לחפש אדם עם ערכים כמו שלי
שרון לחמן רייך, 30, מנהלת שיווק בחברת הפקות וקידום מכירות:
"למדתי שקשה לגשר על פערים שנובעים מעולם ערכים שונה. אני מגיעה מבית חם, אוהב וליברלי. היה לי בן זוג שבא ממשפחה מאוד שמרנית. לפני שנסעתי לבד לטיול הגדול של אחרי צבא, 'קיבלתי על הראש' מהמשפחה שלו – מה פתאום אני, בחורה, נוסעת לטייל לבד בעולם. החלטתי שאין יותר התפשרויות, גם אם החיפוש יהיה מייגע. היה לי חשוב למצוא מישהו עם עולם ערכים זהה לשלי".
"אמא שלי הושיבה אותי לשיחה ואמרה לי שמה שאני מחפשת לא קיים. מזל שלא הקשבתי לה. כמה שבועות אחרי כן הכרתי את בעלי, ותוך שעתיים ידעתי שזה זה. אנחנו באים מעולם ערכים מאוד דומה. שנינו מאמינים ב'חיה ותן לחיות'. אנחנו נהנים להיות יחד, אבל לא מגבילים את החופש והעצמאות של האחר; ולשנינו יש משפחות תומכות".
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
>>> להורדת אפליקציית הטיפים GIRLZ מבית "לאשה"
לא לבסס את היחסים על סקס
אייל גראד, 52, מרפא גוף־נפש:
"למדתי שללכת רק על פי היצר ביחסים, ולהכיר בנאדם רק על בסיס תשוקה, מוביל בדרך כלל לקשיי תקשורת ולפיצוץ בהמשך. בשנים הראשונות של הנישואים שלי, המין חיפה על פערים עמוקים שהיו בינינו. כשהתחלתי לחפש זוגיות חדשה, שלב א' היה לדעת מה אני לא רוצה. אחרי שהבנתי מה אני לא רוצה, רשמתי בדייקנות מי בת הזוג המיועדת לי. כל בוקר, רגע אחרי היקיצה, וכל לילה, רגע לפני השינה, קראתי את מה שכתבתי. וכך במשך עשרים ואחת יום. כי זה הזמן שלוקח לשנות הרגל".
"במקביל, נרשמתי לאתרי הכרויות באינטרנט. כך הכרתי את רונית. חייתי אז במיאמי, והיא הייתה בארץ. בהתחלה רק התכתבנו. העובדה שהיינו רחוקים פיזית אפשרה לנו להכיר זה את זה בלי סקס. אחרי שבוע של התכתבות עברנו לסקייפ. נפגשנו אחרי שלושה שבועות, ואחרי חודשיים עליתי חזרה לארץ. אנחנו חיים יחד שנה וחצי. זה לא שאני אומר שיצר לא חשוב בקשר, אבל אסור לתת לו להוביל".
לא להתייסר בגלל טעויות העבר
שירלי (שם בדוי), 36, רווקה:
"למדתי לא לחיות בחרטה. הרבה פעמים קשה לי לשחרר קשרים שהסתיימו, בגלל שאני כל הזמן טוחנת במוח מה עשיתי לא בסדר. לא פעם אני מסתובבת בתחושה שאם רק הייתי מתנהלת אחרת, חלק מהקשרים שלי לא היו נגמרים. ואז צפיתי בסדרה 'להיות אריקה', על בחורה שתקועה מבחינה זוגית ומקצועית. היא פוגשת פסיכולוג מסתורי, שלוקח אותה אחורה בזמן כדי לתת לה הזדמנות שנייה לשנות דברים שהיא מתחרטת עליהם. אבל היא לא תמיד מצליחה לשנות את התוצאה ולהציל קשרים, כפי שחשבה".
"הפסיכולוג מסביר לה שקשר בנוי מדינמיקה בין שני אנשים, ושהיא לא יכולה לשלוט ברצונות ובהתנהלות של הצד השני. זה היגיון פשוט, ושמעתי את זה הרבה פעמים, אבל הצפייה בסדרה עזרה לתובנה הזו לנחות. מאז היה לי קשר אחד קצר והצלחתי ליישם את זה, ולהתייסר פחות כשדברים לא הסתדרו. אני מקווה שבקשר הבא כבר אצליח לא להתייסר בכלל".
אם עסוקים בקריירה, אין זמן לבנות זוגיות
רונית נוביק, 49, אמנית רב תחומית ועיתונאית:
"התחתנתי צעירה, ובעלי לשעבר ואני היינו מאוד שונים זה מזה. הרגשתי שאין בינינו דברים משותפים, ולכן התמקדתי יותר בעבודה. כאמנית שחיה את היצירה שלה, היה לי קל לעבוד שעות נוספות, בתירוץ שזו צורת חיים של אמן. כך הרחקתי את הקרבה הזוגית. במשך השנים, שנינו היינו כל כך עסוקים בעבודה, שלא פיתחנו את הזוגיות שלנו. הלקח שלי היה שזוגיות דורשת השקעה, ואם עסוקים בבניית קריירה, אין זמן לבנות זוגיות".
שאני צריכה להיות בצד שלי
רילי ווילו, 35, מוזיקאית ובעלת טור אישי ב"המקום הכי חם בגיהינום":
"יצאתי במשך תקופה קצרה עם בחור, וסיפרתי לו בשלב מאוד התחלתי שאני סובלת ממאניה־דפרסיה. הוא ניצל את זה נגדי בשעת מריבה. הוא אמר, 'את נסערת עכשיו בגלל המצב שלך, בגלל מה שסיפרת לי שיש לך'. הוא אפילו לא היה מסוגל לקרוא למחלה שלי בשמה. הסיבה שבגללה כעסתי עליו הייתה גורמת לכל אישה להתרגז – הוא לא היה כנה. הוא הבטיח שיתקשר אליי בעוד שעה, וחזר אליי אחרי יומיים".
"הבנתי שזה נורא נוח להפיל את האחריות עליי, גם בלי המחלה – הרי נשים הן רגשיות, עם מחזור והורמונים. באותו רגע למדתי כמה חשוב לעמוד מאחורי מי שאני. הבנתי שיש אנשים שינסו להשתמש במחלה שלי כדי להתחמק מלקחת אחריות בקשר, ולכן חשוב לי לחיות טוב עם עצמי. כך, גם אם לא אמצא בן זוג שיכיל את המחלה שלי, יהיה לי טוב. לא אהיה בזוגיות בכל מחיר".
לא ללכת סביבו על קצות האצבעות
שרון ענבר, 31, שחקנית, גרושה:
"למדתי לא לאבד את עצמי בתוך קשר, לדעת לעמוד על שלי. זה לא אומר שלא צריך להתפשר לפעמים, אבל לא ברמה שבה אני הולכת בבית על קצות האצבעות. בבית שבו גדלתי היו המון צעקות וכעסים, וזו הזוגיות שחיפשתי באופן אוטומטי. הלכתי למקום המוכר. אז חוויתי את זה, ועכשיו אני יודעת שזה לא מתאים לי".
"אחרי שנפרדנו, למרות שהוא רצה להיפגש ולדבר, לקחתי פסק זמן של שלושה חודשים. היה לי חשוב להיפגש איתו רק אחרי שאמצא דירה, כשיש לי מקום לחזור אליו ואני לא מתנדנדת. וגם אחרי שדיברתי עם החברות ועם הפסיכולוגית שלי, כדי לא להוציא עליו את הכעסים. ככה, כשנפגשנו, הצלחנו לסיים את הקשר בצורה חברית. מאז למדתי להגיד בצורה אסרטיבית כשמשהו לא מתאים לי, בלי להיגרר לכעסים מיותרים".
ניגודים נמשכים, אבל לא מסתדרים
דייב זלוטניק, 46, מהנדס תוכנה:
"מהגירושים שלי הבנתי שאהבה ומשיכה הם תנאים הכרחיים לקשר, אבל זה לא מספיק כדי להבטיח שתהיה הרמוניה. לא הבנתי עד כמה ההרמוניה חיונית להצלחת הזוגיות, ועד כמה מתחים וחיכוכים הורסים את הקשר. אני חושב גם שיש משקל לזה שאני ואשתי לשעבר באנו מעולמות שונים. אני היי־טקיסט והיא שחקנית, וההתנגשות בין העולמות הללו הייתה אחד מהקשיים שנתקלנו בהם. בזוגיות הבאה, אין ספק שרואת חשבון תקרוץ לי יותר מכוכבת במה".
כשהוא אומר "לא", אז זה אומר לא
דנה (שם בדוי), 36, רווקה:
"למדתי שאם יש ספק, אין ספק. כלומר, אם אני לא בטוחה שהבחור מחפש קשר מחייב כמוני, אין סיבה להישאר שם. לפני שנה וחצי היה לי חבר שכל הזמן הדגיש שהוא לא בטוח לגבי העתיד המשותף שלנו, למרות שמאוד אהב אותי. אני פירשתי את ה'לא בטוח' שלו בצורה חיובית: אמרתי לעצמי שיהיה בסדר, שבסוף הוא יחליט לטובתי. לא הסכמתי להפנים את מה שהוא אומר, כי הייתי מאוהבת".
"היינו יחד חצי שנה, ובסוף הוא נפרד ממני. לפני כמה חודשים הכרתי מישהו מקסים דרך אתר הכרויות. הוא נותן לי תחושה של ביטחון, מדבר על העתיד המשותף שלנו בצורה מאוד ברורה, ואומר לי כמה אני חשובה לו. למדתי להיות אמיתית ולא להתבייש. להגיד מההתחלה שאני רוצה קשר רציני. היום אני בכלל לא מבינה איך הסכמתי להיות בקשר כזה".
