ואז הגיע החורף
בחוץ השמיים נצבעו בגוון כחול פטרול, מבעד לחלון אני בוהה בציפורים היושבות על ענף עץ הצאלון החשוף, וזה נראה לי פתאום כמו לוח תווים והצליל המדומיין הוא של פרק החורף מארבע העונות של ויואלדי. זה הרגע שמחשבות על שמיכות פוך עולות בי.
בניגוד לחברותי שמתכסות גם באוגוסט בשמיכת פוך בחסות המזגן (וחשבון החשמל), אני יצור עונתי. אבטיח זה ביולי - ותפוז וחמין זה בינואר. את שמיכת הפוך המפוארת שלי אני מוציאה רק אחרי שאני משוכנעת שהגשם יחזור והטמפרטורות יצנחו.
>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק
>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים
>>> להורדת אפליקציית GIRLZ מבית "לאשה"
על שמיכות פוך וצרכנות
ראשית, וזאת לימדה אותי העורכת הראשונה שלי דליה למדני (האגדית) בעצם צריך לאמר שמיכת פלומה או מוך כי החומר שעושה את ההבדל היא אותה פלומה אוורירית מרוטה מעורק הנוצה. כך שאם אתם חפצים בשמיכה איכותית תקראו מה מכילה השמיכה (זה מצוין על האריזה).
בתחילת דרכי בעיתונות, בראתי מדור שלימים נקרא על ידי עורך העיתון (צבי אלגת ז"ל) "ברנר מטפלת באומה" – הוא צדק כמובן, כי בחלוף הזמן במקום לעסוק בכתיבה, מצאתי את עצמי מטפלת בכל מיני עוולות צרכניות.
בוקר אחד התקשרה למערכת איזו גברת שאמרה לי בטלפון שהיא רכשה שמיכת פוך וכל הזמן דוקר לה.
הזמנתי אותה עם השמיכה למערכת וראיתי שק בד מקווצ'ץ' - ש"הקירות" (אותם תיפורים מרובעים שתפקידם בעולם לחצוץ, ולפזר את הפוך בצורה שווה כדי שהפלומה לא תנדוד) לא מצליחים לעמוד בסחף של החומר.
שאלתיה האם היא מוכנה להיפרד נפשית מהשמיכה כי אני חייבת לבדוק מה יש בפנים. היא הסכימה, לקחתי סכין יפנית הבאתי קריעה ובפנים מצאתי... תרנגולות שלמות!. טוב לא ממש עם מקור וכרבולת אבל אשכרה נוצות שלמות ונוקשות, והקצוות של העורקים שלהן דקרו אותה.
היא היתה בשוק ואני...לא נעים, נקרעתי מצחוק. המשך הטיפול שלי הניב תוצאות: ראשית היא קיבלה את כספה בחזרה - ובעקבות התקרית הזו חודד התקן של שמיכות פוך.
אמא מניפה.
אצלנו בבית עשו עניין גדול משמיכות פוך. פעם קניתי שמיכת פוך סינטתית (כשל לוגי בהגדרה, אבל לא נהיה קטנוניים). היא היתה יפה וזולה והתחשק לי.
באחד מביקוריה, אמי ראתה את החרפה וחטפתי על הראש: "איפה טעיתי שהבת שלי מתכסה בנפט?! פוי! תעיפי את הדבר הזה מהבית שלך מיד".
אמא הביאה עוד מפולין פלומות על משקל. זה היה מאוכסן בתוך שקים מבד כותנה נוקשה. אחת לכמה שנים היא היתה מגיעה אלינו לוקחת את השמיכה ומעיפה אותה באוויר וכמו איזה דוקטור-דיאגנוזיסט ופוסקת בנחרצות: "זהו, השנה צריך למלא מחדש".
היה איזה מומחה שתפקידו בעולם היה למלא את השמיכה מחדש ולתפור כסות חדשה, רצוי בד חלק ובהיר כדי שלא ישתקף מבעד לציפה. אמא שלי האהובה נפטרה כבר לפני שנים ומאז עברו אצלי לא מעט שמיכות. יקרות ומשובחות. ועדין זו שלה עם הפלומה מייד אין וורוצלב טובה מכולם.
רק שאני לא יודעת איך להעיף אותה באוויר במקצועיות שכזאת, ולהיכן עפו הפלומות הרכות של אווזי פולין לכל הרוחות.
סיכום מה שלמדתי בנושא:
- שמיכת פוך צריך לאחסן במקום קריר ויבש ובתוך שק כותנה (אפשר ציפה), אך בחיים לא בשקית ניילון.
- בבוא החורף ולפני השימוש,יש לאוורר אותה כמה שעות באוויר הפתוח.
- כן! הניפו ונערו אותה במרץ כדי שהפלומות יסתדרו להם בנחת בין "הקירות".
- כשאתם קונים שמיכה, הקפידו על טיב חומר המילוי, רצוי 100% פלומה.
- אגב, שמיכות סינטתיות זאת בהחלט אפשרות (בפרט לאלרגיים, או לבעלי אג'נדה טבעונית) זה שאמא שלי היתה בטוחה שאני נסיכה - לא אומר שזאת המציאות.
על זוגיות ושמיכות
ב' וי' הם בני דודים של אימי, אבל אצלנו במשפחה כולם בני דודים. הם חיים בקיבוץ בנקודה הכי צפונית בגליל העליון. כשאנחנו נוסעים לבקרם אנחנו אומרים "נסענו לאירופה". עד כדי כך יפה וקריר שם (גם בקיץ).
באחת הפעמים שביקרתי אותם, גיליתי שהם מצטופפים מתחת לשמיכת פוך ליחיד. "השתגעתם?" פצחתי בנאום הנוחיות המפורסם שלי (הסוד לזוגיות טובה: שהמסע הזה נוח). הם הביטו בי בחיוך אניגמטי, ובשקט נפשי הזכירו לי שבקרוב יחגגו 50 שנות נישואים.
מצד שני אצל דתיים נוהגים מסיבות שלא ניכנס אליהם (נידה וכאלה) להתכסות בשתי שמיכות נפרדות. כידוע אחוז הגירושים שם נמוך.
זה כמובן תלוי בזוג. נחמד להתעטף בשמיכה אחת זוגית שמחוללת תשוקה. אבל בינינו, די מעצבן שהוא מושך לצד שלו ואילו את נשארת בקור מקפיא גלוית גוף כחשופית.
מרד הגרביים
עם בוא החורף, גם הגרביים שבים לחיינו. גרביים גבריות או "רגילות" לנשים. רצוי שלא לגלגל יחד עד שאחד מכסה על ה"כדור", כי יש סיכוי שהגרב המכסה יתרחב באזור הגומי. עדיף לקפל.
אני מאחסנת בשקיות נייר, שחורים לחוד וצבעוניים לחוד.
גרבי ניילון קצרים אני קושרת אחד בשני, אחרת זה מתבלגן כי יש שחור שקוף ויש שחור אטום, יש קצר יותר ויש עד הברך.
הכי כיף זה להניח בתוך שידת מגירות. אבל לי אין מספיק מגירות, לכן אני טומנת אותם כאמור בשקיות שונות (כל שקית מאכלסת סוג גרב) ועל מדף המיועד לזה בארון.
זה קורה בתחילת החורף, עור הגוף מתייבש במיוחד. לפעמים עד כדי גירוד וקילוף (בעיקר במרפקים).
לאחרונה מצאתי ששמני גוף מספקים מענה מהיר. הבעיה איתם, שיש שמנים שדורשים זמן ממושך עד שהם חודרים לעור, ואז צריך להמתין זמן מה עד שמתלבשים.
ובכן, ניסיתי שלושה שמנים מעולים שנספגים בשניות ומותירים את העור לח ונעים לאורך שעות. אגב, במקרים קשים אפשר גם שמן זית רק קחו בחשבון שתריחו כמו סלט.
חשוב לדעת!! את השמן יש למרוח כשהעור עוד לח מהמקלחת כך התוצאה תהיה טוב יותר.
והנה השלישיה שחיבבתי וברמות מחיר שונות:
- שמן גוף והזנה בניחוח תפוז של רונית רפאל 98 שקלים
- שמן גוף מדברי של אהבה 140 שקל
- שמן גוף שקד של לאוקסיטן 253 שקל
