החל מתחילת שנת הלימודים הנוכחית תוכל כל נערה בכיתה ח' (וכן נערות שעולות השנה לכיתה ט', במסגרת הסל באמצעות לשכות הבריאות ברחבי הארץ) לקבל חיסון בבית הספר נגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV), שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם. לא מדובר בחיסון חובה אלא בחיסון הדורש את הסכמת ההורים. אבל עוד בטרם החל מבצע החיסון, שנכלל מעתה בסל התרופות, הוא כבר מצליח לעורר חילוקי דעות.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

>>> חפשו אותנו באינסטגרם: LAISHAMAG צפו בתמונות מאחורי הקלעים של הפקת הגיליון החדש, וקבלו הצצה לגיליונות הבאים

בתחקיר שעשתה העיתונאית יפעת גליק, ואשר פורסם לאחרונה בערוץ 1, הועלו שאלות נוקבות לגבי בטיחות החיסון ותופעות הלוואי שלו, וכן הועלה ספק לגבי הצורך בו, לאור עלותו הגבוהה - 13מיליון שקל, מקופת משרד הבריאות. פנינו לשני מומחים בתחום, האחד בעד החיסון, השני נגדו. לפניכם נימוקיהם:

ב ע ד החיסון

ד"ר יצחק פיינשטיין, גינקולוג מחוזי מרכז ושרון בקופת חולים מאוחדת, ומנהל מרכז בריאות האישה בתל אביב:

  • "אני תומך חד משמעית בחיסון, שאינו ניתן רק נגד סרטן צוואר הרחם, אלא גם למניעת שלבים טרום־סרטניים בצוואר הרחם. אמנם בארץ שכיחות הסרטן נמוכה - 180-160 מקרים מדווחים חדשים בשנה, אך יש מקרים רבים של טרום סרטן ברמות שונות. את אלה מצליחים, בדרך כלל, לזהות באמצעות בדיקות פאפ סמיר (משטח צוואר הרחם) וקולפוסקופיה (הסתכלות באמצעות מכשור אופטי), ומכיוון שיש זיהוי מוקדם של מצבים כאלה, אין נשים רבות שמפתחות את סרטן צוואר הרחם. החיסון מונע גם מצבים טרום־סרטניים.
החיסון במספרים

3 זריקות. החיסון ניתן בשלוש זריקות, במהלך חצי שנה. התלמידות שיחוסנו במסגרת בית ספרית יקבלו את החיסון חינם.

800 שקל לזריקה. זה מה שתשלם מי שתרצה לקנות אותו באופן פרטי (כ־2,400 שקל לכמות הדרושה).

1,000 שקל. זה מה שהמבוטחות של קופות החולים ידרשו לשלם בעבור שלוש זריקות, לאחר סבסוד הקופה.

  • "ישנם כמאה זנים של נגיף הפפילומה האנושי. שני החיסונים שנמצאים בשימוש ("גרדסיל" ו"סרבריקס") מחסנים נגד אחוז גבוה של הזנים הידועים כמסרטנים. אגב, אם למישהי כבר יש תאים סרטניים והיא מקבלת את החיסון, החיסון לא ירפא את התאים הללו. חיסון אינו מרפא. הוא אמור רק למנוע, אבל גם זה הרבה מאוד".

  • "מכל מה שדווח עד היום מדובר בתגובות קלות. לפי ספרות רפואית עדכנית, בשום מקום בעולם לא דווח על סיבוכים קשים או, חלילה, מקרי מוות. החיסון הזה התקבל על ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני הבריאות האמריקני והאירופי, לאחר שנבדק בצורה יסודית מאוד. מדינות מפותחות רבות, כמו ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה ועוד הכניסו אותו לסל שירותי הבריאות הרבה לפנינו. אני לא רואה סיבה לחכות.

  • "ביפן הפסיקו לחסן, אבל אנחנו לא יודעים מהי הסיבה לכך - לא דווח מה אירע שם. אנחנו יודעים, שבמיליוני חיסונים שניתנו בעולם לא דווח על תופעות חריגות".

  • "ההמלצה העולמית היא לחסן בנות עשר ומעלה, כי ככל שהגיל יותר צעיר, החיסון משפיע טוב יותר. בישראל החליטו על כיתה ח' וזה גיל בהחלט סביר. אגב, גם אם מקיימים כבר יחסי מין החיסון תופס, והוא מומלץ לנשים עד גיל 45, כי זה טווח הגילים שנבדק עד כה.

  • אני ממליץ גם לנשים שאינן תלמידות בנות 14 להתחסן. גם בתי וכלתי חוסנו".

נ ג ד החיסון

פרופ' עוזי בלר, גינקו־אונקולוג, מנהל אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי "שערי צדק", ירושלים

  • "יש לי סימני שאלה רבים לגבי החיסון, אף כי אני לא נגד חיסון באופן עקרוני. אני בעד חיסון שהוא טוב ויעיל. חשוב להבין את ההבדל בין חיסון נגד פוליו, למשל, שפועל נגד מחלה פעילה, לבין החיסון נגד וירוס הפפילומה שבו מונעים את הסיכון שהווירוס יגרום לתהליך טרום סרטני, העלול במשך שנים להפוך לסרטן צוואר הרחם.

  • בעוד שישנם זנים רבים מאוד של וירוס הפפילומה האנושי (HPV), בשני סוגי החיסונים שניתנים כיום יש אחד שהוא נגד ארבעה זנים, מהם שניים אלימים במיוחד, והשני - רק נגד שני סוגים אלימים. גם אם בחורה קיבלה חיסון כזה, אין ערובה לכך שלא תידבק בזנים האחרים. לכן צריך להמשיך ולעשות בדיקות פאפ־סמיר (משטח צוואר הרחם), כפי שמקובל. אסור שתהיה תחושה, שמי שקיבלה חיסון משוחררת מבדיקה זו".

  • "שכיחותו של סרטן צוואר הרחם בישראל נמוכה מאוד בהשוואה לעולם. מדי שנה נפטרות ממנו כ-70 נשים לעומת כ-2,000 מסרטן השד. נערות בנות 14 ומעלה, שיתחילו לקיים יחסי מין ויעשו מעקב של פאפ־סמיר, סיכוייהן לחלות בסרטן צוואר הרחם נמוכים יותר מאשר לפתח את אחד הסיבוכים כתוצאה מהחיסון".

  • "באשר לתופעות הלוואי של החיסון - רישום תופעות לוואי של חיסונים באופן כללי הוא עניין בעייתי. איך מגדירים מהי בעיה קלה או חמורה, איך בודקים אם הבעיה התעוררה כתוצאה מהחיסון או באופן מקרי בסמוך לו? אבל יש מרכז אמריקני שמחבר דו"חות על חיסונים ותופעות הלוואי שלהם ומתברר, שלחיסון המדובר נרשמו תופעות נוירולוגיות, כמו אפילפסיה וכן פגיעה בעיניים - אף אם אלו הופיעו בשכיחות נמוכה מאוד מול מיליוני חיסונים שניתנו. היפנים הפסיקו לחסן כי הגיעו למסקנה שתופעות הלוואי אינן מצדיקות את החיסון, כל עוד יעילותו לא הוכחה".

  • "החיסון ניתן בחו"ל לבנות 14-9. יעילותו עד כה נבחנה רק במהלך כשבע שנים ולא ידוע מה משך יעילותו של במניעת סרטן צוואר הרחם. בכל המחקרים הקליניים שנעשו עד כה לא הוכח עדיין שהחיסון אכן מונע סרטן. מספר עבודות הראו שהוא מונע התפתחות תהליכים טרום־סרטניים שנגרמים מהזנים שבחיסון. אבל, כשבודקים את סך כל התהליכים הטרום־סרטניים, בלי קשר לזנים המסוימים האלה דווקא, לא נראה שהחיסון אפקטיבי".

תגובת משרד הבריאות: חינם אך לא חובה

החיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי אושר לשימוש לראשונה בשנת 2006 וכבר ברור היום שהחיסון מאוד יעיל נגד הדבקות בנגיף ובנגעים טרום ממאירים של צוואר הרחם. כ-30 מדינות, ובהן בעיקר המדינות המפותחות כמו ארה"ב, קנדה, מערב אירופה ואוסטרליה מחסנות כשגרה בנות 13-14.

כמה נערות בעולם כבר חוסנו כחיסון שיגרתי בעולם?

עינב שימרון גרינבוים, דוברת משרד הבריאות: "משנת 2006 סופקו מעל למאה מיליון מנות חיסון".

על סמך מה הוחלט לחסן כשגרה את תלמידות כיתה ח' בארץ?

"על סמך המלצות ארגון הבריאות העולמי שהמליץ לכל מדינה שיכולה להרשות לעצמה מבחינה כלכלית לחסן. כמו כן על סמך הנתונים המראים שיעור תמותה דומה לזה שבמדינות מפותחות רבות שמשתמשות בחיסון זה מכבר, ועל סמך נתוני היעילות והבטיחות".

האם משנת הלימודים הנוכחית החיסון יהיה חובה לכל תלמידות ח' בבתי הספר, או שכל הורה יוכל לבחור האם לחסן את בנותיו?

"החיסון יינתן חינם אך לא כחובה, אלא בהסכמת ההורים".

מהם הסיכונים ותופעות הלוואי של החיסון?

"דומים לאלה של יתר חיסוני השגרה של גיל הילדות".

פרופ' עוזי בלר: "לחיסון המדובר נרשמו תופעות נוירולוגיות, כמו אפילפסיה וכן פגיעה בעיניים - אף אם אלו הופיעו בשכיחות נמוכה מאוד מול מיליוני חיסונים שניתנו"

ד"ר יצחק פיינשטיין: "מכל מה שדווח עד היום מדובר בתגובות קלות לחיסון. לפי ספרות רפואית עדכנית, בשום מקום בעולם לא דווח על סיבוכים קשים או, חלילה, על מקרי מוות"