לא כל בעיה בסקס היא סיבה לפנות לטיפול סקסולוגי. לפעמים מדובר רק בחוסר ידע, או במשהו שקל מאוד לפתור לבד. כמו שלא כל סתימה בכיור היא סיבה להזמין אינטלטור: לפעמים, פומפה טובה תעשה את העבודה.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

>>> להורדת אפליקציית "לאשה" לאנדרואיד

ביקשנו משתי מומחיות לתחום: גילה ברונר, מנהלת השירות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית בשיבא, תל השומר; וגאולה פלדמן, מטפלת זוגית ומינית מוסמכת, מנחה סדנאות ומעבירה הרצאות על מיניות – שיספרו לנו מתי אפשר לחסוך את הכסף על הטיפול. הנה מה שקיבלנו:

1. כשנדמה לך שאת "מקולקלת" כי את לא גומרת בחדירה

"יש זוגות שאצלם מתרחשת הדינמיקה הבאה: האישה גומרת מגירוי ידני, או מכל גירוי חיצוני אחר; אך לא בחדירה", מסבירה גילה ברונר. "בן הזוג חושב שהיא לא מספיק בסדר או שהוא לא מספיק גבר, כי הוא לא מצליח להביא אותה לאורגזמה כשהפין שלו בנרתיק שלה. האישה יודעת שמבחינתה הכל בסדר, אבל הם באים לאיש מקצוע כדי שהגבר ישמע שהדרך שלה לגמור היא תקינה".

"מדהים עד כמה התפיסה שאישה צריכה לגמור בחדירה היא עדיין נפוצה", אומרת גאולה פלדמן. "זה קורה אצל מבוגרים וצעירים, אנשים משכילים או נטולי השכלה. כל שבוע מגיע אליי לפחות זוג אחד או אישה עם 'בעיה' כזאת. למשל, בן הזוג מענג אותה במין אוראלי עד שלב מסוים, היא מגורה מאוד, אבל אז הוא נוטש את הדגדגן ומתפנה לדברים אחרים, למשל חדירה. אצלה רמת ההנאה יורדת. וכאשר אין הנאה זה יכול להיות מציק ואפילו כואב. היא יודעת שבאוננות היא גומרת בלי בעיה. אבל כשיש לה בן זוג, כאילו נדרש ממנה לשנות את האופן שבו היא נהנית".

ובמלים אחרות: זה בסדר שאת נהנית רק מגירוי הדגדגן. אין צורך ללכת לתיקון. גם בן הזוג שלך יכול להיות רגוע: הפגם הוא לא בו. למעשה, אין כאן שום פגם. כך נהנות כמעט 80% מהנשים.

למה אתם מרגישים לא ראויים? כי בסרטי הפורנו ואפילו בסרטים הוליוודיים, הגבר רק גוהר מעל האישה ומפמפם כמה פעמים, והיא כבר צורחת מרוב הנאה. אף פעם לא תראו בסרט סצנה שבה גבר מענג לאישה את הדגדגן במשך רבע שעה, באופן שהיא אוהבת. כי המציאות היא לא חומר טוב לסרטים. אבל החיים, כידוע, הם לא סרט.

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר אתם מעמיסים על העובדות הפשוטות הרבה מטענים רגשיים, שמחבלים ביחסי המין שלכם.

2. כשאת נעלבת כי אין לו זקפה כשהוא מעניק לך מין אוראלי

גילה ברונר: "מגיעות לטיפול לא מעט נשים שמרגישות פגועות, כי בן הזוג מאבד את הזקפה בזמן שהוא מעניק להן מין אוראלי. הוא נמצא במקום הכי מגרה בגוף, אז איך זה שאין לו זקפה? הן תוהות. לכל אלה אני מסבירה: הוא מתעלס איתך והוא מגורה. כשהוא מתחיל לעשות לך מין אוראלי, המחשבות שלו מרוכזות סביב עבודת השפתיים והלשון. המוח שלו עסוק בשאלות כמו, האם אני עושה את מה שהיא אוהבת? מה עוד אני יכול לעשות ובאיזה קצב, כדי שהיא תיהנה יותר? כל תשומת הלב שלו מתרכזת בפעולת השרירים. אני מדגימה בצורה מוחשית את מה שקורה על ידי דימוי המחשב. כאשר פותחים במחשב חלון עבודה נוסף, החלון שעבדנו עליו קודם יורד לתחתית הדף. נוכל להעלות אותו מחדש כשנתחיל לעבוד עליו שוב – ולהפך. בבעיה כזאת, כל מה שדרוש בדרך כלל זו הסברה טובה על איך הגוף שלנו עובד".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר ההיעלבות החוזרת ונשנית שלך יוצרת מחסום בקשר המיני הזוגי.

3. כשהוא מפרש את הרצון שלך להתרפקות, כדרישה לסקס

"אחרי הסקס, הרבה נשים מרגישות צורך בחיבוקים ובליטופים, בהשפעת ההורמונים שמופקים עם האורגזמה – בעיקר אוקסיטוצין", אומרת פלדמן. "בן הזוג מפרש את הצורך הזה בתור רצון לעוד סקס. אם הוא עדיין לא (או בכלל לא) מוכן לסיבוב נוסף, הוא חושב שהוא לא גברי מספיק, שהוא לא מספק אותה. אילו היה שואל, היה מתברר לו שהיא בכלל לא רוצה עוד התעלסות – הוא היה שומע שכל מה שהיא רוצה זה להיות חבוקה בזרועותיו, ולא יותר. להרגיש קרובה אליו. אבל משום שהוא לא שואל ולא מברר, נוצרים חוסר ההבנה והתחושה הרעה שלו לגבי עצמו, ולגבי המפגש המיני בכלל".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר אי ההבנה הזאת מתחילה (כן, רק מתחילה) לתת את אותותיה גם במערכת הזוגית, מחוץ למיטה.

4. כשאת חושבת שאם את גומרת רק ממין אוראלי, משהו פגום בנשיות שלך

פלדמן: "את הרעיון הזה ידגים מקרה של זוג בגיל חמישים פלוס. היא גילתה בפעם הראשונה שהיא יכולה לגמור רק ממין אוראלי. משום שהייתה אחרי גיל המעבר, עם כל התופעות הנלוות, היא סבלה מיובש ומאי נעימות בחדירה. היא הבינה שהיא לא רוצה את החדירה, ולכן הגיעה למסקנה שהיא בוודאי לסבית – כי אורגזמה רק ממין אוראלי זו פרקטיקה של לסביות, לדעתה. ובעלה נטה להסכים איתה.

"לזוגות כאלה צריך להסביר שאורגזמה של אישה כתוצאה ממין אוראלי היא לא רק תקינה, אלא אף טבעית לגמרי, כי זה סוג של גירוי שהדגדגן אוהב מאוד".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

אם מה שהסברנו כאן לא מרגיע אתכם, בקשו עצת מומחה.

5. כשרוצים לשכנע את בן/בת הזוג לעשות משהו שהוא לא מעוניין בו

בני זוג פונים, לפעמים, לעזרת איש מקצוע, משום שאחד מהם רוצה שהאחר יסכים ליחסי מין מסוג מסוים. נניח, הוא רוצה לנסות סאדו־מאזו, או להוסיף עוד פרטנר/ית למין הזוגי. במקרה כזה, המטפל לא אמור לשכנע את הסרבן להסכים. פלדמן: "היה לי, למשל, מקרה של זוג שהגבר רצה יחסים של כוח, ולאישה היה קשה להכיל את עצם הרעיון שלגבר שלה יש העדפה כזאת. כשלא מדברים על הנושא, הוא עלול להפוך לבעיה". במילים אחרות, כאן ההמלצה היא על הגבול: אמנם אין טעם להביא את בן הזוג למבצע שכנוע, אבל יש טעם לבדוק את טיב הרצונות שלכם, ואיך מסתדרים עם שוני כל כך עמוק בהעדפות בסקס.

  • מתי כן ללכת לטיפול?

אם אתם לא מצליחים להגיע להבנה בנושא.

6. אם מבהיל אותך שבן זוגך צופה בפורנו (באופן מתון)

פלדמן: "כיוון שהצפייה בפורנו הפכה ממש למגיפה, יש נשים שחושבות שאם הגבר שלהן רואה מדי פעם פורנו ומאונן, זו כבר התמכרות. חשוב להבהיר: אם הגבר עושה את זה רק לעתים, ואפילו פעם ביום – כדי לגרות את עצמו, כדי להילחם בשחיקה, כדי להיטיב את חיי המין הזוגיים – זו לא בעיה ולא התמכרות. הנושא הופך למפלצת ככל שמסתירים אותו, ונאלצים לעשות את זה בגניבה ובתחושות של אשמה ופחד".

"פורנו ואוננות נהפכים להתמכרות כאשר מתקיימים שלושה תנאים: זה נעשה בכפייתיות ובלי שליטה, זה נעשה על חשבון הסקס עם בן/בת הזוג, ויש צורך להגדיל כל הזמן את המינונים. אם זה נעשה באופן מידתי ולא פוגע באחר, זו פעילות מקובלת ולא צריך לעשות מזה סיפור. ברגע שמוציאים את השד מהבקבוק, האישה יכולה לראות שהתבלין הזה יכול דווקא להוסיף לחיי המין, ושלעתים גם היא יכולה להצטרף לצפייה וליהנות. ככל שמסתירים, כך זה הופך למכשול ולבעיה".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר מתקיימים שלושת התנאים שהוזכרו למעלה (כפייתיות, פגיעה בסקס הזוגי, צורך להגדיל מינונים).

7. כשיש לכם תלונות מסוג: איבר המין שלי לא יפה/ קטן/ דק/ קצר

נשים וגברים מפתחים תסביכים לגבי צורת איבר המין שלהם, אומרת פלדמן. התחושה שהפין שלהם לא גדול מספיק, משותפת ללא מעט גברים. אצל נשים, התלונה היא שהפות הוא לא סימטרי/ מדובלל/ יש לו שפתיים ארוכות מדי/ צבע לא רגיל, וכו' וכו'. "לרוב, לאנשים אלה יש מחשבה מעוותת לגבי מה זה 'נורמלי'. רובם הם חניכים של סרטי הפורנו, ששם מלוהקים לתפקיד גברים מצוידים במיוחד או נשים שעברו ניתוחים פלסטיים כדי שהפות שלהן ייראה קטן ומעוצב, ממש כשל ילדה. אבל אלה סרטים בדיוניים – את זה אני מסבירה לבני זוג שבאים עם בעיה כזאת. בין הסרטים לבין המציאות יש פער ענק. מנגד, אני מקרינה להם צילומים של איברי מין אנושיים, מכל העולם. בצורות שונות, בצבעים שונים. בשלבים שונים של החיים. וכולם תקינים ומקובלים ומספקים. כי גם הגוף שלנו אינו נראה ואינו יכול להיראות כמו אלה של דוגמנים ודוגמניות, שעוברים פוטושופ".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר המחשבות הופכות לאובססיביות, עד כדי פגיעה בתפקוד.

8. בגלל שנדמה לכם שאתם עושים מעט מדי סקס

נושא שמעורר רגשי נחיתות אצל זוגות רבים הוא כמה פעמים בשבוע זה "תקין" לעשות את זה. "אנחנו עושים סקס רק פעמיים בשבוע, אבל יודעים שכל החברים שלנו עושים את זה ארבע פעמים. למה לא אצלנו?" – זו טענה שהרבה זוגות מביאים אל ספת הסקסולוג. וכמו בבדיחה החבוטה, התשובה היא: "החברים שלך אומרים שהם עושים סקס ארבע פעמים בשבוע? אז תגיד גם אתה". האמת היא, שלרוב יש פער עצום בין הסיפורים לבין המציאות. פלדמן: "כל זוג מוצא את נוסחת הקסם שלו לגבי התדירות. אין רף שצריך לעבור אותו, ואין סף מינימום. כמו בנושא האוכל, שבו לכל אחד יש סף שובע שונה, גם בסקס, כל אחד מוצא סיפוק לפי המידה והצרכים שלו. לא חייבים להיות מסונכרנים, אבל צריך למצוא שיווי משקל שמתאים לשני בני הזוג – ולא למה שנחשב לנורמה, שהיא ממילא פיקציה".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר כל מה שאתם קוראים סביב הנושא לא מרגיע אתכם.

9. אם אתה ממוקד בהישגיות במקום בהנאה הזוגית

פלדמן: "הנה דוגמה מהקליניקה. מגיע גבר בן 45, גרוש, שיש לו הרבה מין בחיים. יש לו הרבה בנות זוג לסקס. התלונה שלו היא שהוא לא יכול לעשות סקס בפעם השלישית והרביעית באותו מפגש. אצלו זו אובססיה (והוא לא היחיד, לכן אני מציינת את הבעיה הזאת). כבר בפעם הראשונה הראש שלו מלא במחשבות ובחרדות שמא לא יצליח בפעם השלישית והרביעית. הגבר הספציפי הזה לא היה מסוגל לקבל את ההבטחה שלי שגם פעמיים זה יפה מאוד. הוא הלך לעוד מטפל, כדי לבדוק אם מה שאני אומרת זה נכון. הקטע החזק שלו בחיים היה המיניות, וכשזה השתנה, הוא קיבל את זה קשה.

"במקרים כאלה, צריך לעבוד על נושא ההיפרדות מהנעורים באופן כללי בחיים, לא רק במיניות. כאמור, יש הרבה גברים כאלה. עניין ההישגיות הוא מרכזי בחיים, לאו דווקא ההנאה הזוגית עצמה. אנשים שיש להם בעיה כזאת צריכים להבין שאין פה 'חייבים', יש רק שני אנשים שנהנים, כל אחד בדרכו".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר השאיפה להישגיות פוגעת בהנאה המינית שלך.

10. כשאת חושבת שאם הוא רוצה פחות סקס ממך, משהו פגום בו

יש סברה נפוצה שהגבר צריך לרצות תמיד סקס ולהיות כל הזמן במצב "היכון", אחרת משהו לא בסדר איתו. ומה זאת אומרת שאת רוצה יותר סקס ממנו? גם זה לא תקין, כי זה אומר שאת מופקרת. ובכן – סביר להניח שהכל בסדר עם שניכם. אם לגבר יש ליבידו מתון, זה לא אומר שמשהו פגום בו – או בך. "ככל שתטפחי את התחושות והאמירות האלו, כך הוא יתרחק ממך יותר", אומרת פלדמן.

"הצרכים שלנו – גם בסקס – משתנים מיום ליום, מרגע לרגע. ככל שהתנאים טובים יותר, מתוך קבלה והכלה, כך יהיו יותר יחסי מין. ככל שמעמיסים עליהם מטען רגשי חורג, כך הם יהיו מסורבלים יותר ופחות מספקים ותדירים. זה כל כך פשוט".

  • מתי כן ללכת לטיפול?

כאשר המחשבות ממשיכות להטריד, להציק ולחבל בהנאה.

לסיכום, מציעה גאולה פלדמן סוג של "טיפול ביתי", שיעזור לכם לקבוע אם תוכלו להתגבר על הקשיים שלכם לבד, או שרצוי לבקש עזרה מקצועית:

תחליטו שבמשך חודש ימים אתם לא עושים סקס. אבל בכל שבוע קובעים שעה שמוקדשת לאינטימיות, להתקרבות, למגע. רצוי שצד אחד יהיה פסיבי, והשני יעשה את העבודה (אחר כך מתחלפים). עושים הכל, אבל לא סקס. מגלים זה אצל זה את אזורי ההנאה. מדגימים זה לזה איך כל אחד רוצה שהאחר ייגע בו. געי בו באופן שאת רוצה שהוא יגע בך – ולהפך.

אם זה לא יוצא בדיוק כמו שאתם רוצים, תקנו, הסבירו והדגימו שוב ושוב, עד שזה יהיה מושלם. וגם אם אתם מאוד מאוד רוצים, אל תגיעו לחדירה במשך חודש. רק אינטימיות והתקרבות. חודש של התנסות כזאת מוריד את רמת החרדה, מרגיע ומייצר קרבה. אם לאחר מכן הדברים לא מסתדרים, גשו לטיפול כדי שהבעיה שלכם לא תהפוך לכדור שלג.