על הנסים ועל הזכרונות: סיפורם של הילד והצעירה שהסתתרו ביערות

על נס האהבה וההמשכיות

חג החנוכה מציין את ימי הנסים והנפלאות ואין נפלא יותר מנס האהבה. אהבה בת שלושים ומשהו היא נס כפול ומכופל - בוודאי כזאת ששורשיה נעוצים בימי האופל של ההיסטוריה האנושית. מעשה שהיה כך היה:

הסיפור שלנו מתחיל בתחילת שנות הארבעים בפולין העשנה. לו קראו דויד, ילד בן תשע או עשר עם תלתלי זהב ועיני טורקיז בוהקות. הוא כבר הספיק להתייתם מאם, ואביו ואחיו נטרפו בידי חיות האדם.

הוא חבר לקבוצת נערים שהתגלגלו ביערות ושרדו הודות לאכילת שורשים או ציד מזדמן. בכפות רגליים קפואות הם התחבאו כל פעם במסתור אקראי וכך הם "בילו" את שנות ילדותם, בבריחה מתמדת ממלאכי מוות דוברי גרמנית שצצו מכל עבר.

באותה קבוצה היתה גם בחורה צעירה, היא היתה בת 18 אולי 19, ולקחה חסות על הילד הקטן והשובב עם המבט הכחול, ובאופן פלאי הם שרדו את שנות האופל רזים, תשושים ומורעבים, והגיעו "לנקודת הסיום" כשהם עדיין בחיים.

להתחיל מחדש

בחלוף השנים דויד הקטן שהפך לבחור צעיר, החליט לעלות לארץ ישראל, הוא נותר יחיד מכל משפחתו הגרעינית ורק בן-דוד אחד נותר לו (אבא שלי).

בארץ הוא הסתדר מהר מאוד, ככה זה עם השורדים. נישא לבחורה צעירה ויפהפיה - רבקה שמה, גם היא עברה את שנות ילדותה במדבריות הקרח בסיביר בהימלטות מזוועת אירופה.

הם התיישבו במרכז הארץ והקימו משפחה, נולד להם בן בכור מתוק עם תלתלי זהב ועיני תכלת, ובת מקסימה עם חיוך קבוע. הבחורה מתחילת הסיפור פנתה ליבשת אחרת. בתום המלחמה (עוד בפולין) היא נישאה, ולאחר שנים ספורות העפילה לאמריקה.

באליס איילנד, האי הידוע בניו-יורק, שם הפליטים נאלצו לעבור עוד סלקציה, לא אפשרו להם להיכנס בשערי ארץ "הגשמת החלומות". אז הם המשיכו לקובה. מי שעבר את התופת ידע שאין זמן להשתהות ואין שאלות, צריך להמשיך. ובאמת מהר מאוד הם השליכו "עוגן" בקובה העליזה של שנות ה- 50, הקימו מפעל משגשג (לגרביים), נולד בן בכור בריא ותוך זמן קצר נולדו תאומים בנים. החיים נראו מבטיחים.

אלא - שלאלוהים יש תוכניות משלו. בשנת 1959 התחוללה המהפכה בקובה וקסטרו עלה לשלטון. החיים שוב החלו להתערער. למזלם, ארה"ב פתחה את שעריה וכל המשפחה כולל המפעל - התמקמו בשיקגו ונראה שהחיים נכנסו שוב לנתיב בטוח.

לאורך כל השנים שמרו דויד והבחורה על קשר מכתבים, עדכנו אחד את השני, שלחו תמונות של הילדים, זה היה קשר שרק אנשים שהיו "שם" יכלו להבינו. והחיים היו טובים.

מתישהו בסוף שנות השבעים היא שלחה לו מכתב וסיפרה שבנה התקבל ללימודי רפואה אבל יש לו פנאי עד תחילת הלימודים ונכנס לו ג'וק לראש... הוא רוצה להתנדב בקיבוץ ישראלי. "שמור עליו" היא ביקשה והוא השיב "בטח אני אדאג לילד", ואז הגיע בני.

דויד ביקר אותו בקיבוץ ודאג לצעיר לאוכל ושמיכה חמה (הילד... נישא אז לגובה מטר ותשעים ולחיצת ידו השאירה את כף היד במצב צבירה של רסק), ובכל אופן הפציר בו להגיע לפחות לארוחת שבת כדי שיאכל טוב. זה תמיד האוכל אצלנו בסוף, הרעב הרי אף פעם לא הפסיק להציק לילדי השואה.

הוא רצה לדאוג לו גם חברתית, וביקש מבתו שבדיוק השתחררה מהצבא להתלוות אליו. והיא מצידה חשבה שזה "תיק". הבית של דויד היה כמו "אוהל אברהם" אורחים מחו"ל (בדרך כלל אנשים מ"שם") היו מתארחים בביתם כאילו היה בית מלון, היא ניסתה להתקומם אבל ידעה שזה לא יעזור. כי אם מגיע "ילד" של חברה מ"שם" צריך לטפל בו כמו במלך.

לילדה של דויד, שבינתיים בגרה, קוראים רחלי - והיא ובני התאהבו ונישאו. הזוג הקים בית בארה"ב, נולדו להם שלושה ילדים מקסימים.

ואת כל הסיפור היפה ומלא התקווה הזה כתבתי, כי לפני חודש נולדה נכדה ראשונה לבני ורחלי - תינוקת עם שיער זהוב ועיני תכלת צוחקות. אז תגידו לי, זה לא נס?

ובמעבר חד: מי שיצא לו להיות בחו"ל בעונת הכריסמס המהבהבת ובפרט בניו-יורק או אל.איי, מכיר את המתנות או מדויק יותר ה"עסקאות" המגרות האלה של הרשתות: קנה משהו תקבל משהו עוד יותר מפתה במחיר של עונת החגים.

מאחר ובמשך השנים הרבה חברות בינלאומיות השתרשו בארץ, הנוהג הזה הגיע גם לכאן. והאמת? זה כיף. אם זה משתלם? זה כבר עניין שלכם. אז הנה מבחר מייצג ובסוף הטיפ שלי.

1. אסתי לאודר – מזוודה מאד מרשימה שיש בה מן הגורן ומן הקרם. צריך לקנות במחיר 399 שקל מוצר כלשהו (מחיר די ממוצע של הקרמים שלהם) להוסיף עוד 299 שקל ולקבל את המזוודה, שעלותה 2500 שקל. תמצאו שם קרם ומארז מדהים ביופיו של צלליות וסמקים, 3 שפתונים, עפרון ועוד ועוד תכשירי טיפוח.

2,3. פנדי – מארז לאשה או לגבר, מכיל בושם, קרם גוף וג'ל רחצה שעלותם 560 שקל, יעלה לכם 300 שקל. צריך כמובן לאהוב את הבושם (נסו בדלפקי הרשתות) גם עסקה זו כדאית, כי רק הבושם עולה יותר.

4. לנקום – עסקה מתונה יותר, צריך לקנות מוצר כלשהו של לנקום (לא חשוב מה עלותו), ובמחיר של 360 שקל תקבלו מזוודה ובה מוצרים רבים בעלות של 1662 שקל. הקרם שמצוי במזוודה, לבדו עולה 400 שקל.

• את כל הטוב הזה ניתן להשיג עד סוף חודש דצמבר (או עד גמר המלאי) ברשתות השונות.
  

המזוודות האלו מכילות המון חומר והן אטומות. יש לי ארבע כאלה בצבעים שונים, ממתינות בשלווה במדף העליון בארון ליום בו אצטרך לשלוף מסמך חשוב.