אחרי יותר מחצי שנה של ניוון מוחי, בלי לימודים, בלי חישובים ובלי שיעורי בית, המילה "פסיכומטרי" קצת הפחידה אותי. לפי התיאורים של אנשים שעשו את הבחינה, במשך חודשיים וחצי לא היו להם חיים מלבד הלימודים! איך אצליח להכריח את עצמי לשבת וללמוד?

השתלם להיות תולעת ספרים. לינה מחולה (צילום: רונן פדידה)
השתלם להיות תולעת ספרים. לינה מחולה (צילום: רונן פדידה)

בכל זאת נרשמתי לקורס והרגשתי שסוף סוף אני עושה צעד לקראת תחילת הלימודים הגבוהים. למה בכלל קורס הכנה? כי אם מישהו לא יציב לי גבולות, הסיכויים שאני אעשה זאת לעצמי קלושים.אני חייבת מישהו שיגיד לי מה ואיך לעשות ובמצב כזה אני אדאג לעשות את הטוב ביותר.

כל מה שאני עושה חייב להיות מושלם

עוד בתיכון גיליתי את תכונת הפרפקציוניסטיות אצלי- כל מה שאני עושה חייב להיות מושלם, מצוין וברמה גבוהה. תמיד השקעתי ותמיד שאפתי להיות מספר אחת בכיתה. השיא היה כשניגשתי למועד ב' בבגרות במתמטיקה על מנת לשפר את הציון שקיבלתי במועד א' - 96.

בחזרה לפסיכומטרי. עוד לפני תחילת הקורס התחלתי לשנן מילים. אחד הדברים החשובים בפסיכומטרי הוא הרחבת הלקסיקון באנגלית ובעברית. בחלק המילולי של הבחינה מופיעות לרוב מילים שבחיים לא ראית/שמעת (אליבא? אנדרלמוסיה? ת"ק פרסאות?) ואם לא תכיר אותן, לא תצליח למצוא את התשובה הנכונה. לעומת זאת, למי שלמד אותן ייקח כחצי דקה לזהות את התשובה.

בגלל שאני תולעת ספרים אני מכירה ביטויים ופתגמים רבים. זה המקום לטיפ קטן מכל הלב: תקראו! הקריאה תורמת להרחבת הלקסיקון, אופקים, דמיון, ידע כללי ומסתבר שהיא גם בונוס לתלמידי הפסיכומטרי. שווה!

אחוזים, שברים ולחץ - מתכון בטוח לחרדה

מלבד מילים ושליטה באנגלית ברמה בינונית לפחות, נדרש מאתנו לעבוד על הידע הכמותי. הכוונה לכל מה שלמדנו בחטיבה או בתיכון והדחקנו לאזור נסתר במוח במחשבה שבחיים לא נידרש להשתמש שוב בידע זה. אחוזים, שברים, זוויות, גיאומטריה ועוד בלה בלה כאלה. מעניין? לא! קשה? גם לא ממש.

העניין נעשה מסובך כשיש פחות מדקה לכל שאלה, השורות מתבלבלות בראש וזה שיושב לצידך מעביר דפים באטרף ואתה עדיין באמצע הפרק. מתכון בטוח לחרדה ולטעויות.

מעריצה את המורה שלי

לפני הבחינה הגורלית (5.7- תחזיקו לי אצבעות) נעשה כ-12 סימולציות. הסימולציה הראשונה שלי לא היתה כזאת נוראית. הציון שקיבלתי בה (560) רחוק שנות אור מהציון המינימלי שאני רוצה לקבל (720), אבל אני והמורה שלי מאמינים שאני אגיע לציון הזה. כמו שהמורה שלי (בנאדם גאון, דרך אגב. נראה לי שאני מעריצה אותו) אומר: "רק על ידי עבודה קשה והשקעה תגיעו למיצוי מלא של הפוטנציאל האישי שלכם".

אז לכל מי שפחד, תהה, היה חרד, או סתם התעצל- אל תברחו מזה! זה חשוב, זה קשה אבל בסוף כשתגיעו לתוצאה שרציתם תוכלו לטפוח לעצמכם על השכם ולומר – עשיתי את זה!