זה היה אמור להיות היום הכי משמח בחייה הצעירים של טל אילוז (23). ביום ראשון, ה- 19/10/2014, היא הייתה אמורה להתחתן עם נתן, אהובה מזה חמש שנים וכל ההכנות הושלמו כולל האולם, השמלה, הדי.ג'י וההזמנות, רק את הטבעות עדיין לא הספיקו לקנות. אבל למציאות היו תוכניות אחרות עבורם. ב-22/7, במהלך מבצע "צוק איתן", נהרג סרן נתן כהן ז"ל מירי צלף פלשתיני בבית חנון וכל חלומותיה של טל נגדעו באחת: "עברתי ממצב של ריחוף ושמחה למצב של ריקנות איומה. אני לא מצליחה לדמיין איך יעבור היום הזה".

יחד עם בני משפחתו של נתן ועם חברים, טל בחרה ביום הכאוב הזה לדבוק בעשייה וכך, במקום לפזז ולשמוח על רקע צהלולים, היא נרתמה לגייס תרומות למשפחות נזקקות בעיר מודיעין בה התגוררו שניהם עם משפחותיהם.

"הרעיון היה להפוך את היום שאמור היה להיות שלנו, ליום שמחה עבור משפחות נזקקות", היא מסבירה, "ואני מקווה שאנשים יעזרו, יפתחו את לבם ויתרמו ביד רחבה למטרה זו". טל והחברים לא עצרו בזה, והקימו את עמותת 'אור נתן', שתיתן מענה לבני נוער משכבות שונות באוכלוסייה העומדים בפני גיוס לצה"ל.

העמותה תושק ב-27/11 בערב שבו ייקחו חלק בהתנדבות אמנים רבים, ביניהם זוכה "כוכב נולד" ישראל בר און שישיר לזכרו של נתן את השיר "נוף משתנה", שכתב שגיא חדשי והלחין ישראל כסיף. טל: "זה כל כך מרגש ולא מובן מאליו שאנשים שלא הכירו את נתן מוכנים להירתם לערב הזה. תורמים שמבקשים להעביר כסף לעמותה, אמנים שהתנדבו להגיע בחינם, וישראל בר און ואשתו המפיקה נויה שאמרו לנו: 'אנחנו ישנו טוב במהלך המלחמה האחרונה בזכותו של נתן ואנחנו מוכנים לעשות הכול בכדי להנציח את זכרו'".

איך נולד הרעיון?

"שגיא חדשי, חברו הטוב של נתן, כתב במהלך השבעה שיר לזכרו וביקש להלחין אותו ולהוציא אותו לרדיו כדי שכולם ידעו איזה איש מיוחד נתן היה. כשהמחנך של נתן, בני סינאוני, שמע את השיר הוא התרגש אבל אמר שנתן היה אדם נדיר, ולכן צריך לעשות לזכרו משהו אפילו יותר משמעותי. עבור נתן, ערכים והנחלתם לחיילים הצעירים שלו היו דבר ראשון במעלה, אז הוחלט להקים עמותה שתדריך בני נוער".

איך הצלחתם להקים את העמותה בזמן קצר יחסית?

"זה פשוט בער בנו. עבורנו הדרך להתנחם היא להיצמד לעשייה. החלל שנתן הותיר קשה מאוד לכולנו, ולכן להשאיר מורשת חותם ממנו זה מנחם. זה פרץ מהחברים שלו כבר בשבעה וכולנו נסחפנו".

"בשנייה הראשונה חשבתי שאני בחלום, מולי הייתה תלויה מראה וכשהם הודיעו לי הסתכלתי על עצמי וחשבתי שאני רואה סרט"

השלמנו אחד את השני

סרן נתן כהן (23), מפקד מחלקה בגדוד 46 של השריון, נהרג ביום השישי לכניסה הקרקעית לעזה במבצע "צוק איתן". טל: "ממה שסיפרו לנו אנחנו יודעים שנתן היה עם הטנק הראשון שנכנס לגזרה בה נלחם. מהרגע שנכנס פנימה לא שמעתי ממנו, אני יודעת שביום שבו נהרג התנהל קרב קשה. הטנק עליו פיקד היה במנוחה בעמדות ואז טנק אחר ביקש החלפה כדי שהחיילים יוכלו לאכול. נתן היה בכיפת המפקד בצריח ורק חלק קטן מהראש שלו היה בחוץ, הוא נזהר מאוד, וכל הזמן סביבם ירי מאסיבי. בשלב מסוים היה כנראה מעצור במאג, הוא ביקש מהטען שיכין לו שרשור חדש למאג ובשניות האלו צלף ירה ופגע בו בלחי. נתן נפל מהירי לכיסא המפקד ולטען שהיה לידו היה ברור שאין מה לעשות".

איפה תפשה אותך הבשורה המרה?

"הוא נהרג בשעות הערב. בזמן הזה אני כבר חזרתי מהבסיס לדירה השכורה שלי בחיפה, התקלחתי והלכתי לישון. בעשר בלילה, כשהגיע קצין העיר להודיע להורים של נתן שהוא נהרג, אמא שלו לימור מיד ביקשה שילכו להודיע לי. הם יצרו קשר עם המפקדים שלי בצבא ובאחת וחצי בלילה הם הגיעו אלינו. קודם לכן הם עשו שיחה מקדימה עם ליטל, השותפה שלי לדירה והחברה הכי טובה שלי, והיא העירה אותי".

"בשנייה הראשונה חשבתי שאני בחלום, רק לא הבנתי מה פתאום אני חולמת על המפקדים שלי. מולי הייתה תלויה מראה וכשהם הודיעו לי הסתכלתי על עצמי וחשבתי שאני רואה סרט. רגע אחרי זה התחלתי לבכות. אני זוכרת שכל הדרך הארוכה למודיעין אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות, והמחשבה השנייה שהכתה בי הייתה מה יהיה עכשיו, איך כל מגדל החיים שבנינו יחד קרס ברגע".

מתי התראתם בפעם האחרונה?

"יומיים לפני יום ההולדת שלו, ב-13/7, אחרי חודש שלא התראינו. הוא קיבל אפטר של כמה שעות, החליט להפתיע אותי והודיע לליטל שהוא בדרך, ובערב פתאום נפתחה הדלת והוא נכנס. בילינו כמה שעות יחד, קניתי לו כמתנה ליום הולדת בד קנבס גדול ועליו תמונות משותפות שלנו, התרגשנו מהחינה שהייתה אמורה להתקיים בספטמבר ומהחתונה שמתקרבת, ותכננו שאם ייצא הביתה באותו סוף שבוע נחתום חוזה עם בעלי יחידת דיור נחמדה שמצאתי עבורנו במכבים. כשהלך סיכמנו שאם תהיה כניסה קרקעית הוא ישלח לי מילת קוד, כי שנינו הקפדנו מאוד על בטחון שדה".

מה הייתה מילת הקוד?

"שם האולם בו היינו אמורים להינשא, נסיה. בחמישי בלילה הוא שלח לי הודעה והרגשתי שפתאום מתיישבת עלי אבן. השתדלתי לחשוב מחשבות חיוביות, על החתונה והחיים המשותפים שכל כך חיכינו להם. מה שלא נתן לי מנוח הייתה המחשבה איזה בן אדם הוא יצא משם, עד כמה המראות ומה שמתרחש סביב ישפיע עליו, וידעתי שאני אהיה שם בשביל לתמוך בו".

מה היה ביניכם?

"השלמנו אחד את השני. נתן היה איש פתוח עם חיוך נצחי על השפתיים, מוקף בחברים, סוג של מנהיג. הוא לימד אותי המון, תמיד יזם בינינו שיחות הסביר לי שחשוב לדבר ולא לשמור בבטן. אהבנו במיוחד לטייל יחד, כל כמה חודשים נסענו לטיולי ג'יפים. לידו תמיד הרגשתי רגועה ובטוחה, אי אפשר היה לא לסמוך עליו".

בסוף בסוף את נשארת לבד

טל נולדה בירושלים, הצעירה במשפחת אילוז אחרי שני אחים. כשהייתה בת חמש עברה עם משפחתה למודיעין, למדה בבית הספר היסודי "היובל" ולאחר מכן בתיכון עירוני על שם יצחק רבין, "גדלתי בבית שחינכו אותנו לתרום, ואני תמיד הייתי מעורבת ופעילה, בתנועת הנוער, בבית הספר ובאיגוד הניווט הארצי".

את נתן ז"ל הכירה שבועיים לפני הגיוס לצה"ל. "שנינו בני אותו גיל, אבל מאחר והוא גדל במשפחה דתית לא למדנו באותם בתי ספר. באותה התקופה נתן היה במכינה קדם צבאית בנווה צוף ועבד בבית קפה בקניון במודיעין ואני עבדתי בחנות הסמוכה. מהרגע הראשון שנינו הבנו שהקשר הזה ייקח אותנו רחוק", היא מספרת בעיניים בורקות, "נתן היה בחור חייכן שמשדר קסם לכל הסביבה שלו, מהר מאוד הבנתי שהוא זן נדיר, בחור אמין, חם ואוהב שאינו מסוגל לפגוע באיש. היה קל להתאהב בו והחיבור בינינו היה מיידי".

שהמנגינה של נתן לא תפסיק

מיד לאחר השבעה החליטה טל לחזור לשגרה, "פשוט הכרחתי את עצמי לחזור לבסיס ומאז אני עובדת סביב השעון". היא חזרה לגור בחיפה עם שותפותיה לדירה השכורה והודיעה לצבא שהיא אינה פורשת, "כל תוכניות החיים התהפכו לי ברגע". כאמור, במקביל היא הקימה יחד עם משפחתו של נתן, חברו שגיא חדשי והמחנך בני סינאוני את העמותה 'אור נתן' שתנציח את ערכיו של נתן ז"ל.

בימים אלו הם מבקשים לגייס כסף דרך אתר מימון ההמונים HEADSTART עבור קליפ לשיר שכתב שגיא חדשי והלחין ישראל כסיף. "הסינגל הוא יריית הפתיחה להקמת העמותה, ואנחנו מבקשים בלב אוהב וכואב להמשיך לנגן", מספר בני סינאוני. "החלטנו להקים עמותה כי הערכים של נתן, החברות הנתינה ושמחת החיים, הרצינות שבה עשה את הדברים, זו הייתה אש החיים שלו ואת הלפיד הזה אנחנו רוצים להעביר הלאה".

מה מטרת העמותה?

סינאוני: "נתן האמין מאוד בטירונים שלו, כמחנך שליווה אותו שלוש שנים למדתי ממנו המון. העמותה תעבוד עם בני נוער מכלל האוכלוסייה בהכנה לשירות צבאי משמעותי. בימים אלו אנחנו מחפשים אחר אולם גדול שבו יתקיים ערב ההשקה ב-27 לנובמבר".

שגיא חדשי, במה שונה העמותה שלכם מאחרות?

"חלק גדול מהעמותות נותנות טיפול נקודתי, אנחנו מכוונים רחוק. קהל היעד שלנו הוא נערים מכיתה י' שנפלטו ממסגרות משלל סיבות ובכוונתנו ללוות אותם בזמינות מלאה עד סוף השירות הצבאי. בשלב הראשון נכשיר מדריכים שיהיו מעין 'סיירת' לאיתור בני הנוער האלה במקומות בהם הם נמצאים: ברחוב, במקומות בילוי, בגינות ציבוריות ועוד. בשלב שני נקים קבוצות של עשרה בני נוער בכל קבוצה, עם ארבעה מלווים שיהוו עבורם מעין משפחה. הרעיון הכללי הוא לא לפספס אותם ולהראות להם שהם יכולים להגיע רחוק, ואחת הדרכים היא לעשות שירות צבאי משמעותי. נפתח להם דלת ונסייע להם להתמודד עם הזימונים לצבא וכל מה שבא אחריהם. השאיפה היא שחלקם אף יהפכו בעצמם למדריכים בעמותה. אנחנו רוצים לשלב את ערכי הציונות והנתינה שנתן ניסה להנחיל לחניכיו הטירונים. שהמנגינה של נתן לא תפסיק".

  • פרטים לתרומה עבור יום ההתרמה למען משפחות נזקקות במודיעין: שולי מויאל בטלפון 054-2222105, ובכתובת המייל: hesedmodiin@gmail.com.

  • תרומות לקליפ ל"נוף משתנה": אתר "הדסטארט" לגיוס המונים www.headstart.co.il (שם הפרויקט: "סינגל לזכר סרן נתן כהן").