זהו, יש מלכה חדשה ואני גאה שהייתי חלק מפאנל השופטים שבחר בה.
אמנם נפרדתי מהכתר המלכותי, אבל אין לי שום כוונה להפסיק לייצג את ישראל בכבוד ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהודות לכולכם על שליוויתם אותי בבלוג הזה לאורך כל המסע המדהים הזה, עם כל השינויים שעברתי.
בואו להיות חברים של תחרות מלכת היופי בפייסבוק!
בתחילת השנה, לא הייתי בטוחה שנכון לחשוף את הסיפור האישי שלי. חששתי שאנשים ירחמו עלי וממש לא רציתי את זה.
התברר שבדיוק להיפך – העובדה שהגעתי לארץ בלי הורים ובלי שפה, שלמדתי והתפתחתי ושירתתי בצה"ל כקצינה – דווקא גרמה לאנשים להעריך אותי יותר ולהקשיב לי. מכאן יכולתי למנף את ההקשבה הזו כדי לקדם דברים שהיו חשובים לי: מסרים שקשורים לעדה שלי ולכור ההיתוך בישראל, התנדבות, הפרוייקט שלי למען ילדים בנתניה.
אתם מבינים למה קשה לי להאמין שהשנה הזאת נגמרה?
ניסיתי לשבת עם עצמי ולהיזכר בכמה רגעים מיוחדים. הנה הם:
ארבעה רגעים מרגשים:
כמובן – הזכייה בתחרות. החברה שרשמה אותי לתחרות האמינה בי מאוד, אני קיוויתי. אבל כשקראו בשמי כזוכה בתואר מלכת היופי, זה היה שיא ההתרגשות. דודה שלי חיבקה אותי ואמרה, "חבל שאמא לא יכולה לראות אותך עכשיו". זה היה הרגע שהדמעות התחילו לזרום.
אם הייתי יכולה עכשיו לחזור לרגע הזה ולפגוש את עצמי מלפני שנה הייתי אומרת לעצמי, "מותק, את לא יודעת מה מחכה לך".
המפגש עם הנשיא האמריקני ברק אובמה
הייתי די חדשה בתפקיד כשהגיע ההזמנה מלשכת הנשיא פרס להשתתף בארוחת הערב בהשתתפות הנשיא אובמה. הוא קרא על הסיפור האישי שלי וביקש לפגוש אותי.
לא האמנתי שזה קורה עד שהוא עמד מולי. כל הארוחה דפק לי הלב, זה היה מפגש חלומי. כבר סיפרתי איך כתבתי עליו עבודה בתיכון, איך הערצתי אותו שנים והנה הוא מבקש לפגוש אותי. בבוקר של הפגישה נזכרתי בילדות שהיתה לי באתיופיה, שהייתי משחקת בבוץ ומכינה בובות מסמרטוטים. והנה אני פוגשת את האדם הכי חזק בעולם. בלתי נתפס.
הבאת המשפחה שלי לישראל
מגזין "לאשה" הצליח להגשים חלום למשפחה שלי: אחרי 14 שנה שהקרובים שלי מחכים לעלות לישראל וכבר היה להם קשה לשמור על התקווה, נסעתי להביא אותם לכאן כעולים לכל דבר.
כבר כמה חודשים שהם כאן, טוב להם, הם לומדים עברית ומתאקלמים. הם נלחצים לפעמים מקשיי השפה ואני אומרת להם שיהיה בסדר. הם היו קרובי המשפחה האחרונים שלנו באתיופיה ועכשיו הם כאן. אני יודעת שאם לא הייתי זוכה בתואר הזה, זה לא היה קורה. אני אסירת תודה.
ערב השקת פרוייקט טיטי והפרידה מהתואר
דליה נוימן
03.03 03.03.2014, 14:32תגובה אחת לכתבה המלאהזה היה ממש לא מזמן, האירוע הגדול האחרון של השנה הנפלאה הזאת. כמה בכיתי באותו ערב, לא ייאמן.
המסיבה באיסט תל אביב נועדה לחגוג את השנה ולהשיק את "פרוייקט טיטי" שהקמתי. הרעיון שלי היה לתת לילדים בנתניה חוגים שאני הייתי רוצה בתור נערה אבל לא היו לי: חוגים של פאן, לא עזרה בלימודים אלא משהו שנותן הרגשה של ערך בלי קשר לבית ספר. ריקוד, מוזיקה.
בזכות תואר מלכת היופי ובזכות ההנהלה הנפלאה של התחרות יכולתי להעלות את החלום הזה וגם להגשים אותו. קרן נתניה קישרה אותי עם תורמים ונסעתי לחו"ל לגייס כסף.
התקבלתי בכזה חום, תגובות של אהבה ופירגון שלא חלמתי לקבל. האנשים הכי עשירים בקהילה היהודית בארה"ב פתחו לי את הבתים הפרטיים שלהם, הזמינו אותי לדבר, הקשיבו לי בדמעות.
הפרוייקט כבר התחיל, 50 ילדים משתתפים בחוגים. ביקרתי אותם, ראיתי אותם רוקדים ומאושרים. לחשוב שדבר כזה קורה בעקבות רעיון וחלום שלך זה גדול מהחיים.
למה אתגעגע?
להכל. כל מה שעברתי לא היה טריוויאלי בשום צורה.
למה ממש לא?
אולי לזה שהעמסתי על עצמי המון והיו תקופות שהייתי עייפה כל הזמן. גם למדתי, גם טסתי לחו"ל וגם הייתי דוגמנית לכל דבר ועניין. עבדתי נון-סטופ, זה לא היה פשוט.
שרדתי את זה כי היה לי ניסיון, בצבא הייתי עם חיילים במשך שבועות בשטח עם מעט מאוד שינה. התרגלתי...
מילה על הזוגיות שלי עם מוש בן ארי
הוא בנאדם מדהים. תמיד אהבתי את המוזיקה שלו וכשנפגשנו בניו יורק שמחתי מאוד לגלות שמאחורי היוצר שהערכתי יש גם אישיות שהתחברתי אליה מייד. הוא הפינה הרגועה שלי.
תמונות שבחרתי
בחרתי כמה תמונות שלי שאהבתי במיוחד, מתוך המון עבודות דוגמנות שהייתי גאה להשתתף בהן.
טיטי, מה עכשיו?
עכשיו אני מקווה שהכל יימשך. הלימודים כמובן, אני סטודנטית לממשל וקיימות במרכז הבינתחומי וזה תואר מרתק.
אני רוצה להמשיך לקדם את הפרוייקט שלי למען ילדי נתניה ולתת לעוד הרבה ילדים אפשרות ליהנות עוד יותר מהילדות שלהם.
ואני רוצה להמשיך בדוגמנות ולהפוך את הקריירה שלי לבינלאומית.
אעדכן בקרוב,
נשיקות!
_______________________________________________________________
עוד כתבות באתר תחרות מלכת היופי:
- "אני רוצה לעזור לעוד הרבה ילדים". צפו בווידאו מהערב המרגש של טיטי
