסטודנטים פועלים במלוא המרץ כדי שגם אמהות חד הוריות נוספות יוכלו לנצל את ההזדמנות ולהתחיל ללמוד באוניברסיטה.

איך אפשר גם לגדל ילדים לבד, גם לעבוד כדי לממן לימודים ולפרנס, גם לממן מעונות ומטפלות, וגם ללמוד ולעשות עבודות ומבחנים? שאלו עשרות הנשים שהתגודדו סביב פולי, רגע לפני שהכנס התחיל. "יש מלגות", היא הסבירה להן. "אני למשל קיבלתי מלגת מעורבות חברתית, שמממנת שרי אריסון. מדי שבוע אני מתנדבת במקלט לנשים מוכות ומפחיתה כך 9,500 שקל משכר הלימוד. ויש מלגה של קרן קציר שנותנת 18 אלף שקל בכל שנה, עד לסיום התואר הראשון, ומספקת גם סיוע בלימודים, גם תמיכה אקדמית והעצמה אישית ועוד הטבות רבות לאם ולילדיה".

כל אם חד הורית יכולה לקבל מלגה כזו?

"בתנאי שבמוסד האקדמי שבה התקבלה ללמוד כבר פועלת תוכנית של קרן קציר. כשאני התחלתי ללמוד באוניברסיטת בן גוריון, לפני כשנתיים, בכלל לא ידעתי שיש מלגה כזו. לגמרי במקרה שמעתי עליה מחברה שלומדת במכללת ספיר וגם היא אם חד הורית. ביררתי מי התורמת, התקשרתי אליה, וסיפרתי שאני לא יכולה ללמוד במכללת ספיר, כי חשוב לי להיות קרובה לילדות שלי כשיש אזעקות צבע אדום בבאר שבע. הסברתי שאני עומדת לפרוש מהלימודים בגלל בעיות תקציב ושאלתי למה היא, כתורמת, בוחרת לממן שכר לימוד לסטודנטיות שהן אמהות חד הוריות ממכללת ספיר ולי לא, רק כי אני לומדת באוניברסיטת בן גוריון.

"התורמת נתנה לי את כתובת המייל שלה וביקשה שאשלח לה את כל הפרטים, ומאז אנחנו מתכתבות כבר שנתיים. מעולם לא ראיתי אותה פנים אל פנים, אבל היא הפכה לאדם מאוד קרוב אליי. לא רק שקיבלתי את הכסף, היא מדרבנת אותי להמשיך ולסיים את התואר ואני מחזיקה מעמד גם בזכות העידוד שלה, כי כבר כמה פעמים הייתי ממש לפני שבירה ופרישה".

"לצערי רק נשים מעטות מודעות לאפשרויות"

בעקבות הקשר האישי שיצרה פולי עם התורמת, נכנס לפעולה ד"ר רוני קאופמן, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון ומומחה ביצירת שינוי חברתי בקהילה. בקורס עבודה סוציאלית קהילתית, שהוא מעביר בשנה ב' יחד עם הדוקטורנטית נעמה לוין, התגבשה קבוצה של 11 סטודנטים, ובהם גם פולי, שהחליטו לקדם ולשפר את הנגישות של ההשכלה הגבוהה בקרב אמהות יחידניות.

במסגרת הפעילות שלחה ירמיהו מכתב אישי לנשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי וכך נוצר הקשר הרשמי בין האוניברסיטה למנכ"ל קרן קציר. גם הכנס שנערך לאחרונה הוא תוצאה של העבודה של קבוצת הסטודנטים.

את וחברייך לקבוצה ציפיתם לכזאת היענות?

"ממש לא. חשבנו שבמקרה הטוב יגיעו 10 או 15 אמהות חד הוריות והופתענו מאוד. ברור לי שהעשרות שהגיעו הן האמיצות, ושיש עוד לפחות 50 נשים שוויתרו מראש, כי חשבו שכדי להתקבל לאוניברסיטה צריך ציוני בגרות ופסיכומטרי בשמיים. זה לא נכון. באוניברסיטה יש מכינה, ובכנס נודע לי שיש גם תוכנית בשם 'נתיבים לאקדמיה', שמשמשת כחלופה ללימודים במכינה הסטנדרטית. את הפרט הזה גם אני, שחקרתי את התחום, לא ידעתי לפני שנערך הכנס".

"זה מרגש אותי, כי ממש לפני הכנס פנתה אליי אם חד הורית שעובדת ככוח עזר בבית החולים סורוקה. היא סיפרה שהחלום שלה הוא להיות אחות, אבל נדמה לה שאת החלום הזה לא תוכל להגשים, כי אין לה ציון פסיכומטרי. היום, ברור לי שזה לא נכון. בעזרת המכינה או החלופות האחרות שהאוניברסיטה מציעה, גם היא יכולה להגשים את חלומה. לצערי, עדיין רק מעט מדי נשים מודעות לכל החלופות שקיימות באוניברסיטה ולמלגות שאפשר לקבל כדי לממן את הלימודים הגבוהים".

"עברתי לגור בחדר קטן בדירה של אמא שלי"

את יכולה להסביר מאיפה היו לך כוחות לכל הפעילות הזו?

"מתחילת הדרך היה לי ברור שאלה הולכות להיות שלוש שנים קשות, שיובילו אותי ואת הבנות למקום טוב יותר. כי כשיש לך תואר ויש לך מקצוע, נפתחים בפנייך עולמות חדשים. לא הייתי יכולה לעשות את זה ללא התמיכה המשפחתית. אני ממוצא קווקזי והמשפחה שלי מאוד דחפה אותי ללמוד. אנחנו עשרה אחים ואחיות ולשבעה מאיתנו יש כבר תארים אקדמיים. אחותי עשתה תארים עם שלושה ילדים בבית, כי אצלנו במשפחה ברור שגידול ילדים זה לא מה שמגביל אותך".

אבל איך עמדת בכל ההוצאות?

"בחודשים הראשונים אחי רכש עבורי חיתולים ותמ"ל ועוד דברים בסיסיים, וקיבלתי עזרה מהמשפחה לשכר דירה. אבל אני מודה שבשנתיים האלה חשבתי לא פעם לפרוש, בעיקר בכל פעם שהייתי צריכה לשלם עבור המעון או עבור הדירה. השנה הבנתי שאני לא יכולה גם ללמוד וגם לממן את המעון וגם להחזיק דירה ועברתי לגור בחדר קטן בדירה של אמא שלי. היא אמנם גרה בשכונה לא משהו בבאר שבע, אבל כך הרבה יותר קל לה לסייע לי. כמי שהשלימה את בחינת הבגרות במתמטיקה כשכבר הייתה אמא, אני יודעת שלא לכל אם חד הורית יש תמיכה משפחתית ועידוד כמו שיש לי.

"במשך היום הבת הגדולה שלי נמצאת במעון והקטנה מבלה עם אמא שלי. כשהתינוקות שלך קטנים, דווקא יותר קל למצוא זמן פנוי וללמוד, כי הם ישנים בצהריים ויש שעות קבועות של פעילות, שביניהן את יכולה לקרוא חומרים ולהשלים חוסרים".

קיבלתם מימון לארגון מפגש הצגת המידע שיזמתם?

"לא. אגודת הסטודנטים נתנה לנו רק תקציב קטן לכיבוד. השתמשנו בפייסבוק, בווטסאפ ובטוויטר כדי להפיץ את הכרוז, שהכנו לבד בעזרת תוכנות חינמיות. בכרוז הופיע מספר הטלפון שלי, כדי שנשים יוכלו להתקשר ולשאול שאלות. נשים העבירו את הכרוז לנשים אחרות וכל מי ששמע על הפרויקט נרתם לעזור, כולל אנשים מסגל האוניברסיטה".

ת'כלס, לאן פונים כדי לקבל עזרה?

-------------------------------------

בישראל יש כ־140 אלף משפחות חד הוריות. בראש כ־%90 אחוז מהן עומדות נשים, ורק ל־%28 מהן יש תואר אקדמי. ללא תואר כזה, האימהות היחידניות העובדות בדרך כלל משתכרות מעט וכמחצית מהן זקוקות לגמלת הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי כדי לשרוד כלכלית.

"הפתרון למצב הוא רכישת השכלה אקדמית, שתשפר את ההכנסות ותאפשר לאמהות, המשמשות מודל להצלחה ולהשקעה עבור ילדיהן, להעניק להם חיים טובים יותר", מסביר שלומי אריה, מנכ"ל קרן קציר שנוסדה על ידי קרן רש"י וממומנת על ידי תורמים כמו הקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון, עמותת ידידות טורונטו והמוסדות האקדמיים - שבחרו לסייע לאימהות יחידניות לממש את הפוטנציאל שלהן ולרכוש תואר אקדמי. התוכנית, שנקראת "משכילה", מעניקה סיוע כספי נדיב ותמיכה מקצועית, שמאפשרים לכל אמא יחידנית שכבר התקבלה ללימודים במכללה או באוניברסיטה להפוך את חלום הלימודים וקבלת התואר האקדמי למציאות.

איך זה עובד?

נציגי קרן קציר (על שמו של נשיא המדינה הרביעי, פרופ' אפרים קציר, מהחברים הראשונים בקרן רש"י) מספקים לסטודנטיות סיוע כספי, אקדמי ואישי לאורך כל שנות הלימודים במכללה או באוניברסיטה (הרשימה המעודכנת של המוסדות האקדמיים מופיעה באתר קרן קציר). כל אחת מהאמהות היחידניות שהתקבלו לתוכנית המלגות מקבלת מימון של 18 אלף שקל בכל אחת משלוש או ארבע שנות הלימוד לתואר הראשון. מי שזקוקה להכוונה או לתגבור בלימודים מקבלת עזרה ויש גם רכז/ת לאימון אישי ותמיכה. לאורך כל שנות הלימוד יש לסטודנטיות סדנאות ומפגשי העשרה בנושאים שונים, יש פעילויות משותפות לאמהות הסטודנטיות ולילדיהן ובסיום הלימודים אנשי הקרן גם מסייעים לבוגרות במציאת עבודה.

כמה נשים כבר נהנו מהמלגה הזו?

בשנת הלימודים הנוכחית קיבלו כ־320 סטודנטיות את הסיוע החשוב הזה. המטרה של קרן קציר היא להגיע ל־500 מילגאיות בכל שנה מהשנים הקרובות.

התוכנית פועלת מזה כמה שנים באוניברסיטת חיפה, ובאוניברסיטת בן גוריון היא תחל לפעול בשנת הלימודים הבאה. התוכנית גם פועלת בכ־20 מכללות ברחבי הארץ.

עוד פרטים על התנאים לקבלת המלגה אפשר לקבל בטלפון 08-9146741 או במייל katzir@rashi.org.il

את צריכה מכינה?

באוניברסיטת בן גוריון מבקשים עכשיו להקל יותר על המעוניינות ללמוד. לכן, יפתחו שם בשנת הלימודים הקרובה מכינה מיוחדת לאימהות היחידניות. פרטים עליה אפשר לקבל מהעובדת הסוציאלית אורה דרורי, שתרכז באוניברסיטה הזו את פרויקט "משכילה" של קרן קציר.

עוד פרטים אפשר לקבל בטלפון 050-9503011 או במייל oradrory@bgu.ac.il

אבל מה עושים עם הילדים?

לאימהות יחידניות קשה להתחיל ללמוד, כשעלויות אחזקת התינוקות והפעוטות במעון כל כך גבוהות. כאן נכנסת לפעולה עמותת "כתף אל כתף", שהקימה קרן ידידות טורונטו, במטרה לסייע לנשים לצאת מעוני. בת אל דמרי היא מנכ"לית העמותה, המסייעת לאמהות לבני 0 עד 3 לפתור את בעיית מימון המעונות, לפחות עד שיתקבל דירוג ההנחה שמגיעה לאם החד־הורית ממשרד התמ"ת.

העמותה מממנת לאמהות שיוצאות להכשרה מקצועית או ללימודים אקדמיים חודשיים עד ארבעה חודשים ראשונים של שהייה במעון בסכום של 1,500 שקל לחודש. אפשר לקבל מימון של עוד 300 שקל בכל אחד משמונת החודשים הבאים, אם מציגים תלוש משכורת. אמא יחידנית שהיא סטודנטית ואינה רוצה לשלוח תינוק למעון, יכולה לקבל מהעמותה השתתפות במימון מטפלת, לאחר הצגת אישור לימודים. בחודשי החופש הגדול אמהות כאלה יכולות לקבל השתתפות של 750 שקל במימון הוצאות של קייטנה, לבני 0 עד 3.