העצה: "תזמו סקס בבוקר, לפני העבודה"

שלי פסטרנק־כ"ץ, סקסולוגית ויועצת זוגית, נשואה+4:

"אצל לא מעט זוגות יורדת תדירות הסקס עם השנים, מפני שכולנו מגיעים למיטה בלילה עייפים ושפוכים. אחת העצות הטובות שאני נותנת למטופלות שלי היא לעשות סקס בחמש בבוקר, לפני שקמים לעבודה. ממילא הרבה נשים מתעוררות בשעה הזאת לפיפי – אז אם כבר, אני מציעה לנשים, תצחצחו שיניים ותבצעו בו את זממכן. זה גם מעלה את תדירות הסקס, וגם עונה על בעיה שכיחה נוספת – גברים שמתלוננים שבת הזוג אף פעם לא יוזמת סקס".

"מעטים הגברים שיסרבו לסקס שאנחנו יוזמות – מה גם שממילא לרוב הגברים יש בבוקר זקפה בלתי מנוצלת. זאת באמת עצה טובה שאני נותנת, וזה כל כך נכון לעשות את זה – אבל אצלי זה קורה אולי פעמיים בשנה. העייפות פשוט גוברת עליי".

העצה: "תקשיב לבת הזוג, במיוחד כשהיא מבקרת אותך"

חיים עמית, מטפל משפחתי וזוגי, פסיכולוג חינוכי ומחבר הספר "הורים בטוחים בעצמם", בזוגיות שנייה, אבא לשלושה וסבא לשלושה:

"אחת העצות הכי חזקות שכולנו נותנים היא להקשיב: גם לעצמנו וגם לבן הזוג, וצריך להיות איזון בין השניים. בשנים הראשונות של הזוגיות שלי הייתי פחות קשוב לעצמי, לצרכים שלי. בשנים האחרונות למדתי לתת לזה מקום. אבל במקביל נעשיתי יותר מודע לקושי שיש לי, למרות כל הניסיון והמאמץ, להקשיב לבת הזוג – בעיקר כשהיא מבקרת אותי. מצחיק שדווקא לביקורת משמעותית אני מסוגל להקשיב, אבל מול ביקורות הקטנות – על איך שאני נוהג, או על איך שהשארתי את המטבח, אני חסר סבלנות. אני מתאר לעצמי שאם קשה לי לקבל ביקורת כזו קטנה, כנראה הצורך שלי במושלמות מאוד גדול".

העצה: "נפגעתם? התגברו על הצורך לנקום"

ד"ר רבקה נרדי, מטפלת אישית וזוגית, מחברת הספר (יחד עם ד"ר חן נרדי) "שיחה זוגית", נשואה+3:

"כשבן הזוג שלנו פוגע או עולב בנו, לרובנו יש צורך חזק 'להחזיר לו'. בקליניקה, אני עוזרת לאנשים להתגבר על יצר הנקמה – אני מסבירה להם שנקמה היא סוג של רעל, שחוזר אלינו כבומרנג. כשאנחנו נוקמים, זה משאיר גם אותנו במצב לא טוב. ועם זאת, אני עצמי לא נקייה מזה. במצבים מסוימים, כשאני פגועה מאוד מבן הזוג שלי, אני מרגישה צורך להחזיר מלחמה ולפעמים גם ממש מחזירה. זו בהחלט משימה קשה לביצוע".

העצה: "עשו סקס שלוש פעמים בשבוע"

עידן מיליצ'ר, סקסולוג ומטפל זוגי, אחראי מרפאת סקסולוגיה אנאורגנית – גברים בבית החולים איכילוב:

"בדרך כלל אני נאה דורש – ונאה מקיים. כל מה שאני ממליץ ומייעץ – אני גם מקיים בעצמי. יחד עם זאת, כל הדברים שאני מרצה עליהם, מייעץ עליהם, ממליץ עליהם - קשים גם לי לעשייה. "מה הכי קשה ליישם? כשאני יושב מול זוג באמצע שנות השלושים שלהם, אני ממליץ להם לקיים יחסי מין שלוש פעמים בשבוע. אני, שמצוי בשנות החמישים שלי, לא עומד בזה – תרתי משמע. אני סוגר על פעם בשבוע בשמחה".

העצה: "מצאו כל יום זמן לבלות עם בן הזוג"

ד"ר חסיה ירושלמי, מטפלת זוגית ופרטנית ומגשרת:

"באופן כללי אני בהחלט עובדת עם הכלים שלי. הרבה דברים שאני ממליצה למטופלים, ניסיתי קודם בעצמי, והתוצאות הורגשו בקשר הזוגי שלי. אבל אחת העצות שהכי קשה לי ליישם, למרות שאני יודעת כמה זה חשוב - זה למצוא כל יום עשרים דקות לפחות בהן אני מבלה רק עם בן זוגי, בלי הסחות דעת כמו טלוויזיה או סלולרי".

"אני מאוד מודעת לחשיבות של הזמן הזה בסדר היום. אני יודעת שכשיוצרים אותו הוא מתמלא בתוכן. אבל איכשהו, המון פעמים צץ משהו דחוף. פתאום אני צריכה רק להחזיר שיחה אחת בטלפון, או שיש משהו מעניין בטלוויזיה, או שמתחשק לשמוע מוסיקה בזמן ההליכה ביחד".

העצה: "אם פגעתם, בקשו סליחה"

ד"ר חן נרדי, מטפל אישי וזוגי, מחבר הספרים "להיות דולפין" ו"שיחה זוגית" (עם ד"ר רבקה נרדי), נשוי+3:

"מרבית ההצעות למטופליי קשות גם לי. קשה לי לבקש סליחה כשאני פוגע בבת זוגי. קשה לי לסלוח לה כשהיא פוגעת בי. כשהיא לא נענית לבקשה שלי קשה לי מאוד לקבל את זה. לא תמיד אני מצליח, ואז אני צריך לנסות שוב, ולדעת שיכול להיות ששוב לא אצליח. אלה החיים שלנו: חיים של אתגר. "מה מנחם אותי? שאם לא הייתי נתקל בקשיים האלה ולא הייתי צריך להתגבר עליהם, לא הייתי יכול להיות מטפל".

העצה: "במקום להתגונן, אמרו את האמת"

אורן אביטל, מאמן לזוגיות, מחבר הספר "זוגיות עכשיו", נשוי+2:

"יש עצה שאני נוהג לתת למאומנים שלי – לומר את האמת על מה שהם מרגישים. ברור שאנשים לא משקרים בכוונה, אבל לרובנו – וגם לי – קשה לומר את האמת על הרגשות שלנו. הרבה יותר קל לנו ללכת לאוטומט ולהתגונן, לומר שאנחנו צודקים ושבן הזוג טועה. אם, למשל, אשתי כעסה שלא שטפתי את כל הכלים בכיור, אני יכול למצוא את עצמי מתגונן ואומר - מה את רוצה, שטפתי את הרוב, במקום לומר את האמת הפשוטה: שהייתי עייף ושלא התחשק לי. יותר קל לי לדבר מהראש, להצדיק את עצמי, מאשר לספר מה אני מרגיש".

העצה: "אל תהיו ההורה של בן הזוג שלכם"

דנה פלדמן־טסלר, מטפלת ומגשרת זוגית, נשואה 2+:

"יש הרבה עצות שאני נותנת וקשה לי ליישם. בחדר הטיפולים אני יכולה להיות אובייקטיבית. בזוגיות הפרטית שלי קשה לי להתנתק ולהסתכל על הדברים מהצד. "ועם זאת, מה שהכי קשה לי זה לא להיות המטפלת של בן הזוג שלי, לא להתנהג כלפיו כמו אמא. זו תופעה מוכרת בקשרים – כשאחד מבני הזוג מתנהג בהוריות כלפי השני, מנסה לעזור לו גם אם השני לא ביקש עזרה. למשל – בן הזוג זורק שהוא רוצה ללמוד, ובת הזוג ישר מחפשת בשבילו קורסים; או שהיא חסרת ביטחון עצמי, והוא מפקיד את עצמו על שיפור הביטחון שלה".

"בקליניקה אני אומרת למטופלים: 'תשאלו את בן הזוג אם הוא בכלל רוצה את עזרתכם, הוא ילד גדול'. אבל בזוגיות שלי אני מוצאת את עצמי לא פעם מחפשת פתרונות לבן הזוג שלי לפני שהוא בכלל ביקש. אני עושה את זה מתוך אהבה ואכפתיות, למרות שברור לי שזה עלול להביא בהמשך להאשמה ולהתחשבנות ('אני נתתי לך הכל, איפה אתה כשאני צריכה?'). ככל שאני מתבגרת זה קורה פחות, אבל עדיין יש פעמים שאני לא מתגברת על עצמי".

"חכו שהכעס יעבור לפני שתגיבו"

דלית וינטראוב, מטפלת זוגית ומינית, נשואה 4+:

"בתחום הזוגי, אחת העצות הטובות שלי, שקשה לי ליישם, היא 'להכות בברזל בעודו קר': כלומר אם יש מריבה, לא למהר לדבר על מה שהיה, אלא לחכות שהכעס יצטנן. לצערי, לא תמיד אני מצליחה לעמוד בעצה הזאת. הרבה פעמים אני כל כך מתוסכלת, שאני חייבת מיד מיד לפתור, קשה לי לחכות שהעניינים יירגעו".

"בתחום המיני, אחת העצות שלי לאנשים שאומרים שאין להם חשק, היא ללכת לחדר השינה ולסדר אותו מחדש, כך שהוא יהפוך ל'צימר בגליל'. להוציא, להכניס, לארגן... אני יודעת שזה חשוב ותורם, אבל בעצמי לא עושה את זה. חדר השינה שלנו תמיד מבולגן, כי אני בלגניסטית נוראית".

"קבלו את בן הזוג שלכם כמו שהוא"

שירלי אדלרסברג־שלם, מאמנת ליחסים ולזוגיות, נשואה 1+:

"אחד הדברים שאני תמיד ממליצה לאנשים זה לקבל את בן הזוג כמו שהוא: לא לצפות ממנו לתת את מה שאין לו לתת. אבל בחיים הפרטיים, אני מוצאת את עצמי לא פעם מתווכחת עם המציאות ועם בן הזוג שלי ודורשת ממנו לתת לי את מה שהוא לא יכול – למשל, לבוא איתי לאירועים חברתיים, למרות שאני יודעת שהוא ממש לא אוהב את זה. זה האופי שלו, אפילו ידעתי את זה מראש – אבל בכל זאת הסירוב שלו מכעיס אותי כל פעם".