"אין לי כוח לזה"
תומר, בן 29
שיא ההתנזרות: שנה
איך קרה שהתחלת להתנזר?
"הזוגיות הראשונה והרצינית שלי הייתה בגיל מאוד צעיר: במשך ארבע שנים, מגיל 17 עד 21, הייתי עם בת זוג קבועה. מערכת היחסים השנייה והרצינית שלי נמשכה שנתיים, והסתיימה לפני כשנה וחצי".
"כשנפרדתי מהחברה הראשונה הייתי בחור תל אביבי בן 21, נראה טוב וממש לא ביישן, להפך. במשך שלוש שנים, עד גיל 24 בערך, יצאתי בכל סוף שבוע עם חברים – חיפשתי סקס, חיפשתי בחורות. כל פעם הייתי עם בחורה אחרת. לא הייתי בררן – מספיק שמישהי נראתה בסדר, כדי שאצא איתה לדייט ואשכב איתה".
"אחרי שלוש שנים משהו השתנה בי. אולי נהייתי יותר שקול ובוגר. הגעתי למסקנה שסקס מזדמן זה כבר לא מספיק בשבילי. אם זו לא מישהי שיכול להיות איתה משהו רציני, אפילו נישואים – אין טעם בכלל להתחיל".
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
>>> להורדת אפליקציית הטיפים GIRLZ מבית "לאשה"
"נהייתי בררן, לאו דווקא מהבחינה החיצונית, אלא יותר מהבחינה הרגשית. שמתי דגש על החיבור האמוציונלי, על התוכן של היחסים. למשל, אחרי שנפרדתי מהחברה האחרונה, שוב יצאתי עם הרבה בחורות. אבל עם אף אחת זה לא הגיע לסקס, כי אף אחת מהן לא משכה אותי מהבחינה הרגשית".
"עכשיו, בגיל 29, אני מרגיש שעייפתי ושאין לי כוח לכלום. סצנת הדייטים היא מאוד משעממת וחד־גונית. כל הזמן מדברים רק על כמה שהגברים מניאקים והנשים שרמוטות. ההאשמה ההדדית הזאת הפכה לנפוצה כל כך, שכאשר פוגשים כבר בן אדם נורמלי, לא מאמינים לו. העולם הזה דפוק. חברים כל הזמן מנסים לסדר לי בחורות שאצא איתן לדייט. אני לא מעוניין שיסדרו לי. אני מעדיף שזה יבוא ממני. נכון להיום, פשוט אין לי כוח לזה.
"היום גם כל מה שקשור לדייטים איבד מהרומנטיקה. פעם היית יוצא לבר, ניגש לבחורה שמוצאת חן בעיניך. היום כולם יושבים חבורות־חבורות, אף אחד לא ניגש לאף אחד. כל מה שקשור להיכרויות עבר לעולם הווירטואלי. בחור יושב בתחתונים ומתחיל עם בחורה בצ'ט. אני לעולם לא אתייחס לבחורה כמו אל חפץ. לא אגיד לאף אחת 'אני בא אלייך הביתה', או 'בואי אליי'. אני משקיע. אקח בחורה לבלות, ממש דייט כמו שהיה מקובל פעם. אולי זאת הסיבה שאני לא פעיל ברשת, ושאין לי פייסבוק. אני לא מאמין שאני יכול להימשך למישהי לפני שפגשתי אותה, לפני ששמעתי איך היא מדברת, ראיתי איך היא זזה, הרחתי את הבושם שלה. אבל הבעיה היא שהיום, בגלל כל הדברים שמסביב, אף אחד לא מוכן להאמין לאף אחד. התייאשתי".
"יכול להיות גם שזה בגלל העבודה, כי אני עסוק מאוד. אני מתכנת בחברת אופנה, עובד קשה מאוד, וכשאני חוזר הביתה פשוט אין לי כוח להתחיל להתארגן ולצאת, כי אני יודע שבסופו של דבר הכל יסתיים כמו בפעם הקודמת. ולא, אני ממש לא רוצה להגיד שאני 'שונה ומיוחד'. אני מכיר הרבה מאוד גברים כאלה, אבל אף אחד לא מדבר על זה. הם מעדיפים לשקר ולספר עם כמה בחורות היו וכמה תיירות השכיבו. באופן כללי, כל הדיבורים האלה על סקס די מרתיעים אותי. אני פשוט קם ויוצא מהחדר. גם כי לרוב זו לא האמת, וגם כי זה מראה על זלזול בנשים.
לא מתלונן. מאונן
"שלא תביני, אין יום שבו אני לא מתעורר עם חרמנות מטורפת. אני חושב על סקס במשך היום, אבל תכלס – אחרי שאני מגיע הביתה, אני מעדיף לעשות ביד וללכת לישון. כי אני כבר יודע איך זה יסתיים, ואני לא יכול לשכב עם בחורה שאני לא נמשך אליה רגשית. דרך אגב, אני מעדיף את עצמי כמו שאני היום ולא כמו שהייתי פעם – ילד שלא מבחין בכלום, אלא פשוט משכיב בחורות אחת אחרי השנייה, בלי לחשוב הרבה. התבגרתי, ובאיזשהו מקום גם עייפתי".
"הסקס האחרון שהיה לי, לפני שנה, היה עם אישה מבוגרת ממני, בת 36, שפשוט רצתה לעשות כיף. ואני נתתי לה. בזמן ששכבנו כל הזמן חשבתי לעצמי: 'מה אני עושה כאן?'. הרגשתי רע מאוד עם עצמי. אחרי זה ניסיתי לצאת עם הרבה מאוד בחורות. קיוויתי שאולי משהו בי יתעורר ואני אמשך לאחת מהן, אוכל לפתח איתה מערכת יחסים רומנטית, אבל שום דבר לא עזר. הגעתי למצב שיצאתי עם מישהי בת 26 לכמה דייטים, ארבעה או חמישה, רק כדי לבדוק אם אני יכול להימשך למישהי. היא הייתה בחורה נחמדה מאוד, וכשראיתי לפי ההתנהגות והדיבור שלה שהיא רוצה שנעשה סקס, פשוט חתכתי, כי לא הרגשתי אליה כלום".
"הסברתי לה שלא נוכל להיות בקשר זוגי, אז היא הציעה לי להיות 'יזיזים'. סירבתי, כי אני מכבד אותה, וזה פגע בה עוד יותר, כנראה. לא רק שלא רציתי אותה בתור בת זוג, אלא גם לא רציתי איתה סתם סקס. המצב הזה פשוט מקולקל".
"אני לא ילד בן 17, עשיתי בחיי הרבה סקס ועכשיו אני רוצה משהו אחר – אני רוצה רגש, אני רוצה קשר זוגי. החשק המיני קיים אצלי, הוא לא נעלם, אבל באיזשהו מקום יש נתק. אני לא עושה איתו שום דבר. למדתי לחיות עם זה. אני מאונן באותה תדירות שאוננתי כשהייתי עם מישהי".
"אגב, אני לא צופה בפורנוגרפיה, כי זה לא מדליק אותי. כשאני מאונן, אני תמיד נזכר במישהי שהייתה בת זוג שלי בעבר. מישהי שהיה לי טוב ונחמד איתה. מכל האתרים, אולי, אני מעדיף אתר אמריקאי אחד, שהוא יותר ארוטיקה מאשר פורנו. הגברים והנשים שם נורמליים ולא מפוצצי סיליקון והורמונים".
"אני מסוגל לאהוב, מסוגל לפתח רגשות, אהבתי מאוד את בת הזוג האחרונה שלי. אבל מה לעשות שהדינמיקה בין נשים לגברים היום היא פשוט מחורבנת. אני מוכן לחכות עד שתגיע מישהי שאני אוהב, ובשביל זה אין לי בעיה לא לעשות סקס גם שנה ויותר".
"פשוט טוב לי עם עצמי"
גל נוחם, בן 39, באר שבע
שיא ההתנזרות: שנה וחודשיים
"כמו לכל אחד כמעט, גם לי יש אקסית מיתולוגית", אומר גל. "היינו יחד שלוש וחצי שנים, וזו מערכת היחסים הכי ארוכה שלי. אחרי שנפרדנו, היו לי חברות אחרות – כל פעם לשנתיים, שנה, חצי שנה".
"אחרי שנפרדתי מהחברה האחרונה שלי החלטתי שקודם כל, מתוך כבוד אליה ולעצמי, אקח תקופת התנזרות קצרה. כשהתקופה הגיעה לסיומה, ראיתי שזה עושה לי טוב והחלטתי שאני מעדיף את היותי אדם לבדו, בלי נשים. בסופו של דבר זה הרבה יותר נוח, ומפנה לי זמן לעצמי.
"בשנה האחרונה אני נמנע לחלוטין ממגע עם נשים. אני נפגש עם ידידות, אבל לא מגיע איתן ליחסים אינטימיים. התרחקתי ממגע מיני לחלוטין".
"ברור שאם אני אכיר עכשיו מישהי שתהיה לי איתה כימיה מילולית שתוביל לכימיה מינית, אני לא אשלול להגיע איתה למצב אינטימי. אבל הסיכוי שזה יוביל לזוגיות נורמטיבית הוא די נמוך – אני אדם שדי מלא בעצמו, ולאישה קשה להיות איתי. כרגע נוח לי עם המצב כפי שהוא. אבל אני לא שולל שום דבר על הסף".
"בגדול, אני מאוד אמביוולנטי כלפי דברים רבים, בין השאר כלפי זוגיות. מצד אחד, יש בי רצון למצוא את האחת ולהתחתן איתה. מצד שני, אני מבין שהזוגיות לא לגמרי מתאימה לי. יש אנשים שקשה להם עם ה'לבד' שלהם, הם חושבים שהם חייבים זוגיות – לכן הם נרשמים לאתרי היכרויות, הולכים לדייטים, משקיעים את זמנם, 'עובדים בזה'. אני לא נמצא במקום הזה – את תשומת הלב והאהבה אני מקבל גם ככה, כל יום, מהרבה מאוד אנשים, למשל באינטרנט. זה לא שהאינטרנט מהווה עבורי תחליף לזוגיות, פשוט טוב לי מדי עם עצמי. ואם אני רוצה לדבר עם אנשים – יש לי טלפון, יש לי פייסבוק. אני לא רודף אחרי כלום ולא נואש. נחמד לי בכל מצב".
אז לאן מנותבת האנרגיה המינית שלך? יצירה? כתיבה?
"תמיד כתבתי הרבה. ובשנה האחרונה, למשל, חזרתי לסרוג. אבל אני לא יודע אם זה בגלל ההתנזרות או בגלל שזה מה שמעניין אותי עכשיו. אני אדם שטוב לו בכל מצב, עם מין, בלי מין. וכבר נאמר, 'איבר קטן יש לו לאדם, מרעיבו שבע, משביעו רעב'. כשלא מקיימים יחסי מין תקופה ארוכה, כבר אין תשוקה מינית כמו בעבר. זה לא שהיא נעלמת לחלוטין, אבל היא פחות אינטנסיבית".
אתה מאונן בשנה האחרונה?
"בוודאי. אוננתי תמיד בתדירות קבועה, גם כשהייתי בזוגיות. אבל עכשיו, כשאני חושב על זה, דווקא בתקופה האחרונה אני מאונן פחות. יש פחות התעסקות במין ולכן זה משפיע גם על תדירות האוננות, שזה גם היבט של תשוקה מינית, כמובן".
"לא רוצה לפגוע"
זיו, בן 39, ראשון לציון
שיא ההתנזרות: שלוש שנים
"כדאי שאני אסביר כבר עכשיו – אני מאוד ביישן מטבעי", אומר זיו. "כל החברות שלי התחילו איתי, רמזו לי שאני צריך לעשות את הצעד הראשון. אני גם לא יוצא לפאבים – אני פשוט הולך לאיבוד שם, לא מבין איך אני אמור עכשיו 'לבודד' את הבחורה שמוצאת חן בעיניי, כדי לנהל איתה שיחה?".
ספר קצת על ההיסטוריה המינית שלך.
"כבר בתיכון הייתה לי חברה רצינית, במשך שנתיים וחצי. בצבא הייתה לי חברה במשך כמעט שלוש שנים, ואחרי שהשתחררנו אפילו גרנו יחד תקופה. כשנפרדנו נסעתי לדרום אמריקה, וכשחזרתי ירדתי לאילת כדי לעבוד. עבדתי במטבח, הייתי חוזר הביתה עייף מאוד והשקעתי זמן בלימוד עצמי – של הלכה, בבלי, רש"י, זה מה שעניין אותי באותה תקופה. במשך שנתיים וחצי הייתי בהתנזרות מלאה. אחרי זה היו לי כמה מקרים של סקס מזדמן ואז שוב, עד גיל 27, במשך כמעט שנתיים, לא הייתי עם אף אחת".
אחרי עוד שתי מערכות יחסים, מצא עצמו זיו בגיל 34 שוב לבד. "מגיל 34 עד גיל 37 לא הייתי עם אף אחת. שלוש שנים", הוא אומר.
ומה קרה בגיל 37?
"היה לי סטוץ עם בחורה זרה, משהו אקראי ללילה אחד. גרתי אז בקיבוץ ליד הכנרת. היא באה לבקר מישהו, נכנסה אליי הביתה ושכבה איתי. באיזשהו מקום הרגשתי מנוצל. אגב, בבוקר שאחרי היא תפסה טרמפים כדי להגיע הביתה, והבחור שעצר לה בשער של הקיבוץ, בסופו של דבר התחתן איתה. אני יודע שהם נשואים עד היום".
בשנתיים האחרונות היו לו שתי מערכות יחסים, אחת קצרה שנמשכה חודש, ועוד אחת שהתחילה לפני כמה שבועות. בין לבין, כאמור, הוא התנזר.
אלה תקופות ארוכות מאוד בלי סקס. למה?
"אני חושב שהסיבה העיקרית היא הביישנות שלי. קשה לי מאוד להתחיל עם בחורה, גם בפייסבוק. לא מעט בנות התחילו איתי בצ'ט, בצורה מאוד ברורה, התפעלו מהמראה החיצוני שלי, ואני הרגשתי לא נעים. בדרך כלל העדפתי לא לענות, במיוחד כשהן לא היו הטעם שלי מבחינת המראה החיצוני. כי אני בסך הכל לא רוצה לפגוע. כל מערכות היחסים הרציניות שלי התפתחו במסגרת העבודה. קודם הכרתי את הבחורה ונפתחתי כלפיה, ואז זה הפך ליחסים רומנטיים.
"עוד סיבה להתנזרויות הארוכות היא שאני לא מאמין בריבאונד. אני לא חושב שאחרי שנפרדים מבחורה, צריך דחוף לחפש מישהי אחרת כדי להתנחם בזרועותיה. ניסיתי, וזה לא עובד. כשאני נפרד ממישהי, תקופה ארוכה אני מחפש אותה בנשים אחרות – את הפנים שלה, את השפתיים שלה, את האף שלה, את המניירות שלה. לוקח לי זמן להתגבר. אולי זה נשמע עצוב, אבל בגדול – אין שום דבר עצוב בלדעת לאהוב באמת".
תומר: "סקס מזדמן זה כבר לא מספיק בשבילי. אם זו לא מישהי שיכול להיות איתה משהו רציני, אין טעם בכלל להתחיל. נהייתי בררן, לאו דווקא מהבחינה החיצונית, אלא יותר מהבחינה הרגשית"
