אורית (38), מנהלת פרסום מהרצליה, נשואה קרוב לשבע שנים, ואמא לשתי בנות קטנות. היא אומרת שהיא אוהבת מאוד את בעלה, היא מספרת שהוא משתבח עם השנים, וכשהיא מראה לי תמונה שלו, היא מציינת שהיום הוא אפילו חתיך יותר מבעבר. "בסך הכל יש לנו נישואים טובים", היא ממהרת להבהיר. "ברור שמדי פעם יש מריבות, יש תקופות טובות יותר וטובות פחות. אבל בחיים לא הייתי חושבת להיפרד ממנו. עכשיו אנחנו אפילו שוקלים היריון נוסף".

באותה נשימה, היא מספרת לי בהתלהבות על הבחור בעבודה שהיא מפלרטטת איתו בחודשים האחרונים: "נפגשנו לראשונה לפני 12 שנה במשרד פרסום אחר. זמן קצר אחרי שהגעתי למשרד, הוא עזב. לפני כשנה פגשתי אותו במשרד חדש בו התחלתי לעבוד. גם הוא נשוי ואבא לשניים, ובהתחלה השיחות בינינו היו תמימות לגמרי. דיברנו על כל מיני אנשים וחוויות מהמשרד הישן. אבל לאט לאט הוא התחיל להחמיא וגרם לי להשקיע עוד יותר בעצמי. הוא לא אכזב, וכל הזמן אמר לי כמה אני יפה. לא מזמן הוא הודה בפניי שהוא מרגיש פספוס. שמהרגע הראשון שהוא ראה אותי במשרד הקודם, הוא חשב שאני האישה המושלמת. הוא אמר, 'אם לא הייתי עוזב, אני בטוח שהיינו היום יחד'".

זה לא הלחיץ אותך?

"הלחיץ? מה פתאום. לפני שהתחתנתי הייתי רגילה לקבל המון מחמאות כאלה. הרבה גברים היו אומרים לי שאני האישה האידיאלית בעיניהם. המחמאות שלו עושות לי טוב. הן גורמות לי להרגיש שוב מושכת. הוא גרם לי להשקיע בעצמי מחדש, ועכשיו אני מקבלת גם הרבה פרגון מהסביבה. במידה מסוימת, אני מרגישה שקיבלתי את עצמי בחזרה".

"בעבודה יש בינינו כל מיני מחוות נחמדות. אני שולחת לו דברים מצחיקים במייל, הוא מביא לי קפה מבחוץ. לפעמים אנחנו גם יוצאים לאכול צהריים יחד. אבל אני יודעת שלא יקרה בינינו שום דבר מעבר. אין לי שום כוונה לבגוד".

גם מירי (40), אשת יחסי ציבור מגבעתיים, מספרת שאין לה שום כוונה לעזוב את בעלה או לבגוד בו. "אנחנו כבר 15 שנה יחד", היא מדווחת. "אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלעדיו. מעבר לעובדה שיש לנו שלושה ילדים, בעלי הוא החבר הכי טוב שלי".

עם זאת, היא מספרת שבשנה האחרונה היא מפלרטטת עם הבוס שלה. "זה קצת הפתיע אותי, כי אני ממש לא הטיפוס הפלרטטן", היא מבהירה. "אבל יש לי איתו כימיה לא מוסברת. זה התחיל בהדרגה. התחלתי לעבוד אצלו לפני כשנתיים, ושמתי לב שמכל העובדות האחרות במשרד. לפני שנה שקלתי הצעה לעבור למשרד יחסי ציבור אחר. כשסיפרתי לו על כך, הוא ממש לקח את זה באופן אישי. הוא אמר 'אני לא מאמין שאת רוצה לעשות לי את זה'. הוא נפגע ממני ואפילו כעס עליי. בסופו של דבר נשארתי, ומאז התקרבנו עוד יותר".

רחל טל־לוי:

"כל אישה שמפלרטטת, צריכה לבדוק על איזה צורך זה עונה אצלה. אם זה עונה על חסך שיש לה מהבעל, זו הזדמנות ליידע אותו. אחרת, החסך הזה רק יגבר, ובעוד כמה שנים זה לא ייגמר רק בפלרטוט"

היית שוקלת לקחת את הפלרטוט לשלב הבא?

"בחיים לא. הוא אמנם מושך בעיניי ואני מודה שלפעמים אני כן מפנטזת עליו במצבים אינטימיים, אבל ברור לי שאני אף פעם לא איישם את זה. אני פשוט נהנית מהריגוש".

להזכיר לעצמך שאת נחשקת

"פלרטוט יכול לנבוע מכמה סיבות", אומר ד"ר רן נבון, פסיכולוג קליני. "חלקן יכולות להיות טובות יותר לקשר הזוגי, וחלקן פחות. סיבה אחת היא רצון לעשות סוג של טיזינג לבן הזוג. לעורר בו איזושהי קנאה. לפגוש מחדש את אותם חלקים שהיו חיוניים מאוד בתחילת הקשר, ונעלמו עם השנים. כמובן שפה מדובר בפלרטוט שבן הזוג מודע לו. או שהאישה מספרת לבעל, או שהוא רואה אותה ממש מפלרטטת לנגד עיניו. מצד אחד הוא יודע שלאשתו אין כוונה לעשות שום דבר, מצד שני זה מעורר בו איזושהי התרגשות. הוא רואה איך גבר אחר חושק באשתו, ונזכר איך גם הוא חשק בה בתחילת הקשר".

מה עוד?

"פלרטוט יכול לבוא גם מהצורך של ליטוף לאגו. מישהי יכולה להרגיש פחות נחשקת, פחות מעניינת ופחות אטרקטיבית בזוגיות. היא רוצה להרגיש מחדש את אותם דברים שהרגישה בתחילת הקשר עם בן זוגה, רק שהפעם זה לא מיועד לעורר קנאה אצל בן הזוג אלא לעורר משהו אצלה. סיבה נוספת יכולה להיות קשורה לזוגיות לא מספקת. האישה כבר אדישה לקשר ומחפשת ריגוש במקום אחר. היא פתאום מתעוררת ומבינה שבזוגיות שלה חסרים הרבה הדברים. שיש חסך רציני בתוך הקשר".

לדברי רחל טל־לוי, מטפלת זוגית מוסמכת, פלרטוט לא שונה בהרבה מהצרכים שעונה עליהם רומן מחוץ לנישואים. "ההבדל הוא שפלרטוט, אם הוא נשאר בגבולות שלו, אינו מסוכן", היא אומרת. "זה עונה על הצורך להרגיש נחשקים ומושכים כאשר יש בן זוג קבוע ושלב החיזור והפרפרים כבר הסתיים. זה מעניק ריגוש לחיינו, בלי הסכנה והמחיר שיש ברומן".

זה לגיטימי שאישה נשואה מפלרטטת?

טל-לוי: "אני, כמטפלת זוגית, לא משמשת כראש מחלק המוסר. אבל אני יכולה להגיד שזה תלוי מאוד באישיות. היה לי פעם מטופל שאהב מאוד לצאת עם אשתו ולראות איך היא מפלרטטת עם בחורים אחרים. הוא סיפר שזה מדליק אותו. מנגד, גברים רבים יכולים לחוש קנאה, כעס, לחשוש שבת הזוג שלהם לא רוצה אותם, שהיא לא מסופקת. זה יכול להכניס הרבה אלמנטים לא בריאים לזוגיות. כשהגבולות מתחילים להיטשטש, פלירט זה משהו שקשה מאוד לשמור אותו בשליטה מלאה. אם את משדרת שאת מאוד בעניין ושנורא נעים לך, אז למה שזה לא יתקדם הלאה?"

כשהמשחק יוצא משליטה

יפה נפתלי־מצרי, מטפלת זוגית מוסמכת, הרבה יותר נחרצת בנושא: "אם מטופלת נשואה מספרת לי שהיא מפלרטטת עם מישהו, אני אזהיר אותה", היא אומרת. "צריך לזכור שבדרך כלל אנחנו מפלרטטים עם מישהו שיש לנו משיכה כלפיו. לא נפלרטט עם מישהו שאין לנו שום עניין בו. אז אם הבסיס קיים, קיים גם הבסיס להתקדמות. רוב האנשים שפלרטטו ופצחו אחר כך ברומן, לא תכננו את זה".

יש טיפוס מסוים שאיתו בוחרים לפלרטט?

טל־לוי: "במקרים רבים, כשהפלרטוט מגיע מחסך בזוגיות, האדם שאנחנו בוחרים לפלרטט איתו נושא את התכונות שחסרות לנו. למשל, יכולה להיות אישה שאוהבת מאוד את בעלה ואת העובדה שהוא יציב, שקול ונינוח. אבל היא עדיין מסתובבת עם כמיהה למשהו אחר. לתכונות שאין בבעלה: להומור, לטיזינג. קרוב לוודאי שהיא תמצא אובייקט שיכול לספק את הסחורה הזאת".

נבון: "נשים נשואות ימצאו את עצמן הרבה פעמים מפלרטטות עם גבר נשוי, כי זה כביכול נחשב ל'אזור בטוח'. כשאישה שלא מעוניינת לבגוד בבעלה פוגשת רווק הולל, היא מראש מזהירה את עצמה ומציבה גבול ברור. עם גבר נשוי, לעומת זאת, היא תניח שלא יכול לקרות שום דבר. אלא שדווקא אז הסכנה גדולה יותר: בגלל ששני הצדדים מרגישים בטוחים, וחושבים שהם פחות צריכים להיזהר, זה נותן להם יותר לגיטימציה להתקרב".

להציב גבולות ברורים

חוץ מרומן, אילו עוד סכנות אורבות בפלרטוט?

נבון: "אחת הסכנות היא שהפרטנר שאיתו מפלרטטים יכול לפרש את הפלרטוט לא נכון. למשל במקומות עבודה. יכול להיות פלרטוט נעים מאוד בין בחור לבחורה. הוא מחמיא לה על הלבוש שלה, היא שמחה ומשתפת פעולה. אלא שאז הוא יכול להעיר איזו הערה שבעיניה חצתה את הגבול, והיא תקרא לזה הטרדה מינית. צריך גם לזכור שסביב אלה שמנהלים את הפלרטוט פועלת סביבה חיצונית".

איך דואגים לא לחצות את הגבול?

נבון: "כדי לא להגיע למקומות לא רצויים, צריך להציב גבולות ברורים כבר מההתחלה. לשים מראש קו אדום. למשל, אישה יכולה להגיד לעצמה שהבחור יכול להחמיא לה על בגד יפה, אבל לא על חיטובי גופה. שזה בסדר לשתות איתו קפה בעבודה, אבל לסרב אם הוא יציע לה לצאת החוצה. והכי חשוב: שהיא תהיה כמה שיותר מודעת לעצמה. משם היא תוכל לקבל את ההחלטות שלה בצורה חכמה יותר".

נפתלי־מצרי: "אני אומרת למטופלות שלי, 'תניחי שבעלך מפלרטט בצורה דומה עם מישהי מהמשרד. איך היית מרגישה?' הרבה פעמים התשובה שלהן היא 'הייתי מתה'. ככה הן יכולות להבין מה הן בעצם עושות, ועד כמה זה יכול להזיק ולפגוע. והכי חשוב זה להזכיר לעצמך, שבפלרטוט תמיד יש סכנה שזה יתקדם הלאה. את אולי מדליקה את האש רק כדי להתחמם, אבל לאט לאט את מתקרבת יותר, ובסוף האש שורפת".