גירושים מרגשים

כשאסנת אלדר עשתה שיפוצים בדירתה והייתה זקוקה למקום מגורים זמני, היא מצאה פיתרון אידיאלי: הדירה של הגרוש שלה. יעל שצקי ממשיכה לעבור טיפולים אלטרנטיביים אצל בעלה לשעבר, ומנסה במקביל לשדך לו בחורות. ואורלית אוקוביץ' מקפידה לעשות עם האקס שלה את החגים, ואף לצאת איתו ועם ילדיהם לחופשות משותפות בחו"ל.

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

אז כן. בדומה לברוס ויליס ודמי מור, או לאייל גולן ואילנית לוי – יש עוד כמה זוגות שהבינו שזה שהם לא הצליחו לתפקד יפה כזוג נשוי, לא אומר שהם לא יכולים להיות יופי של חברים. שלושה זוגות לשעבר מספרים איך הצליחו לעשות את המהפך, איך משלבים את זה עם מערכות יחסים חדשות, וגם מה לדעתם הסוד לגירושים מוצלחים.

אסנת אלדר (43), בעלת חברה להפקות אירועים מתל אביב, ורמי אלדר (52), מפיק מתל אביב, נפגשו לראשונה לפני 22 שנה. היא התחילה לעבוד כמלצרית במסעדה תל אביבית, שהוא היה אחד הבעלים שלה. "בהתחלה בכלל לא חשבתי על רמי בצורה רומנטית", מודה אסנת. "הוא היה מבוגר ממני בעשור, וגם היה לי אז חבר הרבה שנים". אלא שכמה חודשים לאחר מכן נפרדה אסנת מהחבר, ורמי הצליח לשבות אותה בקסמיו. "הוא הזמין אותי אליו לדירה, כשבעיקרון היינו אמורים לעבוד על פרויקט שקשור למסעדה", היא מספרת. כמה חודשים לאחר מכן הם כבר עברו לגור יחד, ושנתיים לאחר מכן התחתנו. כעבור ארבע שנים נולדה בתם היחידה אריאל. אסנת החלה לעבוד בתחום הפקות אירועים, ואילו רמי סגר את המסעדה וחיפש לעצמו עיסוקים חדשים. אז גם החלו לצוץ בקיעים בקשר.

אסנת: "רמי כל הזמן רצה להיות במקומות אחרים בחיים שלו. הוא לא היה איש מאושר, ובשלב מסוים הבנתי שאני לא יכולה לעשות אותו מאושר. במקום להיות מרוצה מהחיים שלנו, הוא כל הזמן היה עסוק במה שהוא מפספס. בסופו של דבר נמאס לי, ואמרתי לו שאני רוצה להיפרד. בהתחלה הוא אמר שהוא ינסה להשתנות, אבל זה לא ממש עבד, ואחרי זמן קצר גם הוא הבין שאנחנו צריכים להתגרש".

רמי: "האשמה בכל הסיפור הזה היא ללא ספק בי. באותה תקופה לא ידעתי לנהל זוגיות נכונה. הייתי ילד. לא ידעתי מה אני רוצה, לא הייתי סגור על עצמי. העדפתי לחפש את השטויות, הבילויים, החברים, את כל הדברים הלא רציניים בחיים".

אסנת: "יום אחרי שהיינו ברבנות, רמי התקשר ושאל מתי הוא אוסף את אריאל. אז נפל לי האסימון: קלטתי שיש לנו ילדה בת שנתיים, ושרמי תמיד יישאר בחיים שלי. באותו רגע החלטתי שהגירושים שלי לא ייראו כמו הנישואים שלי. שהם יעבדו הרבה יותר טוב. קבענו להיפגש פעם בחודש בבית קפה, ושכל אחד יאמר את הדברים שמפריעים לו. אני זוכרת, למשל, שנורא הפריע לי שאמא של רמי כל הזמן המשיכה להציק לי שאני נותנת לו להרכיב את אריאל על האופנוע שלו. אמרתי לו 'התגרשתי ממך, וזה אומר שאני לא צריכה יותר להתעסק עם אמא שלך'. זו הייתה ההתחלה. אחרי זה, המשכתי להזמין את רמי לחגוג עם המשפחה שלי חגים. ידעתי שאין לו איפה לעשות את החג, שהמשפחה שלי אוהבת אותו מאוד, ושאין סיבה שהוא יישאר לבד. בסופו של דבר הרגשתי שזה שהוא כבר לא בעלי, לא אומר שהפסקתי לאהוב אותו כבן אדם".

רמי: "לי היה ברור כבר מהרגע הראשון, שזה שאנחנו נפרדים לא אומר שאנחנו צריכים לסיים את החברות בינינו, בלי שום קשר לילדה. אני חושב שכאשר ההחלטה להיפרד היא הדדית, קל הרבה יותר לשמור על קשר טוב. זה לא שאחד הצדדים פגע או עשה למישהו משהו רע. לאף אחד לא הייתה שנאה או כעס כלפי השני. הסיבה שהחלטנו להיפרד הייתה פשוט כי לשנינו היו רצונות שונים".

רמי: "לא רק שלא הפריע, רציתי מאוד שזה יקרה. אני מפרגן לאסנת ואוהב אותה כמו שאני אוהב חברים אחרים שלי. רציתי שהיא תהיה מאושרת ושמחה, וחלק מהעניין זה למצוא זוגיות טובה".

אסנת: "אני החלטתי שבשנה הראשונה אני לא יוצאת עם אף אחד, שאני רוצה לבנות קודם את חיי. בהתחלה לא דיברנו על דייטים עם אחרים. רק מאוחר יותר זה הפך אצלנו לחלק מהשיח ואנחנו מסתדרים מצוין גם בנושא הזה".

יעל שצקי (39), עובדת בתחום השיווק מרמת גן, וצביקה מרגונינסקי (38), מומחה לרפואה סינית מגבעתיים, התגרשו ב־2009, אחרי שמונה שנות נישואים ושתי בנות (היום בנות 8 ו־4). הם נפגשו ב־99', כשיעל עבדה כמנהלת משמרת במסעדה תל אביבית. צביקה הגיע למסעדה עם חבר, נדלק עליה, ולמחרת חזר למקום כדי להזמין אותה לדייט. "לפני כן הייתה לי מערכת יחסים שנגמרה בשברון לב", מספרת יעל. "הייתי כמה חודשים בדיכאון, ואז עשיתי לעצמי שיחת מוטיבציה שאני צעירה תל אביבית בת 25, ושאני צריכה לחזור לעולם הדייטים. זאת בעצם הסיבה שמיהרתי לתת לצביקה את הטלפון שלי". לדבריה, האהבה ביניהם ניצתה במהרה: "יש לי סיפור חיים לא פשוט, ואהבתי מאוד את זה שצביקה היה קשוב ואמפאתי. תוך שלושה חודשים כבר עברנו לגור יחד, וכעבור שנתיים התחתנו".

צביקה: "אני חושב שתכונות האופי שגרמו לנו להתאהב זה בזה, היו גם אלו שגרמו לנו בסוף להיפרד. יעל היא טמפרמנטית ושאפתנית, בעוד שאני הרבה יותר רגוע. בשנים הראשונות זה עזר לנו לממש את עצמנו. היא נתנה לי דחיפה לקריירה, אני עזרתי לה ליצור רוגע ואיזון בחייה. אבל כשהיתרונות הללו מוצו, התחיל להיווצר קושי. אני חושב שמבחוץ, אם היו מסתכלים עלינו, היו רואים זוגיות יפה ונהדרת, אבל בפועל לא הייתה שם זוגיות, אלא חברות. אהבנו לדבר, לייעץ זה לזה, אבל לא היה שם את הניצוץ והמגע של בני זוג. בהתחלה ניסינו לתקן את המצב, הלכנו להרבה טיפולים זוגיים. אבל אחרי תקופה ארוכה הגענו למסקנה שאין מנוס מגירושים".

יעל: "ממש לא. התקופה שאחרי הגירושים הייתה קשה. אני חושבת ששנינו היינו טעונים רגשית. בחודשים הראשונים תקשרנו רק באמצעות סמסים, וגם אז, רק בכל מה שקשור לבנות. רק כעבור תקופה התחלנו לדבר קצת יותר. זה התחיל מזה שצביקה למשל הודיע שהוא לא יכול לאסוף את הבנות ביום מסוים, שאלתי אותו למה, הוא סיפר לי, וככה השיחה בינינו התחילה לגלוש לנושאים אחרים".

צביקה: "אחרי שנפרדים צריך למצוא מחדש את הגבולות. אתה מבין שיש התנהלות חדשה, רגשית וכלכלית, שלצד השני אין יותר זכות להתערב בה. כדי ליצור מצב שבו כל אחד מבין את חוקי המשחק, באופן די מודע, לפחות מהצד שלי, נוצר ניתוק. זה ממש כמו לעשות ריסטארט למערכת: אתה צריך קודם לנתק, כדי שתוכל להתחיל לפעול במסגרת הכללים החדשים".

איך הקשר הטוב ביניכם בא לידי ביטוי היום?

יעל: "נתחיל בזה שצביקה, שמתמחה ברפואה סינית, מטפל בי. כשהוא מגיע אליי לקחת או להחזיר את הילדות, הוא נכנס לבית ומתיישב לקפה, לפעמים יחד עם החבר שלי. אם הבנות צריכות לאכול ארוחת ערב, אז לפעמים הוא מצטרף וכולנו אוכלים יחד. אני גם נוהגת לאפות והרבה פעמים אני שולחת לו מאפים הביתה. בנוסף, אני כל הזמן מנסה לשדך לו בחורות".

יעל: "צביקה הוא באמת בחור מקסים. הוא חכם, נראה מעולה, ויש לו גם חגורה שחורה בקראטה. זה שהוא לא התאים לי, זה לא אומר שהוא לא מציאה. ממש חבל לי שהוא עדיין לא מצא זוגיות. אני רוצה מאוד שהוא יהיה מאושר ושיהיה לו טוב כמו שטוב לי עכשיו. יש לי כל מיני חברות, לא חברות נפש, אבל מכרות, שהיו שמחות להכיר בחור איכותי כמוהו. אז אני כל הזמן מציעה לו, אבל בינתיים הוא תמיד מסרב".

צביקה: "כרגע אני מרגיש שאני עדיין לא פנוי רגשית למערכת יחסים. ניסיתי כמה פעמים והבנתי שאני צריך עוד זמן, כך שאני לא רוצה לבזבז את הזמן של אף אחת. חוץ מזה, בטבע שלי אני קצת רומנטיקן, ויש לי ציפייה שהאהבה הבאה שלי תגיע בלי לעשות מאמצים מיוחדים בעבורה".

יעל: "לעשות רק דברים שאחריהם תוכלי להסתכל לעצמך בעיניים ולהגיד שהיית בסדר. שלא פעלת מתוך כעס או נקמה. ולהבין שאם את פוגעת באקס שלך, בצורה מסוימת את פוגעת בילדים שלך".

צביקה: "לזכור מה עיקר ומה טפל. הילדים זה העיקר. האבל על מה שהיה, הציפיות שהתנפצו, זה הטפל. בנוסף, להבין שאדיבות והבנה הם הבסיס לקשר טוב וגם לפרידה טובה".

אורלית אוקוביץ' (52), בעלת חברת טיפוח הציפורניים "ביו סקלפצ'ר" מחיפה, ומיכו אוקוביץ' (60), שף רשת מלונות "פתאל" מאילת, התגרשו בשנת 95', אחרי 15 שנות נישואים ושני בנים (היום בני 29 ו־26). הם נפגשו במרכז הכרמל בחיפה, כשלאורלית עוד לא מלאו 18. "מיכו הגיע מקרואטיה לישראל כדי לעבוד על ספינת נוסעים", היא מספרת. "הוא ראה אותי ברחוב ומיד אמר לעצמו 'זו תהיה אשתי'. בשבילו זו הייתה אהבה ממבט ראשון. לי לקח קצת יותר זמן. לא ידעתי איזה עתיד יכול להיות לנו יחד, אבל הוא היה עיקש. הוא חיכה כל יום מתחת לבית שלי, ולא הפסיק לחזר אחריי עד שבסוף נשביתי בקסמיו. יש למיכו אופי מדהים. הוא ג'נטלמן מושלם ובעל הלב הכי גדול בעולם. עד היום אנשים אומרים לי, איך יכולת לעזוב כזה דבר".

למרות התנגדות משפחתה ("אבא שלי ממש לא היה מאושר שאני יוצאת עם קרואטי"), נסעה אורלית אחרי הצבא עם מיכו למולדתו, ואחרי חודש נישאה לו בטקס אזרחי. כעבור שבעה חודשים הם חזרו לארץ. אורלית למדה מחשוב ובקרה, מיכו פיתח את הקריירה שלו כשף, ובמקביל נולדו להם שני בנים.

אורלית: "בשנים הראשונות היו לנו נישואים מקסימים, והיה בינינו חיבור מדהים. הבעיה העיקרית הייתה ששנינו פיתחנו קריירות ותקשרנו באמצעות פתקים על המקרר, במקום לראות זה את זה. מיכו התפתח כשף במלונאות, בזמן שאני עבדתי בתחום הספנות וגידלתי במקביל את הילדים. מיכו בילה רוב הזמן במלון. אפילו בחגים, בתקופה שהכי מלכדת את המשפחה, הוא רוב הזמן נעדר. אני בחורה די מפונקת, והיה לי קשה להתפשר. רציתי להרגיש שאני במקום הראשון, אבל למעשה הרגשתי שאני הפילגש, כשהעבודה שלו זו האישה האמיתית. הבנתי גם שהדבק שהחזיק אותנו מבחינה רגשית התרופף. ידעתי שמכאן קצרה הדרך לבגידות, אז העליתי את הרעיון להיפרד".

מיכו: "אני לא אוהב בבית פרצופים, כעסים ומלחמות. אני אוהב אווירה נעימה ורגועה. אני חושב שגם אם יש מצבים קשים, צריך להשתדל להיות מאושרים ולנסות לפתור דברים בצורה טובה. כשהרגשתי שיש יותר מדי מתחים בבית, הבנתי שאולי הפיתרון הכי טוב זה להתגרש".

מה לגבי מערכות יחסים אחרות? זה לא הפריע?

מיכו: "באמת אהבתי את החבר שלה. חבל מאוד שהם נפרדו".

מיכו: "יש לי חברות. אני מעדיף ליהנות מהחיים. אני לא צריך עוד פעם מישהי שתגיד לי 'למה אתה זורק כאן את הגרביים'. בגלל זה הקשר עם האקסית שלי, לא הפריע לאף אחת".

מיכו: "אם לזוג יש ילדים, שני הצדדים חייבים לעשות הכול למען הילדים. גם אם יש לגבר אישה אחרת ולאישה יש גבר אחר. ילדים חייבים להיות במקום הראשון".

אורלית: "בתור התחלה, להחליט שלא מפרנסים אף עורך דין. בסך הכול, גם אם יש הרבה רכוש, אחרי שמערבים עורך דין, לא נשאר מזה הרבה. אני גם חושבת שגברים הם עם נפלא שלא אוהב לשמור טינה. אם את אומרת לאקס שלך 'אני מעריכה אותך, חייתי איתך שנים נפלאות, ואני רוצה שנשמור על קשר של כבוד בינינו' זה מוציא ממנו את העוקץ, לא משנה עד כמה הוא כעס".