פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר. וזהו, את יודעת שזה זה. שהוא האחד שנועד בשבילך. שאתם חייבים, פשוט חייבים, להיות יחד. "אהבה ממבט ראשון" קוראים לזה הספרים, הסרטים והאגדות. אבל האם באמת יש אהבה ממבט ראשון, או שזה מיתוס שהזריקו לנו באדיקות ובהתמדה, כדי שלעולם לא נהיה שלמים עם אהבה שהבשילה לאיטה?

>>> חבבו את "לאשה" בפייסבוק

אם תשאלו את הדס ויסמן, למשל, יהיה לכם ברור שיש. ועוד איך יש. ממש כמו באגדות. "הייתי בצבא כשחברה שלי הראתה לי את אלבום התמונות שלה מהבית", מספרת ויסמן (30), נשואה פלוס שניים מבית דגן, מאמנת נשים לזוגיות. "באחת התמונות קלטתי בחור עם תלתלים בלונדיניים ומראה מסוקס. הצבעתי על התמונה ואמרתי לה: "אותו אני רוצה". היא אמרה שקוראים לו גיא ושהוא רק חבר של חברים ולא מוכר לה באופן אישי, ואני הודעתי לה שאני לוקחת את התמונה אליי. פשוט תליתי אותה בלוקר שלי במוצב. וזהו, שכחתי מזה.

"אחרי שנה בערך, לקראת סוף השירות, הגענו לנופש צבאי. ופתאום ראיתי את גיא מהתמונה יושב ומנגן בגיטרה. זיהיתי אותו מיד למרות שבינתיים הוא הסתפר. ניגשתי אליו, אמרתי לו שהוא לא מכיר אותי אבל אני מכירה אותו כי ראיתי אותו בתמונה – ושאלתי אם אפשר לשבת איתו ולהקשיב לנגינה. מהרגע הזה היה בינינו חיבור מטורף. כאילו מצאנו אחד את השני, ולא היינו מסוגלים לזוז זה מזה. אחרי כן הוא סיפר לי שגם מבחינתו מהרגע שהוא ראה אותי כבר לא עניינה אותו אף אחת אחרת. כשהנופש נגמר, פשוט לקחתי אותו איתי הביתה. ההורים שלי דתיים, אבל לא היה לי איכפת מה הם יגידו. לא הייתי מסוגלת להיפרד ממנו. אמרתי להם: 'זה גיא והוא נשאר לישון פה'.

"למחרת, רגע לפני שהוא עלה לאוטובוס לבית שלו, הוא אמר פתאום: 'אל תיבהלי, אבל אני אוהב אותך'. קצת נבהלתי, אבל מאז אנחנו יחד. כבר 11 שנים".

ממש אהבה ממבט ראשון.

"לגמרי. למרות שלא ידעתי אז שזו אהבה: פשוט ידעתי שאני רוצה להכיר אותו ולהיות איתו. אני חושבת שהדרך שבה נפגשנו נותנת לנו עד היום כוחות לקשר: גם מפני שתקופה ארוכה מאוד היינו על גלים של אהבה, כך שיש לנו המון זיכרונות של רגעים יפים להישען עליהם ברגעים הקשים, וגם מפני שיש איזו הבנה שלא משנה מה קורה: החיבור הנשמתי בינינו הוא כל כך גדול שנעבור הכול".

"חושבים שאהבה ממבט ראשון היא נדירה, אבל היא לא", אומר ד"ר צחי בן־ציון, פסיכיאטר וסקסולוג, המשמש כפסיכיאטר הראשי של שירותי בריאות "לאומית". "יש אהבות ממבט ראשון, ויש גם אנשים שהתחתנו אחריהן. אבל בניגוד למיתוס, אהבה כזו היא לא בהכרח לכל החיים. מצד שני, זה גם לא אומר שזו אהבה שטחית שתיגמר מהר, ושאהבה ממבט שני היא אהבה יציבה יותר: יש כאלה שאצלם אהבה ממבט ראשון מחזיקה שנים רבות ואצל אחרים היא דועכת. במילים אחרות, אין קשר בין מספר המבט לבין הפרוגנוזה של הזוגיות".

סימנים משמיים

אז אם אהבה ממבט ראשון היא לא בהכרח לכל החיים ועם האחד והיחיד, מה היא כן? "היא תחושה מיידית שזה שעליו אנחנו מביטים הוא מאוד מאוד מיוחד", אומר מגד. "לפעמים מדובר במבט בלבד, ולפעמים באינטראקציה, אבל זה מרגיש חד־פעמי: האדם שבו מביטים נראה נעלה, אחר, וברור לנו שהחיבור איתו יהפוך גם אותנו למיוחדים ואחרים. באותם רגעים הכל נראה בהיר, ברור, עם המון סימנים משמים. זו חוויה מדהימה, ואני מאחל לכל אחד לחוות אותה לפחות פעם בחיים".

"כל החיים אזכור את הדקה שבה הרמתי את הראש והסתכלתי באמת על מי שהפך אחר כך להיות בעלי, והבנתי שאני חווה התפעמות", מספרת דנה דרבינסקי (41), עורכת תוכן מרעננה, גרושה ואם ל־2. "ראיתי אותו בזווית העין כמה פעמים, עד שפעם הרמתי את הראש וממש הסתכלתי – ובאותו רגע, התחושה שהציפה אותי הייתה 'וואו'. אבל הוא בכלל היה נשוי, ולא חווה את מה שאני חוויתי, ואפילו הכיר לי את אחיו. לימים הוא התגרש, ונפגשנו שוב. הקשר ניצת והיינו יחד שמונה שנים.

"זה קרה לי עוד פעמיים אחר כך: פעם אחת, בזמן שנישואיי התפוררו, בגינה ציבורית – כשהמבט הראשון שנתתי בבחור שלידי היה סתמי, אבל במבט השני מצאתי את עצמי נושאת אליו עיניים כמו גיבורה בסרט רומנטי, ותוך חצי שעה התפתחה אהבה עצומה, מאלה שגורמות לך לרחף, ששרדה שלושה חודשים. בפעם השנייה יצאתי לבליינד־דייט: חיכיתי במסעדה, והדייט שלי ירד מהטוסטוס וקפץ שלוש מדרגות. אני יכולה להישבע שבאותו רגע ראיתי חץ מעל הראש שלו שמכוון אליו, כאילו סימנו לי מלמעלה: 'שימי לב'. היינו יחד שנתיים, ולצערי זה לא עבד. למרות החיבור, למרות האהבה. לא יודעת, אולי לי לא היה חץ מעל הראש".

תנאים של אהבה

מה בעצם גורם לנו להתאהב ממבט ראשון? האם באמת קיימים חיצים בלתי נראים שכאלו, שמסמנים על התאמה גורלית? "לאו דווקא", אומר מגד. "לא פעם, ההתאהבות ממבט ראשון מתרחשת כשיש תנאים נוספים שמתמלאים באותו רגע מסוים, ומגבירים את ההתרגשות וה'היי': למשל, במצב של מתח, או בפגישה בארץ אחרת, או בסדנה, או כשבכלל מדובר בקשר אסור (כי אתם ממעמד אחר, מלאום אחר, או שעוד לא התגרשת). ההורמונים באותו רגע שוטפים את המוח בתחושה של היי ובהירות. עקרונית, יכולנו אפילו להתאהב במישהו אחר אם הוא זה שהיה שם באותו רגע: מה שגורם להתאהבות שלנו הוא לא האדם שמולנו, אלא המבט שלנו שנח עליו".

את המבט הזה שנח על מי שעתיד להיות בעלה, יפעת ברסקי לא תשכח לעולם. ולא, מבחינתה זה לא היה יכול להיות אף אחד אחר: רק הוא. ברסקי (40), אשת מכירות מהמרכז, בזוגיות+3, הייתה אז בת 23, ויצאה לבליינד דייט. "יצאנו למועדון בתל אביב, שהיה מפוצץ באותו ערב, ואני והדייט שלי נדחסנו בכניסה עם כולם. כשנפלטנו בפנים, הרמתי עיניים לרגע למעלה, ואז ראיתי אותו: את הגבר שלי. זה שחיפשתי מאז ומתמיד, כל חיי. המועדון היה מלא אדם, אבל אני ראיתי רק אותו. הסתכלתי עליו, והוא הסתכל בחזרה. מאותו רגע לא שמעתי מילה ממה שהדייט שלי אמר. העיניים שלי ברחו כל הזמן לקומה העליונה, אל אותו בחור שראיתי".

"אחרי שעה בערך, הדייט שלי אמר פתאום שיושב במועדון חבר שלו, ושאולי נלך לומר שלום. הוא קם ואני אחריו, ואנחנו עולים קומה, ואני קולטת שאנחנו מתקרבים יותר ויותר לבחור שראיתי. ואז אנחנו מגיעים ישר אליו, והדייט שלי והוא מתחבקים, והוא מכיר ביני לבין הבחור. הייתי פשוט בשוק. הבחור ואני התחלנו לדבר, הייתה בינינו כימיה מיידית, וקלטתי שהולך להיות פה רומן היסטרי. אפילו הצטלמנו יחד באותו ערב, אבל לא העזנו להחליף טלפונים – בכל זאת, באופן רשמי באתי עם החבר שלו".

"למחרת חתכתי עם הדייט. אחרי זמן מה ראיתי שוב את הבחור שראיתי במועדון, והוא שאל איפה התמונה שלו. אמרתי: 'במגירה'. הוא שאל באיזו מגירה, ואמרתי: 'באחת המגירות בלב שלי'. התחלנו לצאת. התחתנו. נולדו לנו שלושה ילדים. זה לא עבד, לצערי, ואחרי כמה שנים התגרשנו. ובכל זאת ברור לי שזה היה כתוב: שאני והוא היינו אמורים להתחתן ולהביא ילדים".

"אני מאמין שצריך להוריד מהאהבה ממבט ראשון את שכבת המיסטיקה", תוקע מגד סיכה בבלון הוורוד. "היא קורית כשאנחנו מוצפים בהורמונים, שזו המטרה שלהם: לגרום לנו להיקשר ולהישאר יחד. אבל הדרך היחידה לשמר את ההתלהבות היא לא לממש את הקשר. ברגע שאנחנו מתחברים, באופן טבעי הרגשות הענקיים נעלמים תוך שנתיים לכל היותר. עדיף לא לנסות להחזיר אותם, אלא ליהנות מההיבטים האחרים של הקשר, ואפילו קצת לצחוק על עצמנו ועל ההתלהבות שהייתה לנו".

יותר מחפשים, יותר מוצאים

והנה עוד שאלה מעניינת: האם יש אנשים שנוטים יותר מאחרים להתאהב ממבט ראשון? כאלה שיש יותר סיכוי שאהבה ממבט ראשון תנחת על סף דלתם? "בהחלט – אלה שמחפשים אהבה ממבט ראשון", עונה ד"ר בן־ציון. "אלה שמוכנים להתביית במהירות על אדם אחר. חלקם נדלקים מהר ונכבים מהר, ולכן הם נוטים לאהבה ממבט ראשון שנכבית במהירות".

"אהבה ממבט ראשון קורית יותר לאלה שמונעים יותר על ידי רגשות, וכמהים יותר להתאהבות – לאלה שאהבה היא סם החיים שלהם", מסכים מגד. "אנשים כאלה יותר מחפשים – ולכן יותר מוצאים. להבדיל, זה יכול לקרות לאנשים פחות רגשיים, אבל שנקלעו למשבר אמצע החיים או למשבר אחר, והתאהבות היא בדיוק מה שיכול להזריק להם אנרגיה זמינה".

גם דנה דרבינסקי חושבת שמדובר במבנה אישיות – אבל מכיוון אחר: "אני מאמינה שמי שמחובר לחוש השישי שלו ולאינטואיציה שלו חווה אהבה ממבט ראשון יותר מאחרים", היא אומרת. "אהבה ממבט ראשון היא חוויה מיסטית, והמוח הריאלי יכול לסכל אותה בקלות אם מאפשרים לו. כבר אמרו עליי שאני תמימה מדי, אופטימית מדי, רומנטית מדי – אבל אם הייתי טיפוס אחר, הרגעים האלה, הגדולים מהחיים, לא היו קורים לי".

אז מה – למי שפחות רגשי, או לא במשבר, או לא מחובר למיסטיקה, זה לא יכול לקרות? "זה יכול לקרות לכולם", מרגיע פרופ' אהרן בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה ומומחה לחקר הרגשות. "אבל באהבה יש שני יסודות: משיכה והערכה. לאלה שנותנים משקל גדול יותר ליסוד המשיכה יהיה קל יותר להתאהב ממבט ראשון; למי שמניח יותר משקל על יסוד ההערכה יש פחות נטייה כזו".

אהבה או התאהבות?

רגע, רגע. אבל האם הרגעים האלה, הגדולים מהחיים, בכלל ראויים לתואר אהבה? ואולי בכלל צריך לקחת צעד אחורה, ולקרוא להם "משיכה ממבט ראשון" או "התאהבות ממבט ראשון"?

"אני לא מאמינה באהבה ממבט ראשון, אלא בהתאהבות או הידלקות ממבט ראשון", אומרת גינת פריד (34), מנהלת לקוחות במט"י, רווקה מרמות נפתלי. "התאהבתי ממבט ראשון יותר מפעם אחת, אבל לא פעם זה היה באופן חד־צדדי לחלוטין. לעומת זאת, היה לי בן זוג שלא התאהבתי בו ממבט ראשון, ובכל זאת זה החזיק חמש שנים. בסופו של דבר, אהבה היא משהו שקורה בין אנשים שמכירים אחד את השני. ההידלקות ממבט ראשון היא ברמה הכימית, החיצונית, של המראה. עצם זה שמדברים על המבט הראשון מזכיר שמדובר בסך הכול על הקליפה, ולא על אהבה ממש. אז אולי יש לזה כוח להתנעה הראשונית, אבל אי אפשר לקרוא לזה אהבה".

"יש טענה נפוצה שאומרת שאהבה ממבט ראשון אינה אהבה אמיתית, מפני שאהבה מורכבת גם ממשיכה פיזית וגם מהערכה לתכונות חיוביות", אומר פרופ' בן זאב, "והרי ברור שממבט ראשון אי אפשר לראות את התכונות – כי מי יכול לראות אדיבות, פיקחות, יושר? לפי הטענה הזו, מה שאנחנו מכנים 'אהבה ממבט ראשון' הוא בסך הכול תשוקה מינית ממבט ראשון".

"כשהסתכלתי על בעלי בפעם הראשונה ראיתי המון מעבר", אומרת דרבינסקי. "ראיתי עיניים מבינות, חוכמה, אצילות. בדיעבד אני יודעת שזיהיתי שם דברים משמעותיים מאוד, שהיום קיימים אצל הבנות שלנו. החיבור בינינו לא שרד את מבחני החיים ואת מבחני ההורות, אבל ללא ספק זיהיתי המון במבט אחד".

מבט ראשון או שני?

אז מה – שווה להתאהב ממבט ראשון, או שצריך להיזהר מאהבה כזו, שאולי תשבור לנו את הלב?

"אהבה ממבט ראשון זה לא רע", עונה פרופ' בן זאב. "היא טובה מהבחינה שהיא נותנת כוח התחלתי משמעותי ליחסים: היא מעוררת רגשות חזקים, גורמת לנו לרצות להתקרב לאותו אדם. לאורך זמן עוצמת הרגש תמיד פוחתת, ולכן טוב שבהתחלת הקשר יש עוצמת רגשות חזקה ומשיכה פיזית. בנוסף למשיכה הגדולה, אהבה ממבט ראשון מספקת מיתוס משותף להתרפק עליו".

"ועם זאת, חשוב לא להתעוור מהרגשות של האהבה ממבט ראשון, אלא להיות פתוחים כל הזמן למידע נוסף, שיאשר או יסתור את מה שהערכנו בהתחלה. הרי בטווח הארוך, התכונות האישיות חשובות יותר מהיופי.

"צריך לדעת לקחת הכול במידה: כן לשים לב לתכונות ולשאול את עצמנו אם זה באמת מתאים לנו או לא, אבל לא בהכרח לדעת הכול: אחד המאפיינים של אהבה עמוקה לטווח ארוך הוא היכולת לשמור על אשליה חיובית. כן ליהנות מעוצמת הרגש, אבל לא לתת לה לעוור אותנו, כדי שעולם הפנטזיה לא יתנפץ עלינו".

ההפך מאהבה ממבט ראשון

אם תשאלו את פרופ' אהרן בן זאב, הוא ישיב בפשטות: ההיפך מאהבה ממבט ראשון הוא היכרות דרך האינטרנט. "באהבה, כאמור, יש שני חלקים: משיכה והערכה לתכונות חיוביות", הוא מסביר. "בעוד שבאהבה ממבט ראשון מה שקודם הוא גורם המשיכה, ביחסים ברשת נוצרת קודם כל הערכה, והיא הגורם המרכזי בהתאהבות. ביחסים וירטואליים, גם אם יש תמונה, הראייה מוגבלת: המשיכה שלנו נשענת לא רק על מראה הפנים, אלא על עוד גורמים: יציבה, ריח, תנועה. לכן אחת הבעיות של יחסים ברשת הוא הסיכון של הפגישה האמיתית הראשונה: סקרים מדברים על כך שרק 10% מהיחסים ברשת שורדים את הפגישה בחיים האמיתיים".

ליפעת ברסקי זה הצליח: "כמה שנים אחרי שהתגרשתי מהבחור שבו התאהבתי במבט ראשון, פתחתי פייסבוק כמו כולם", היא מספרת. "באחד הדיונים הנוצר קשר עם בחור שהגיב לאותם תכנים שאליהם אני הגבתי, ונהיינו חברים בפייסבוק. כשהוא סיפר שהוא מגיע למרכז, הצעתי שניפגש. קבענו בערב, אבל לא קבענו מתי. הוא התקשר בדיוק כשסיימתי לנקות את הבית, כשעדיין לבשתי את הטריינינג עם האקונומיקה, וביקש שארד, כי אין חניה. שמתי על עצמי מעיל גדול ומגפיים, בלי איפור, בלי לסדר את השיער, וירדתי. הוא ישב בתוך אוטו מצ'וקמק, ומיד כשראיתי אותו ידעתי שנהיה זוג. מאז אנחנו יחד. כבר שנתיים. לא ממבט ראשון, אבל אני מאושרת".