אוהבות צעירים ונהנות מהחיים

מתוך שאני מבלה את רוב ימיי בערבות אוהיו הקסומות, איני מתמצא עד הסוף בסצנת הסקס הישראלית העכשווית. אבל כאן, בארצות הברית, מתרחבת בשנים האחרונות התופעה של ה"קוגריות" – נשים מבוגרות יחסית המעדיפות לקיים יחסי סקס או זוגיות עם גברים צעירים, תפרנים ויפים.

להשתרשות התופעה כאן יש ודאי מספר סיבות. ראשית, נשים כיום עצמאיות כלכלית יותר מבעבר. בארה"ב, לראשונה בהיסטוריה, מספר הנשים בשוק העבודה עולה על מספר הגברים (המשבר הכלכלי השפיע על תעסוקת הגברים בחריפות גדולה יותר)‬ ובנוסף, פער השכר בין המינים הצטמצם ובמגזרים מסוימים אף התהפך. נשים צעירות (גילאי עשרים־שלושים) מרוויחות היום בממוצע יותר מגברים צעירים, בעיקר משום שהן משכילות יותר. נשים היום מהוות רוב באוניברסיטאות, בלימודי רפואה ומשפטים, ובתוכניות הדוקטורט. הנכונות בקרב נשים להתחתן עם גבר המרוויח פחות מהן גדלה בשנים האחרונות מאוד (ברבע מהמשפחות האמריקאיות, האישה היא המפרנסת העיקרית), כמו גם אחוז הנשים החיות לבד מבחירה (אחרי גירושים, או בלי חתונה). תוחלת החיים הממוצעת לנשים גם היא התארכה, מגיל 63 בשנות השלושים לגיל 81 היום.

עם הכוח הכלכלי והשינויים החברתיים באה תחושת ביטחון, עצמאות, ומתרחב האופק ההתנהגותי. השינוי החברתי כרוך ללא הפרד גם בשינוי תודעתי. ההגמוניה של נרטיב הנשיות הקלאסי (תמצאי חתן, תעשי ילדים, תגדלי אותם, ואז לכי לסרוג על כיסא הנדנדה) מתפוגגת והולכת. מי שיש לה כסף, ידע, חירות חברתית וביטחון עצמי יכולה להגשים מאוויים, לחיות באומץ ולא בפחד, יכולה לצפצף קצת על מה יגידו. מסתבר שהרבה נשים – כמו הרבה גברים – אוהבות גוף צעיר ויפה. פתאום מתברר שגבר צעיר יכול למלא היטב את אותם תפקידים שהיו מיועדים בעבר לאישה הצעירה: תהיה סקסי, יפה וצייתן, ואני אלמד אותך קצת איך עובד העולם הגדול, אתהדר בך בפני חברותיי, אקנה לך בגדים, ואעשה איתך סקס.

עשו אהבה, לא פורנוגרפיה

בהקשר זה, מסתבר, יש כנראה לגברים צעירים הרבה מה ללמוד מנשים בוגרות ומנוסות. ב"ניו יורק טיימס" הופיעה לא מזמן כתבה מעניינת על אחת סינדי גאלופ, ניו יורקית בשנות החמישים שלה, בעלת אמצעים וחובבת אקשן, שבנתה לעצמה קריירה על בסיס התנסויותיה המיניות עם גברים צעירים. תובנתה – קובלנתה – המרכזית של גאלופ היא שגברים צעירים היום לומדים על סקס מצפייה בפורנו באינטרנט. מתוך כך, הבנתם את צרכיה והעדפותיה של אישה בשר ודם שואפת לאפס. כך צומח לו דור שיודע איך לעשות פורנוגרפיה, אבל לא איך לעשות אהבה.

טענותיה של גאלופ אינן מכוונות נגד הפורנוגרפיה – היא צופה בפורנוגרפיה בעצמה ורואה בה בעיקרון עזר בידורי לגיטימי. טענותיה מכוונות בעיקר אל החברה האמריקאית הפוריטנית המסרבת לחנך וללמד את צעיריה מהו סקס אמיתי, חברה הרואה באלימות גראפית בידור נפלא לילדים אבל תופסת עירום טבעי כאיום ממשי על שלומם (ערפו למישהו ראש במשחק מחשב ודמו משפריץ לכל עבר – איזה בידור. הראו ערווה בטלוויזיה – זוועה ושערורייה!) בגלל הוואקום החינוכי הופכת הפורנוגרפיה מכלי בידורי לכלי לימודי.

סרט כחול מול מציאות של יום חול

בחיי הרבה גברים צעירים ממלאת הפורנוגרפיה את התפקיד שההורים, בתי הספר, וההתנסות התמימה, הגישושית של רומן נעורים אמורים למלא: הכנה לחיי מין אמיתיים. כך משתלט חזון הפורנו על תודעת הסקס של הצעירים ודוחק את רגלי מעשה האהבה האמיתי, המציאותי. לדוגמה: בעולם הפורנו, כל הנשים אוהבות, משתוקקות, לא יכולות לחכות שהגבר יגמור להן על הפרצוף. בעולם האמיתי לא ממש כולן אוהבות את זה. על פי הפורנוגרפיה כל הנשים מגולחות מפשעה. בעולם האמיתי לא כל הנשים רוצות לגלח שם. בעולם הפורנו נשים גומרות כל הזמן, בכל תנוחה. בעולם האמיתי רוב הנשים זקוקות לגירוי נכון של אזור הדגדגן כדי לגמור.

בעולם הפורנו כולם מתים על סקס אנאלי. בעולם האמיתי חלק כן וחלק לא. בעולם הפורנו המגע המרכזי, העיקרי, ולרוב היחיד הוא בין איברי המין. סקס אמיתי, לעומת זאת, מתבסס על מגע משמעותי בכל חלקי הגוף, לפני, תוך כדי ואחרי המגע בין איברי המין. בפורנו, כל הנשים אוהבות סקס אוראלי עמוק עד כדי מחנק ולעלוע, ומתות לבלוע את הזרע הגברי בשפיכה. בחיים לא ממש, לא תמיד. בעולם הפורנו כל הנשים צועקות וצווחות מעונג כל הזמן. בסקס האמיתי לא תמיד. לפעמים צריך בשקט, שלא להעיר את הילדים.

הבעיה בהסתמכות על פורנו ככלי חינוכי להקניית ערכי סקס היא שלא כל דבר שכיף לראות גם כיף, או נכון, לעשות. גם מי שאוהב לראות מרדפי מכוניות בסרטים, עדיף שלא ילמד נהיגה מסרטים, או יצא למרדף מכוניות ברחובות תל אביב. עדיף לו – ולכולנו – שיילך למורה לנהיגה, יעבור מבחן נהיגה, וגם יבקש עצות נהיגה פרקטיות מאמא (שנוהגת טוב יותר מאבא, כך מראה הסטטיסטיקה). מי שלומדים סקס מפורנו סביר שיגיעו יחד לחדר מיון לפני שיגיעו יחד לאורגזמה. הקוגריות, טוענת גאלופ, יכולות ללמד את הגברים הצעירים דרך ארץ מינית ותורמות בכך להבראת החברה בכלל.

פשוט בגלל שכיף

עדיין, תופעת הקוגריות נראית לרבים כבלתי טבעית, משום שהיא נוגדת כביכול את עקרונות האבולוציה, על פיהם גברים אמורים לאהוב נשים צעירות משום פוריותן ואילו נשים אמורות להעדיף גברים מבוגרים רמי סטטוס, משום יכולתם הגבוהה לספק אוכל והגנה לצאצאים.

אבל היגיון ביולוגי לא בהכרח מספק בבואו להסביר התנהלות חברתית. אליס איגלי, חוקרת הפסיכולוגיה הנודעת, טוענת למשל שהבדלי התנהגות בין המינים קשורים לא לאבולוציה, אלא להבדלי התפקידים שלהם בחברה. התפקיד לאורך זמן מייצר הבדלי יכולות, הנתפסים בטעות כמולדים וטבעיים. בממוצע, למשל, גברים ישיגו תוצאות טובות יותר מנשים במבחן מכונאות. אבל זה בעיקר משום שיותר גברים מנשים עוסקים במכונאות. אם, במקום מדגם אקראי, ניקח קבוצת נשים חובבות מכונאות ונשווה אותן לגברים חובבי מכונאות, הבדלי הידע המגדריים ייעלמו.

על פי טענה זאת, הבדלים מולדים ביולוגיים בין המינים אמנם קיימים, אבל הם אחראים יותר להשקת תהליכים בעבר מאשר לעיצובם בהווה. אחרי הכול, מה שגורם לתהליך להתחיל אינו תמיד מה שגורם לו להמשיך. הסיבה שהתחלת לעשן אינה הסיבה שאת עדיין מעשנת. על פי איגלי, ההבדלים הביולוגיים נתונים גם להשפעת החברה. החברה יכולה לבחור אם להעצים או להעלים הבדלי מגדר גנטיים. הגבר הממוצע שרירי יותר מאישה ממוצעת, אבל החברה יכולה לאסור עליו לכפות על אישה באלימות את רצונותיו.

במילים אחרות, הסטריאוטיפ המגדרי, אותו אנחנו מייחסים תדיר לאבולוציה, עולה בעצם מהסדר החברתי. אנחנו חושבים על עושר כתכונה גברית לא כי רוב הגברים עשירים מטבעם אלא כי רוב העשירים בחברה שלנו הם גברים. חלוקת התפקידים מאששת את הסטריאוטיפ ומקבעת אותו. אם ישתנו התפקידים, ישתנו הסטריאוטיפים ואיתם גם הציפיות והנורמות. אם נשים ישיגו את המעמד החברתי שהיה בעבר שמור לגברים, רבות מהן תנהגנה כפי שנוהגים היום הגברים. במצב כזה, הגדרת הנשיות כשלעצמה תשתנה, בלי שום שינוי גנטי, משום שהתנהגות ותודעה אינן נלמדות מביולוגיה אלא מסדר חברתי. האבולוציה מספקת את החומרה. אבל החברה מייצרת את התוכנות.

תופעת הקוגריות נוטה לאשש את התיאוריה הזאת. את התפתחות הדפוס ההיסטורי הידוע לפיו גברים בעלי מעמד וממון מעדיפים נשים צעירות ניתן אולי לתרץ על פי תכתיב האבולוציה. אבל הסטריאוטיפ הזה התפתח והתגבש, היסטורית, בחברה בה הגברים היו עשירים והנשים תלותיות.

כעת אנחנו רואים שאם המשוואה החברתית משתנה, ונשים נהנות מהעוצמה והחירות שהיו שמורות לגברים, הן נמשכות די בקלות אל הגבר הצעיר והיפה ומוצאות בו עניין. העניין אינו אבולוציוני, אלא חברתי. הן לא נדלקות על הגברבר מפני שהוא פורה, אלא פשוט מפני שכיף לזכות בהערצתו, להתהדר בו, לשלוט בו, ולשכב איתו – לפחות אחרי שמלמדים אותו לעשות אהבה - ולא פורנו.

• הכותב הוא פסיכולוג קליני ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוטרביין, אוהיו