זה היה לפני שנים. בשעה ששוטטתי בין הערוצים האמריקאים ועצרתי לרגע, מצאתי את עצמי מקשיבה מהופנטת לנאום מרתק של סנטור אנונימי, צעיר שחור משיקאגו עם שם מוזר – אובמה.
כל כך התרגשתי שהערתי את אישי ואמרתי "אתה חייב להקשיב! זהו דר' מרטין לותר קינג החדש". זה היה נאום מופתי. עקבתי אחריו במשך שנים, עד שנבחר לבית הלבן.
האמריקאים טובים בזה. הם מחנכים מבראשית את הצעירים לשיח אינטליגנטי ומהוקצע. בבתי ספר תיכוניים ברחבי המדינה מתקיימים תחרויות של דיבייט (עימותים) ולומדים את תורת הנאום. זה לא שהפוליטיקאים האמריקאים צמחוניים (ראיתם את בית הקלפים?) אבל יש חוקים להתנהלות הפוליטית וכן - יש את המילה הזאת שנשכחה במקומותינו נ-י-מ-ו-ס.
מערכת הבחירות שנפלה עלינו בפתאומיות מייצרת שיח מלוכלך ורדוד, שלא לומר מדכא. כי המהות נדחקת הצידה, והדגש הוא על הכפשה הדדית אינפנטילית וחסרת חשיבות. הרשתות החברתיות ופייסבוק בראשם, מנקזות את הביוב המצחין לכל עבר. ורק השאלות הקריטיות נותרות ללא מענה.
אז מה המצע?
סתיו שפיר, שאפשר להסכים איתה או לא אך אין ספק שקורצה מחומרים של מנהיגים - נקלעה לאירוע פוליטי, לידה ישב האדון שרון גל (ישראל ביתנו), מגיש טלוויזיה לשעבר שנקשרו ב שמו פרשיות שונות ומשונות לכאורה, והנה, אני כבר כותבת, מכולן יצא ללא הרשעה פלילית.
סתיו פצחה בנאום מסודר, ענייני וסוחף - ואז הבחור חטף ממנה את רשות הדיבור והתחיל לצרוח באלימות "רוטשילד! רוטשילד! רק רצית ג'וב לכן הלכת לרוטשילד תודי תודי!".
הלו? ואתה אדוני, מה, אתה לא רוצה ג'וב?... כמובן ששום דבר קונקרטי הוא לא השיב לה בנושאים החשובים שהעלתה, רק חזר וצרח "ג'וב ג'וב רצית". ועל זה כבר נאמר "הפוסל במומו פוסל".
נושא נוסף שמכווץ את הבטן זו ההתעסקות במראה של המנהיג הרץ לבחירות. אפשר לחשוב שדויד בן גוריון הילך עם סכין בין השיניים וקוביות בבטן ומנחם בגין היה מפקד שייטת 13. הקשקוש (שהועתק אגב מקמפיין אמריקאי) "מי יענה לטלפון האדום" שמלבישים עליו צורה של אדם וטון הדיבור נשמעת כמו קרב בריונים בתיכון. זה לא נאה, זה מדרדר את השיח המהותי ובעיקר עצוב.
וגם - יושב לו האדון גלנט האלגנט ב"שבת תרבות" ובהתנשאות דוחה אומר על לפיד "הבן אדם לא ניהל חנות מכולת - איך יהיה שר?". אנטגוניזם מצ'ואיסטי מהזן הישן. אז אדון אלוף דע לך ש:
א. כולנו כבר ראינו את הגנרלים בתפארתם
ב. הרצל היה עיתונאי
ג. מר גלנט, האם היית רוצה את בעל המכולת השכונתית כראש ממשלה?
חיים בסרטון
הסרטונים שהעלה הליכוד ובעלי המקצוע טוענים שהם מוצלחים. יש מצב. ובכל אופן לראות ראש ממשלה צופה בטלוויזיה עטוף בכרבולית, מנשנש פופקורן ומגחך למשמע דבריו של הרצוג - זה לא מכובד.
יאמר כבר כאן, נתניהו התברך בבריטון נעים לאוזן ויכולת נאום מהוקצעת ממפעלות המאסטרים האמריקאים אצלם למד, אז למה לא להשתמש בזה במקום בקרקס סאטירי? זה קמפיין בחירות ולא פרסומת לרוטב טחינה.
מילה על גזענות: לפני ימים ספורים בכניסה למועדון בחיפה הוכה צעיר דרוזי קשות, בכל מקום הודגש שהוא חייל ביחידה מובחרת. נו? זה מה שחשוב, שהוא חייל? ומה זה אומר? שאם הוא "סתם" דרוזי אז מותר להכותו?
אני גדלתי על המיתוס שילדי ישראל לא חונכו לשנאת ערבים ושצה"ל הוא "הצבא היחיד שלא מחנך לשנאת האויב".
האמנם? תמונה שהדהימה אותי בשעה שהוגשו רשימות המפלגות לשופטים ונלחצו ידיים היתה של חבר כנסת המיועד מטעם "העם איתנו", רשימתו של אלי ישי. האדון מרזל (מקום רביעי) לא הסכים ללחוץ את ידו של שופט ממוצא ערבי. הנה לכם חינוך לאהבת רעך כמוך. התביישתי.
עוד חודש לבחירות, אללי. הרי זה רק יחריף.
בשיחה שהיתה לי פעם עם הפסיכולוג שלי במיל'. הוא אמר שעיסוי טוב לעתים משחרר לא פחות מטיפול פסיכולוגי. אני אימצתי. כמובן ששניהם רצויים ואם אנחנו דנים בפוליטיקה אז בכלל. חברים בוועדות שם בירושלים: נא להכניס לסל הבריאות טיפול פסיכולוגי (החיים קשים) ואפשר על הדרך גם עיסוי לנשמה ולגוף.
לאחרונה לשו אותי בכישרון בשני מכוני ספא מקסימים עליהם אני שמחה להמליץ.
בירושלים: מלון ממילא מציע ספא מהודר עם תפריט טיפולים. אני חוויתי את זה המועדף עלי, עיסוי באבנים חמות. וזה היה לא פחות משמיימי. נכנסתי מנוזלת ויצאתי בריאה ומאושרת. המחיר: 470 שקל לשעה. * תבקשו את אביגיל.
בתל-אביב: במתחם שרונה המשוחזר ממוקם בית L'occitane אותה חברה המשווקת מוצרי טואלטיקה מופלאים. בקומה מעל החנות יש ספא קטן ומקסים. גם שם ביקשתי עיסוי באבנים חמות וזה היה לא פחות ממופלא. הרחתי כמו גן עדן (הם משתמשים בחומרים שלהם) ונותרתי רכה ורגועה לפחות יממה. וגם, במקרה שלי, העיסוי טיפל בכאב כרוני בכתף שנעלם לפי שעה. מחיר לשעת טיפול (במקרה שלי אף יותר) 375 שקל * תבקשו את יעל.
• המלצתי על אביגיל בממילא בירושלים ויעל בל'אוקסיטן כי הן טיפלו בי במסירות. אין זה אומר ששאר המטפלים פחות טובים, אלא שאני, כידוע, ממליצה רק מניסיון. תהנו, מגיע לכם, הולך להיות לא-רגוע כאן בחודש הקרוב.
