לפני שתנסי לזהות את עצמך בסימני ההתמכרות, הנה ההסבר, למה זה קורה לנו?
למה אנחנו מתמכרות לדייטים
ירז רון פבין: "התמכרות לדייטים נובעת מקושי להכיל את עצמנו אל מול הרעב הרגשי האדיר והצורך שלנו באהבה ובאישור. הפלטפורמות השונות להיכרויות מייצרות אצלנו תחושה מדומה של שפע. יכולים הרי לפנות אלינו עשרות אנשים באתר היכרויות ביום אחד, אבל כמה מהם ייקחו את זה צעד קדימה וירימו את הטלפון לצאת לדייט? הבעיה היא שנשים וגברים רבים הולכים לאיבוד בשפע המדומה הזה".
ברודצקי־קאופמן: "גברים שמכורים לדייטים יוצאים אליהם בשביל סקס, ויכוונו להגיע למין מהר מאוד, דבר שיוצר תחושת אינטימיות מדומה. לא תמיד אותם גברים יהיו מודעים לכך שהם מחפשים רק סקס: רבים מהם יחפשו קשר, אבל יחשבו שיותר קל להגיע אליו דרך סקס מזדמן – מה שכמובן לא נכון, ברוב המקרים".
"לעומת זאת, אצל נשים שמכורות לדייטים זה נובע לרוב מחשש מקשר, והן לא בהכרח יכוונו למקום המיני. דייטים זה תירוץ מצוין: 'הנה אני יוצאת לדייטים, עושה את כל מה שצריך, ואני עדיין רווקה, זה בגלל שכל הגברים דפוקים'".
איך נגמלים?
רון פבין: "במקום לראות את זה כגמילה, אני מציעה לראות את זה כאתחול מחדש של המערכת. לשם כך, מומלץ מאוד לקחת בין חודש לשלושה חודשים של הפסקה מדייטים. זה זמן להירגע, לחשוב מה את מחפשת בקשר, ולנסות להבין מה עשית עד עכשיו שמשאיר אותך תקועה בשלב הדייטים. אחרי ההפסקה חוזרים לדייטים במשורה. יוצאים לדייט אחד בשבוע עם בחור אחד, כשהמטרה היא לבלות שניים־שלושה דייטים עם אותו אדם, אם יש ביניכם איזו כימיה בסיסית".
אם את עושה את הדברים הבאים, כדאי לך לשקול "אתחול מחדש":
כשאת בודקת את הטינדר באמצע דייט
את יושבת מול גבר שהכרת הרגע, הוא נראה סבבה, גם השיחה נעימה – ובכל זאת יש לך דחף בלתי נשלט לעלות על ה־אוקיי קיופיד או על הטינדר, ולבדוק הודעות. "יש לי מאומנת שיוצאת כל חודש לעשרות דייטים", מספרת לירז רון פבין, מאמנת לזוגיות וחברה בצוות המומחים של אתר ג'יי־דייט.
"בזמן שהיא יושבת בדייטים האלה, היא מתכתבת בטינדר או מסתמסת עם הדייט הבא מתחת לשולחן. לפעמים היא אפילו קובעות שני דייטים לאותו ערב. היא פועלת תמיד בכמה חזיתות.
"קרה שבחור תפס אותה מתכתבת עם דייט אחר, והיא אמרה לו שהיא לא מרגישה מחויבת אליו, עזבה אותו ותפסה מונית לדייט הבא. זו דוגמה קיצונית אמנם, אבל מספיק שאת יושבת כל הערב וחושבת על הבחורים האחרים שהתכתבת איתם ומה תעני להם כשתחזרי הביתה, או שבאופן קבוע את יוצאת עם שניים־שלושה בחורים במקביל. את לא באמת מצליחה לתת תשומת לב לאדם שמולך ולראות מי הוא, וכך יש סיכוי שתפספסי הזדמנות לקשר".למה זה קורה? לדברי רון פבין, האשמה היא בתחושה הכוזבת שמייצרות ההיכרויות באינטרנט – כאילו עומד לרשותנו מלאי בלתי נדלה של גברים שווים, ועולם של אפשרויות בלתי מוגבלות פרוש לרגלינו. "זהו שפע מדומה", מזהירה רון פבין. "בסופו של יום, כשהדייט מסתיים, אנחנו עדיין כמהות לאותה אהבה עמוקה ואינטימית. תחושת השפע הזו היא אשליה, כי הרי שפע זוגי אמיתי הוא שמחה, חוויות משותפות עם מושא אהבתנו, חברות מרגשת. האוצר הגדול שלנו ביחסים הוא עומקם ולא כמותם".
כשכל גבר זוכה לדייט אחד בלבד
לא כל קשר טוב מתחיל באהבה ממבט ראשון. למעשה, נדירים הקשרים שהתחילו כך. ולמרות זאת, נשים רבות מאמינות שיזהו את "האחד" ברגעים הראשונים של הבליינד דייט. הבעיה היא שאם זיקוקי דינור לא מתפוצצים ברגע שמבטן נח עליו, הן לא עושות מאמץ אמיתי לבחון ולהכיר את הגבר שמולן.
רון פבין מסכימה, ומוסיפה: "נשים רבות מדווחות שבהתחלה הן לא נמשכו בטירוף לגבר שלימים הפך לבן הזוג שלהן. רק בהמשך הן הרגישו משיכה גדולה, אבל הן נשארו שם מספיק זמן כדי לתת לדברים להתפתח. אני שומעת לא פעם מאומנות ששוללות בחורים ואומרות, 'אם זה היה זה, הייתי יודעת', או 'זה לא מספיק זורם בינינו'. הן מצפות לתחושה מיידית של התאהבות, וכשזה לא קורה, אין להן סבלנות לבדוק מה יקרה בדייט השני. אנשים לא אמורים להתאהב באופן היסטרי בדייט ראשון, ובטח לא בדייטים מהאינטרנט. זה דווקא בריא שיש ספקות, זה מראה על בגרות, על כך שאת רוצה את הטוב ביותר בשבילך. אבל זה לא אומר שצריך לחתוך מיד, להפך: הספקות הללו אומרים לנו מה עוד אנחנו צריכים לבדוק".
כשכבר שכחת מה את בעצם מחפשת
גם זה קורה: מרוב דייטים, שוכחים למה בכלל יצאנו מלכתחילה לחיפוש. "רוב התוצאות הטובות שמשיגים בכל תחומי החיים, הן כתוצאה מפוקוס", אומרת ברודצקי־קאופמן. "כך זה גם בדייטים.
"חשוב גם להבין איפה את נמצאת ביחס לציפיות שלך מגברים", אומרת רון פבין. "אם את רוצה בחור ספורטיבי ונמרץ, גם את צריכה להיות כזו. כי מערכת יחסים היא לא רק מה את מקבלת, אלא גם מי את רוצה להיות ומה את רוצה להעניק. אם את רוצה בחור מלא שמחת חיים, את צריכה להיות מלאת שמחת חיים בעצמך".
כשאת אוהבת בעיקר את ההתחלה
עוד תופעה נפוצה: מתמכרים לשלבים הראשונים של הקשר, על האדרנלין וההתרגשות שבהם. הציפייה לצלצול הטלפון, המחשבות על הנשיקה הראשונה, הפרפרים הנעימים בבטן לפני הדייט. "הריגוש ממכר, בין השאר, כי הוא נותן מענה לתחושות של קיבעון, שגרה ואפרוריות", אומרת רון פבין.
ייתכן שאת עושה סביב זה רציונליזציה – כלומר, מספקת לעצמך תירוצים: למשל, עורכת השוואות בינך לבין חברותייך הנשואות, ואומרת לעצמך דברים כמו "לחברות שלי יש אמנם זוגיות טובה וארוכה, אבל היא משעממת; והחיים שלי מלאים הרפתקאות וריגוש".
כשהתחלת קשר, ואת עדיין יוצאת לדייטים
"זה דווקא יותר אופייני לגברים, אבל יש גם אחוז קטן של נשים שזה קורה להן: הן כבר פגשו מישהו, אבל לא מוכנות להתמסר לקשר וממשיכות לבלות באתר ההיכרויות", אומרת ברודצקי־קאופמן.
"זה נובע מכך שאין להן ביטחון בקשר, והן רוצות כרית ליפול עליה אם הוא יסתיים. אבל התנהלות כזו לא באמת יכולה להבטיח שמישהו אחר מהמרחב הווירטואלי אכן יהיה שם ברגע האמת. מנגד, להמשיך לגלוש באתרי היכרויות ולעשות דייטים, עלול לעכב את הקשר שהתחיל להתפתח".
רון פבין מסכימה, ומוסיפה: "אני שומעת לא פעם נשים שמתעצבנות כשאני מציעה להן לצאת מאתר היכרויות כאשר הן הכירו מישהו שמוצא חן בעיניהן. 'הוא לא הבטיח לי שום דבר, למה שאני אצא מהאתר?' זו תגובה אופיינית. אבל היציאה מאתר ההיכרויות לא נועדה לרצות את הגבר שפגשת, אלא לעזור לך להתמקד בהזדמנות ליצירת קשר. גם אם זה לא האדם שתתחתני איתו, את יכולה ללמוד משהו על עצמך דרך הקשר הזה – משהו משמעותי, שיקדם אותך כשתהיי בקשר הבא".
"אם את ממשיכה לשוטט באתרי היכרויות, את עלולה לפספס את ההזדמנות לעבור את התהליך שאת אמורה לעבור. "מתי כדאי להקפיא את המנוי באתר היכרויות? זה לא קשור לכמות הדייטים, אלא לתחושה שפגשת מישהו ששווה לבדוק את זה איתו".
