נסתרות דרכי האהבה, אבל תמיד היא מוצאת את דרכה אל היעד

זהו אחד מאותם סיפורי האהבה הזועקים בחרישיות. היא הצטנפה אז בכאב פרידה שהלם בה והוא חי את חייו בנועם יחסי ובחיפוש משמעות. לילה אחד הביט בתמונתה, נשאב לעיניה וכתב לה מסר ובו שורה משיר שאהבה.

היא חיטטה בפרטיו האישיים והנידה בראשה, אך האצבעות החלו לנגן על המקלדת כמו קליידרמן. לקראת אשמורת ראשונה היא הציעה שייפרדו כידידים והוא זעק בפיקסלים מבוהלים "לא! בחיים לא, חיפשתי אותך ומצאתי - לא ארפה".

במשך שבוע ימים הם מילאו גיליונות וירטואלים, פתחו באותם משפטים כאילו היו נאהבים בגלגול עתיק, הצחיקו אחד את השנייה. אוצרות של גילויים ומשיכה משונה שבאותם לילות לא היתה לה צורה, ריח או מגע של חום גוף - ואז היא נסעה. לא לפני שהציעה שוב לסיים את מה שנראה לה כמו פרשה נפיצה.

דברים שרואים משם

כשנחתה בפריז שמה לב שהנייד שלה רותח. מבט קצר גילה לה אין ספור הודעות ובכולם כתוב "מתי את שבה?" עשרה ימים היא טיילה בצרפת בניסיון להדוף את האיש הזה שנחת לה מהצג וכישף אותה במילים, ובכל פעם שהצליחה להסיח את דעתה ממנו הוא צץ בשורה שואבת.

כשהיא חזרה הוא בא אליה, הם עמדו דקה נשענים על מפתן הדלת מביטים אחד בשני במבט חוקר וארוך, הוא נישק אותה נשיקה ארוכה ולוהטת, הביט בה שוב ארוכות "את כל כך יפה" הוא אמר מופתע. והם נסחפו למחול של געגוע. לרגע היא התנתקה ממנו ושאלה "מה יהיה?" והוא השיב "זה לא יגמר, את הרי יודעת".

היא לא רצתה ממנו כלום, כך אמרה כל הזמן. זה מסובך מידי. אולי אחרי הגשם הראשון אלך לי לחיי כך בישרה לו. והוא פואטי שכמותו ביקש "אהיה הימאי שלך, את תהיי בעלת בית המרזח אני לא אלך לזונות, אני מבטיח, כשאעגון לחופך אשתה את הרום המשובח שלך מפינות גופך הממכרות. אחזור ליבשה החוקית. ואחלום אותך עד לעגינה הבאה. אכתוב לך כל יום, כל היום, כי אני אוהב אותך".

"מה להביא לך?" היא שאלה אותו כשנסעה שוב למחוזות רחוקים, תביאי לי סיפור, המילים שלך יחבקו, יהיו מזור לגעגועי עד שאשוב לאסוף אותך אלי. והיא כתבה לו את הסיפור הבא.

סיפור אהבה

זה יהיה ביום חורף בהיר במיוחד בעוד עשרות שנים, אשב לי בגזוזטרה פרוסה לנוף חלומי. השמים יהיו צבועים בתכלת תינוקי ועבים קטנים ירקדו כמו טליות שובבות ברקיע אינסופי. אתנדנד בכסא הנדנדה הישן, בשיערי כבר יצוצו פסי כסף שיאספו לפקעת שהודקה ברישול. עץ הלימון ינוע ברוח הטובה ובלימונים ישובצו טיפות טל שיראו כמו אבני קריסטל מנצנצות.

אני אחייך בחיוך שיתרחב תוך כדי נענוע נעים. איש עם עיניים טובות יביט בי וישאל: "מה החיוך השובב הזה יפתי?" ואני אחזיר מבט ואומר "שום דבר, שום דבר". ואשקע שוב בחלום בהקיץ. לפתע אתרומם ובקצב הישן אחוש פנימה למגירה שנשכחה ואחטט בה בסערת נפש. אמצא את שחיפשתי ואאמץ לליבי, מחברת כרוכה בעור. דפיה כבר הצהיבו. ואמצא את הדף שחיפשתי.

יהיה נקוב בו התאריך של אותם ימים והמילים הבאות: "מה הוא המסע של החיים אם לא אסופה של סיפורי חיים מתוקים וסוערים, כאלה שאי-אפשר להוריש או אפילו לספר". ובאותיות גדולות יותר שדהו עם השנים אמצא את צמד המילים " היה כדאי". ואז ישמעו צעדים עדינים ושקשוק כלי זכוכית "הבאתי לך תה אהובתי" ואני אמלמל " היה כדאי". "מה היה כדאי"? "לחיות, היה כדאי לחיות" - ואבקש, "תוסיף לי קצת דבש לתה בבקשה וגם פרוסת לימון, כמו החיים".

כשהוא סיים לקרוא את הסיפור הוא חיבק אותה כאילו רצה שגופה החם יפעפע בשלו ושאל בלחש "תגידי? מי זה האיש הזה שיביא לך את התה וישאל שאלות?" והיא פרצה בצחוק מתגלגל ואמרה "ידעתי שתשאל – אין לי מושג, זו פנטזיה".

ראשית גילוי נאות: איילת הירשמן היא ידידה שלי בעבר גם היתה עורכת שלי בפרוייקטים מיוחדים בנושאי אוכל שחלמתי בלילה. הייתי נוהגת להתקשר אליה בבוקר ולאמר: "תקשיבי איילתק'ה חצה לי את המוח רעיון... והיא היתה משיבה בקול של היידי בת - ההרים אוי נפלא מתי זה אצלי".

מאז איילת הלכה לה להצלחותיה. הספרים שלה מתאימים לכולם בפרט לכאלה שלא מצויים ברזי המטבח. בימים אלו יצא סיפרה "טעים וטוב" בהוצאת ידיעות אחרונות (צלם: יוסי סליס סטייליסטית אוכל: נטשה חיימוביץ). ויש בו מן הגורן ומן היקב. גם לטבעונים גם ללא גלוטן ובעיקר מתכונים מקסימים, טעימים וקלי הכנה.

אז הנה מתכון אחד שדגמתי מהספר החדש, כלום עבודה טעים ואפילו "מרזה".

4 מנות

מה צריך: 2 לימונים , 4 פילטים של דגים לבנים כמו פורל או בורי (אני עשיתי עם לברק) 4 כפות שמן זית 3 עגבניות פרוסות לפרוסות דקות 1 בצל סגול קלוף ופרוס לפרוסות דקות, 4 גבעולי פטרוזיליה 8 כפות יין לבן ומלח ופלפל שחור. וגם ניירות אפייה.

מה עושים:

1. מגררים את הקליפה מהלימונים ואז מסירים מהם לגמרי את החלק הלבן וזורקים אותו ופורסים את הלימונים לפרוסות דקות.

2. מחממים תנור לחום גבוה (200 מעלות). מכינים 4 יריעות של נייר אפייה. מניחים פילה אחד של דג במרכז כל נייר. מתבלים במלח ופלפל שחור, זורים את קליפות הלימון המגוררת, יוצקים על כל פילה כף משמן הזית, מכסים בפרוסות לימונים,עגבניות ובצל ומניחים גבעול פטרוזיליה על כל נתח.

3. מרימים ומקפלים את קצות הנייר מכל הצדדים , כך שייווצרו ארבע דפנות. יוצקים מלמעלה - יין לבן – שתי כפות לכל נתח . סוגרים את קצות הנייר בקיפול מלמעלה – כך שיגיעו לגובה של 5 ס"מ לפחות מעל הדג . אופים כ- 10 דקות.