"כל בוקר, כשאני פותחת את הלפטופ שלי ומעלה את המיילים שהתקבלו, הנשימה שלי נעצרת לרגע ואני מחכה לראות אם הגיע המסר עם המילים המוכרות והאהובות 'בוקר טוב יקירה'. כשאני לא רואה את המייל, אני נעשית עגמומית. כשהוא ישנו, לבי מחייך את החיוך הראשון של היום".

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

שירי היא ידידה טובה שלי. היא בת 48, יועצת ארגונית, נשואה מעל עשרים שנה ואם לשני בנים בוגרים. כבר שנתיים וחצי היא מנהלת רומן וירטואלי עם רונן – חבר נעורים מהתיכון, שחזר לחייה באמצעות הפייסבוק. הוא גר בצפון, היא גרה בתל אביב. בינתיים הם בחרו לא להיפגש.

הלכתי לשמוע את הסיפור של שירי, אחרי שבשיחת נשים נודע לי כי עוד כמה ממכרותיי מנהלות רומנים סוערים, שמתרחשים אך ורק באינטרנט – אולי, לכל היותר, בתוספת טלפון מדי פעם. לשם מה זה טוב? ואיך מתגלגלים לתוך רומן כזה? נמשיך לשמוע את הסיפור של שירי.

"הכול התחיל כשרונן נתקל בי בפייסבוק והציע לי חברות", היא מספרת. "שמחנו להתעדכן במה שקרה לכל אחד מאיתנו מאז שנפגשנו בפעם האחרונה, בעצם לפני שלושים שנה – במסיבת הסיום של התיכון. במסדרונות בית הספר בקושי הייתי מדברת איתו, אבל מאחר שהיינו באותה שכבה, היו לנו חוויות משותפות, חברים משכבר הימים.

"די מהר גילינו ששנינו נשואים שנים רבות, עם מעט מאוד נחת מהזוגיות שהתעייפה. שאצל שנינו הנישואים כבר לא מייצרים שום ריגושים, ואנחנו מתנהלים מהכוח האינרציה, רק כדי לא להרעיד את הסירה המשפחתית. דיברנו על זה שיש לנו יותר מדי מה להפסיד. שהילדים ייפגעו, שההורים המקשישים שלנו ייקחו את זה קשה אם נחליט להתגרש.

"גם אין כל כך סיבה, כי בני הזוג שלנו לא רעים. הם בסדר, אבל בסדר זה לא מספיק. הבנו ששינו חושבים בצורה די דומה. שיש לנו חיים אפורים של עבודה, מטלות יומיום, ובני זוג שאנחנו כבר לא מתים עליהם".

ביקשתי להיכנס קצת לשירי לנשמה, ולברר איך קשר כזה עולה מדרגה. שירי הסבירה שדי מהר היא ורונן שלחו זה לזה תמונות עדכניות, וחילופי המיילים עברו להתנהל על בסיס יומיומי.

"הוא לא נראה מדהים כמו שהיה. הוא הקריח, השמין קצת ונראה מבוגר מגילו. כמובן שלא כתבתי לו שום דבר בכיוון. לי הוא כתב שאני יפה כשהייתי, והתוודה שבתיכון הוא היה דלוק עליי, אבל לא היה לו אומץ להתקרב – כי הייתי מחוזרת מדי והוא הרגיש לא מספיק מושך.

"אני, שהיה לי דימוי עצמי נמוך בנעוריי, לא הרגשתי אז שמחזרים אחריי ולא ידעתי שרונן חושק בי. גם כיום אני לא מחזיקה מעצמי אישה מושכת ולא מאמינה שגברים מסתכלים עליי. אני עוד מעט בת חמישים".

מה הדליק אותך בהתכתבות ביניכם?

"אחרי שקיבל את התמונות, רונן התחיל לפתוח כל מייל במלים 'בוקר אור אישה יפה' או 'אישה מקסימה', וככל שההתכתבות שלנו נמשכה, זה עבר ל'חלום שלי' או 'מושא הפנטזיות שלי' או 'מקסימה שלי' וכו' וכו', כל יום משהו אחר, חדש ויצירתי יותר.

"אני נספחתי לתוך הסיפור הזה עם המון ציפיות. ההתכתבות שלנו הפכה לרומנטית יותר ויותר. פתאום, באמצע החיים, במקום האישה הכבויה והמחוקה שהייתי, מצאתי את עצמי נרגשת כמו תיכוניסטית מוצפת הורמונים. שוב התעופפו לי פרפרים בבטן. כל מייל ממנו גרם ללבי לדפוק חזק.

"בכל פעם שבעלי היה נכנס איתי לאחד מאותם ויכוחים אינסופיים, הייתי אומרת לעצמי: עוד מעט אכנס לאינטרנט ואקרא טקסטים שנעימים לי ואוהבים עליי – וזה היה מרגיע אותי ומנחם אותי".

הכול רק רומנטיקה? לא עברתם לארוטיקה?

"בהתחלה מאוד לא אהבתי כשההתכתבות הפכה למינית יותר, והוא התחיל לתאר מה היה עושה לי כדי לגרום לי הנאה גופנית. זה די הגעיל אותי. אבל עם הזמן התחלתי לאהוב את זה.

"הוא ציפה אפילו שאני אענג את עצמי ליד המחשב כשהיינו מצ'טטים מאוחר בלילה, בזמן שבעלי ישן. אני כתבתי כאילו גמרתי רק כדי שיניח לי. הרגשתי כמו מישהי שמזייפת אורגזמה, אבל לא לגמרי. כי אחר כך, כשהייתי מאוננת באמת במיטה, הייתי מפנטזת על הקשר איתו והעליתי במחשבה את תוכן המיילים המקסימים שהוא שלח לי.

"אני מרגישה שהקטע ה'פורנוגרפי' כביכול, הוא המס הקטן שאני צריכה לשלם כדי לקבל את הפרס הגדול של הרומנטיקה ושל התחושה שאני נחשקת, נאהבת, מרוגשת כמו בנעוריי, שוב חיה בנשמה".

איפה עומד הרומן כיום? מתי תפגשו?

"הוא רוצה להיפגש, אולי כדי שננסה לממש את הקטע הגופני, אבל אני מסרבת בתוקף. אני לא טיפוס בוגדני. גם רונן לא. אבל הוא נורא משתוקק. גם אני, אבל עשיתי חשבון קר שיש לי יותר מדי מה להפסיד, מכל הכיוונים.

"אם הסקס עם רונן יהיה רע, לא נוכל להמשיך להתכתב באופן הזורם והקליל של היום, ואפסיד את כל הערך המוסך של הרומנטיקה במיילים. ואם הסקס יהיה טוב מאוד, זה עוד יותר גרוע – כי נרצה לבלות יחד שוב ושוב, עם כל האיום על המשפחות שלנו; ושנינו הרי החלטנו שאנחנו לא פוגעים ביקרים לנו.

"כך או כך, אם אשכב איתו, לא אוכל לשמור את הדבר הגדול הזה בסוד. אני ארגיש צורך לספר, עם כל הסכנה שהנישואים שלי יקרסו. אז בינתיים, הכול נשאר ברשת".

"יקירתי הקסומה והסקסית"

גם אפרת מדברת על הריגוש של המיילים היומיים, שמתחילים ב"היי, אישה יקרה". אפרת בת 52 ונראית נהדר. גילי, השותף לאהבה האינטרנטית שלה, צעיר ממנה בארבע שנים, מה שמחניף לה במיוחד. היא נשואה ואם לילדים, הוא נשוי ואב לילדים. הם הכירו כשדרכיהם הצטלבו באופן חד פעמי במסגרת העבודה, והחליפו מיילים שקשורים לעבודה.

"אפרת לא רק זוכרת את חילופי המסרים ביניהם, אלא אפילו שמרה אותם בקובץ ומעלה אותם לפעמים לקריאה, ברגעים שהם קשה לה נפשית. היא גם נעזרה בקובץ הזה כדי לשחזר למעני את השתלשלות הרומן.

אחרי כמה חילופי מסרים קורקטיים וענייניים לחלוטין, כתב גילי לאפרת עד כמה התרשם מהמראה שלה, מקולה ומההליכה הזקופה שלה.

אפרת: "עניתי לו שאני נבוכה מאוד מתוכן הדברים שלו, ושאני לא בעניין. הוא לא הגיב במשך כמה ימים, וזה הלחיץ אותי. כעבור שבוע כתבתי לו שאני מצטערת אם פגעתי בו ואם הייתי בוטה מדי, ושאשמח להיות חברה שלו, אבל לא בקטע רומנטי או אינטימי.

"הוא ענה לי שהיה בשוק מהתגובה שלי כי לא התכוון לשום דבר רע, ולכן החליט לא לענות לי. אבל אם כבר כתבתי, הוא מוכן להסביר שמאוד התרשם ממני אבל לא יעשה שום מהלך שאני לא שלמה איתו. הוא משיך להחמיא לי ולהגיד דברים נפלאים עליי. ואני התנצלתי שוב ושוב על שפגעתי בו".

תני לי לנחש: הוא כותב נפלא, נכון? ואת?

"כן, הוא התנסח נהדר. אני הייתי מגיבה בעיקר על ידי שלחית שירים שמצאתי, שמתאימים לרגע מסוים, למצב הרוח שלי באותו יום. כשהוא היה מחמיא לי הייתי מגיבה בקשיחות. הבנתי שאני נבהלת. הוא שאל למה אני לא יכולה לקבל את העובדה שגבר מפרגן לי נטו.

"ככל שעובר הזמן, גיליתי שהבטן מתהפכת לפני פתיחת כל מייל ממנו. הרגשתי שההתכתבות הזאת נותנת לי חיות וחיוניות. זה הכניס לי אנרגיה שלא הייתי בי כבר מזמן. הרגשתי שאני מתמוססת מלקרוא את המיילים שלו. הייתי משתפת אותו בכל חוויה שעברתי, והוא היה משתף אותי".

ב-מ-ק-ר-ה, אפרת ידעה אז את אחת התקופות הקשות ביותר שלה עם בעלה. היו לה הרבה טענות כלפיו – שהוא לא רומנטי מספיק, שהוא שקוע מדי בעצמו, בעבודה שלו וברכיבות האופניים שלו בכל שבת בבוקר, עד הצהריים, כסוג שלי בריחה מבילוי זמן איכות עם אפרת ועם שלושת הילדים הבוגרים. ההתכתבויות הממושכות עם גילי היו קרן אור בחייה.

"הוא היה קורא לי 'יקירתי הקסומה והסקסית' ואני הייתי מתמוססת. גילינו שיש לנו קווים דומים. שנינו יצורים חברתיים מאוד ונשואים לבני זוג די סוציומטים. שנינו יצריים מאוד, ואוהבים לדבר על היצריות שלנו".

לאן זה התפתח?

"אחרי חצי שנה של חילופי מיילים הרגשתי שאני מאוהבת. ורק שתביני, אני לא אישה של פלרטוטים. בעלי אומר לי שכל הזמן גברים מסתכלים עליי ואני לא שמה לב אפילו, כי זה לא מעניין אותי. אבל עם גילי זה היה שונה.

"בשלב כלשהו עברנו גם לשיחות טלפון. הקול העמוק והסקסי שלו עשה לי מהפכות בבטן ובלב. הוא אמר לי: אני רוצה להגיד לך משהו אבל אני חושש שתפגעי. ביקשתי שיגיד בכל זאת והבטחתי לא להיפגע. הוא אמר לי שכשהוא מדבר איתי, עומד לו. לא נעלבתי, בטח שלא נעלבתי".

ולא נפגשתם אף פעם?

"נפגשנו. כעבור שנתיים מתחילת ההיכרות, הרגשתי שאני מוכנה שניפגש. הוא שכר צימר, הגיע ראשון, הכין קפה וקיבל אותי בחום רב. אני לא נשמתי מרוב לחץ. הריח שלו, הנישוק שלו היו נהדרים, הרבה יותר טובים מאשר עם בעלי. שכבתי איתו רק עוד פעם אחת.

"אמנם הארוטיות איתו הרבה יותר טובה מזו עם בעלי, אבל היה חסר שם משהו. הרגשתי שהוא מבולבל רגשית. שגם אם ייפרד מאשתו, הוא לא פרטנר שאני רוצה להמשיך איתו את חיי. שחסרה פה החברות והוותק שיש לי עם בעלי.

"הרומן הזה החזיר אותי בפירוש הביתה ואל הבעל שלי. נראה שמישהו אוהב אותי שם למעלה ושומר עליי, אם הוא לא נתן לי לספר לבעלי בזמן אמת ולפוצץ את הנישואים שלי. היום אני לא אומרת שהריגוש הרומנטי של המיילים לא חסר. אנחנו מתכתבים מדי פעם, עם שאריות של ריגוש, אבל זה כבר לא הלהט של פעם".

"אני נאמנה לבעלי"

דליה, בת 42, מהלת מערכת רגשית (לא גופנית) ארוכה עם חבר למקלדת. היא מספרת שהכול התחיל כשכתבה בדף האישי שלה באחד מאתרי ההיכרויות משהו כמו: "אני מחפשת גבר להכרות רומנטית ורומנטית בלבד, בלי כוונה לקשר מיני. אני רוצה גבר שאיתו אוכל לרגש ולהתרגש, להתכתב ולחוש קרובה רגשית".

"עשיתי זאת מתוך כוונה ברורה להפיג את השעמום של הקשר הזוגי. אני בפרק ב' זה חמש שנים, והשחיקה כבר עובדת שעות נוספות. אין לי חשק לפרק שוב את הנישואים. אני נאבקת עם כל האמצעים שיש לי, וזה אחד מהם. כמובן, קיבלתי המון תשובות", אומרת דליה. "את רובן פסלתי. בסופו של דבר מצאתי מישהו שלפי הסיפור שלו, הוא בגילי פחות או יותר, והוא מתנסח מקסים. מתברר שגם הוא רוצה קשר רומנטי ולא ארוטי. לא, לא החלפנו תמונות ואני לא יודעת בדיוק איפה הוא גר, משהו בשפלה".

איך את יודעת שזו לא אישה בעצם, או נער בן 18, או קשיש בן 78?

"אני לא יודעת, וגם לא משנה לי. מה שקורה לי במוח זה מה שחשוב. אני יכולה לדמיין לעצמי שהוא נראה איך שאני רוצה ואיך שהוא מתאר, שהוא מריח איך שאני רוצה, שהוא עושה את הדברים שאני אוהבת ומנשק בדיוק כמו שמתאים לי.

"אני אפילו מפנטזת עליו כשאני שוכבת עם הגבר שלי. ואני צריכה להודות שבן הזוג שלי הוא מאהב נהדר. אבל מה לעשות שהזמן לא עושה טוב להתלהבות ולריגושים".

זה לא סוג של בגידה, לפנטז על מישהו אחר בזמן הסקס?

"הגזמנו! אני נשואה, לא כרתו לי אונה במוח! אף אחד לא יכול לשלוט במחשבות ובדמיון. מה, אני שוכבת עם מישהו אחר? אני מלטפת מישהו אחר? אני מנשקת מישהי אחר? במקום לקרוא סיפורים ארוטיים לתדלוק הפנטזיה והריגוש, אני מייצרת אותם בעצמי, ורק מעל הלפטופ. אני נאמנה לבעלי וכולם שמחים ומסופקים".

באינטרנט הכול נראה מושלם

על איזה צורך עונה הרומן הווירטואלי? ומה הסכנות הטמונות בו? גלגלנו את השאלות הללו לפתחה של ד"ר חסיה ירושלמי,, פסיכותרפיסטית זוגית ופרטנית, ומגשרת.

"אם משתמשים ברומן הווירטואלי בחוכמה, רק כסוג של ריגוש, זה יכול להיות נחמד. הכול מתרחש בדמיון, בתהליך אגוצנטרי מאוד. מאחר שאני לא מכירה את הצד השני, אני מדמיינת אותו בדיוק כמו שאני רוצה, ואני מתפקדת בדיוק כמו שאני רוצה.

"הערוץ הפתוח היחיד הוא זה שקיים בינינו. העולם מסביב לא קיים. אין תסכולים, אין כעסים, אין צורך למלא מטלות אמיתיות של החיים. לא מתביישים לעשות את הדברים הכי מופרעים, כאלה שבחיים האמיתיים אנחנו מתביישים אפילו לדבר עליהם. זה מין לונה פארק שבו הכול אפשרי".

אז זה רע?

"מי שמנהלת את הרומן הווירטואלי חושבת שאם רק תרצה, תסגור את המחשב והכול ייגמר. הבעיה, שתחושת השליטה היא מתעתעת. זה יוצר סוג של התמכרות. יש ריגושים, יש ציפייה, שקשה לוותר עליהם.

"בעלת הרומן רוצה מזה עוד ועוד, עד שהרומן מתחיל לתפוס חלק משמעותי בחיים. כשבעלה נכנס לחדר היא מכבה בבהלה את המחשב. היא רצה למחשב כשהוא נרדם. כשחלק נרחב מאוד של החיים שלה מוסתר מבן הזוג, היא שוקעת בסוג של בגידה, חמורה לא פחות מבגידה ממשית".

אצל אחת הנשים בכתבה, אחרי שני מפגשים פנים אל פנים, היא חזרה לבעלה בהתאהבות חדשה.

"נכון, כי ברומן דרך האינטרנט הכול נראה מושלם. אבל כשנפגשים פנים אל פנים, יש מציאות. ובקשר מזדמן כזה אין חברות ארוכת שנים שיש עם הבעל אין את ההיכרות הוותיקה, העבר המשותף, המשפחה שמלכדת. לבית יש ערך מוסף משמעות מאוד.

"אם הרומן מתגלה ונוצר סביבו משבר, אם שני בני הזוג לוקחים אחריות ומוכנים לעבוד על מערכת היחסים, הזוגיות יכולה לצאת נשכרת מאוד ולעלות לשלבים גבוהים ומספקים הרבה יותר".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בלאשה: