ימים ספורים אחרי שג'ניפר לופז ומארק אנתוני הודיעו שהם מתגרשים, התגלתה הסיבה לפרידה: שנתיים קודם גילתה לופז שבעלה בגד בה, ומאז התקשתה להתגבר. אז כן, לופז היא אולי זמרת מוכשרת (ושחקנית פושרת), אבל כמו שהיא עצמה לא מפסיקה לזמזם בשנים האחרונות: "היא עדיין ג'ני מהבלוק". ובמילים אחרות: בדומה לרעיות נבגדות רבות אחרות, גם היא התקשתה להשלים עם העובדה שבעלה הזמר, העלה לטונים גבוהים בחורה אחרת.

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

הסוף הפסימי של הזוג ההוליוודי לא ממש מפתיע את רחל טל לוי, מטפלת זוגית מוסמכת. "במקרה של בגידה, הפגיעה בזוגיות היא אדירה", היא אומרת. "לצערי, אני מכירה לא מעט מקרים בהם הנישואים התפרקו למרות הניסיונות להתגבר ולשקם את הקשר".

דוגמה אקטואלית?

"לא מזמן הגיע אלי גבר שאשתו בגדה בו. הם היו בשנות השלושים לחייהם, הורים לילדים קטנים. האישה הייתה יפה מאוד ונחשקת. תמיד הייתה תחושה שהוא מעוניין בה יותר מאשר היא בו. כשהוא גילה שהיא בוגדת בו, הדבר הראשון שהיה חשוב לו ושבגללו הוא בא להתייעץ איתי, זה 'איך אני מחזיר אותה אליי בחזרה. איך אני גורם לזה שהנישואים לא יתפרקו'.

"במצבים של בגידה יש הלם, כעס, האשמה, אבל הרבה פעמים האינסטינקט הראשון של הצד הנבגד הוא להחזיר את הצד הבוגד אליו. זו תופעה שאני נתקלת בה די הרבה.

"בסופו של דבר הגבר הזה הצליח להחזיר אליו את אשתו, אבל דווקא אחרי שהיא הביעה חרטה על מעשיה והזוגיות ביניהם חזרה כביכול למצב נורמלי, הוא אמר לה שהוא כבר לא מעוניין לחיות איתה. שהוא לא מפסיק לחשוב על משמעות המעשה שלה. על מה שזה אומר עליה כבן אדם, על מה שזה אומר על היחס שלה כלפיו. בסוף הוא בחר להתגרש".

ד"ר רן נבון, פסיכולוג קליני, מסכים שבגידה היא חוויה קשה וטראומטית, שמצריכה טיפול זוגי אינטנסיבי, כשגם אחריו קשה לומר מה יעלה בגורל הקשר. "הבעיה היא, שלצד הנבגד יש לא רק תהיות רבות לגבי העתיד", הוא אומר, "אלא גם עולים בו ספקות קשים לגבי העבר. הוא מרגיש שהאהבה האמיתית והקשר הפתוח והישר, לא באמת היו קיימים אצל הצד השני. הוא חש שהוא לא שפט נכון את עצמו ואת הפרטנר שלו. כל עולמו מתערער".

יפה נפתלי מצרי, מטפלת זוגית מוסמכת, מוסיפה שלא במקרה, נבגדים רבים מתארים את רגע הגילוי כ"רעידת אדמה".

"הרבה מהם אפילו סובלים מסימנים של פוסט טראומה", היא אומרת. "טיפלתי למשל בבחורה צעירה, שהייתה בתחילת נישואיה. יום אחד היא חזרה הביתה מוקדם מהרגיל, ומצאה ארנק של אישה בסלון. כמה שניות אחרי כן היא ראתה את בעלת הארנק יוצאת מחדר השינה. לקח לה תקופה ארוכה להתגבר על החוויה. במשך זמן רב היא סבלה מבחילות, התקשתה לישון בלילות. הזיכרונות הקשים כל הזמן הכו בה".

ומה עלה בגורל נישואיה?

"היא מיהרה להתגרש. היא עשתה הכול כדי לא להיתקל בבעלה, אפילו בבית המשפט. גם לדירה המשותפת שלהם היא סירבה לחזור מאותו רגע".

"זוגות מתים"

האם כל בגידה סופה בגירושים? לא בהכרח. אבל זה עדיין לא אומר שאפשר לבגוד לרווחה. "אני מכירה הרבה זוגות שנשארו יחד, אבל קשה לומר שהנישואים שלהם מאושרים", אומרת טל לוי. "פנה אלי למשל זוג, שלגבר הייתה אפיזודה לפני שהם התחתנו. הוא היה שתוי ובגד בה פעם אחת. היא החליטה כביכול להחליק את זה, אבל למעשה היא אף פעם לא סלחה לו על המעידה.

"היום הם נשואים יותר מעשר שנים, יש להם שני ילדים, והיא עדיין לא מפסיקה להזכיר לו בכל הזדמנות איך הוא בגד בה, ולעקוץ אותו בעניין. זה נכנס לכל פרט בחיים שלהם, וגומר להם את הזוגיות".

נבון נזכר בסיפור דומה: "טיפלתי בגבר שנבגד על ידי אשתו. זה נודע לו דרך בת הזוג של המאהב שלה. בהתחלה הוא היה כעוס מאוד ופגוע, אבל בהמשך הוא בחר לשקם את הקשר ולגלות יותר סלחנות והבנה.

"הוא ידע מלכתחילה שהקשר בינו לבין בת זוגו לא היה טוב. גם לו היו מעידות שאשתו לא ידעה עליהן, ובינו לבין עצמו הוא הבין שגם לו היה חלק במערכת היחסים הכושלת. אלא שההחלטה האצילית שלו לסלוח, הפכה במהרה לקלף מיקוח. בכל סיטואציה ביניהם שלא התאימה לו הוא היה אומר 'אני סלחתי, אני ספגתי, המינימום זה שתספגי דברים קטנים יותר'. אשתו הרגישה כל הזמן שהיא צריכה לפייס אותו ולשלם מחיר הבגידה.

"בהתחלה לצד הבוגד באמת יש רצון לצאת מגדרו ולהיות בסדר, אבל בסופו של דבר הוא רוצה לחזור לשגרה ולאדם שהיה לפני כן. זה לא עובד כשאתה מרגיש שאתה כל הזמן צריך להתכופף ולהתקפל במערכת היחסים".

לדברי נבון, זוגות רבים שחוו בגידה, בוחרים לחיות בסוג של פשרה. "הם לא נפרדים בעיקר בגלל שיקולים רציונאליים", הוא מסביר. "הרצון לא לפרק את התא המשפחתי, לא להתמודד עם ההשלכות הכלכליות. הם חיים תחת קורת גג אחת, עושים כלפי חוץ קוצי מוצי, אבל אין ביניהם אהבה וניצוץ אמיתי, אלא יותר סוג של שותפות.

"אפשר לראות הרבה 'זוגות מתים' כאלה. כאלה שכבר ויתרו על הריגוש בזוגיות ולפעמים אפילו על חיי המין בכלל. חלקם ממשיכים לבגוד, בעוד שאחרים פשוט מעדיפים לנתב את התשוקה לתחומים אחרים בחיים כמו תחביבים למיניהם".

טל לוי מספרת שהיא מכירה לא מעט נשים שחושדות שהבעל ממשיך לבגוד בהן, אבל בוחרות במכוון להעלים עין. "מדובר בדרך כלל בזוגות בהם הבעל מצליח מאוד ודומיננטי", היא אומרת. "כל הסטאטוס של האישה תלוי בבעלה. כלפי חוץ, הזוגות הללו מציגים תדמית של משפחה מאושרת. הם מגדלים ילדים לתפארת, הוא קורא לה 'אשתי היקרה', על אף שכל הסביבה יודעת שהוא בוגד בה.

"האישה מצידה, מעדיפה לא לדעת כדי לא להתמודד. ברור לה שאם היא תדע בוודאות, היא תצטרך לפעול. אלא שהיא לא רוצה לפרק את החבילה ולוותר על אורח החיים הנוח שלה".

הבגידה שהצילה את הקשר

אבל זה לא אומר שאין מקום לאופטימיות: מתברר שלא רק שאפשר, לפעמים, לשרוד בגידה, אלא שיש מקרים בהם אפילו הזוגיות זוכה לשדרוג. "יש זוגות שעוברים טיפול זוגי אחרי הבגידה, ומספרים שבדיעבד הבגידה עשתה להם רק טוב", מעודדת נפתלי מצרי. "אבל מדובר בעיקר בבגידה שהתרחשה בגלל קונפליקט משמעותי שהיה קיים במערכת הזוגית".

תסבירי.

"טיפלתי למשל בזוג בשנות הארבעים לחייהם, שהאישה בגדה. היא הסבירה שבמשך הרבה שנים הבעל לא התייחס אליה. הוא היה אנטיפת, דיבר אליה לא יפה, אף פעם לא השקיע במתנות או בחופשות. היא תמיד הצטיירה בתור האישה הכנועה, ובעלה גם לא האמין שהיא תהיה מסוגלת לעשות לו דבר כזה. אלא שיום אחד היא פגשה גבר שהיה שונה לגמרי מבעלה, ומצאה אותו מקסים. בהתחלה היו ביניהם הרבה שיחות נפש, עד שבשלב מסוים זה עבר גם למישור המיני.

"כשהבעל גילה, הוא עשה בדק בית עם עצמו. הוא עבר טיפול קשה מאוד שבמהלכו הבין עד כמה הוא לא היה בסדר. הוא הפך לאדם הרבה יותר קשוב וזוגי. לא היה לו קל. הוא היה מתקשר אליי לפעמים ואומר שהוא זקוק לתמיכה. שהוא מתעורר באמצע הלילה עם הבזקים ואומר לעצמו 'היא בגדה בי'. אבל במקום להתעמת איתה ולעורר עימות נוסף הוא מעדיף להוציא הכול בטיפול. הוא אמר לי שלמרות כל הסבל שעבר, זה היה שווה את זה. כי היום הוא במקום הרבה יותר פתוח עם עצמו".

"המקרים בהם הזוגיות יכולה להשתנות לטובה תלויים מאוד בבסיס הזוגי, ועד כמה הבגידה הרחיקה לכת", מוסיפה טל לוי. "טיפלתי בזוג שבסך הכול היוו שידוך מוצלח מאוד. הכירו זה את זה מגיל צעיר, חילקו בצורה מאוזנת את מטלות הבית וגידול הילדים, היו באמת חברים טובים.

"אבל התברר שעל אף שעל פני השטח הכול היה בסדר, הפריע מאוד לאישה היעדר הרומנטיקה ביניהם. הבעל העדיף להקדיש את עיקר זמנו לעסק, וחשב שהריגושים שאשתו מבקשת חסרים אחיזה במציאות. שהם כבר לא ילדים קטנים. בשלב מסוים האישה נרשמה לחוג ריקודים, והיה לה איזה קטע עם המורה. עד היום לא ברור אם הייתה בגידה מלאה. אי הוודאות, אגב, היא דבר שמעלה אף הוא את הסיכוי לשיקום הקשר.

"כשהבעל גילה את הסיפור, זה טלטל אותו לגמרי. היא הבין פתאום שלאשתו יש צרכים חזקים שלא באים לידי מימוש, ומאז עבר הרבה שינויים לטובה. הוא התחיל להביע בקול רם את הרגשות שלו, ואמר לאשתו עד כמה הוא אוהב אותה. הוא נרשם איתה יחד למכון כושר, דאג לצאת איתה יותר לחופשות. הזוג הזה חי עד היום באושר, ומרגיש שהמשבר ביניהם היה בהחלט לטובה".

לוי מוסיפה שהבעל העדיף להאמין לאשתו שלא היה מגע מיני, על אף שידע בוודאות שהיה שם משהו רגשי. "לגברים קל יותר לסלוח אם לא היה סקס, ואילו אצל נשים זה הפוך", היא אומרת. "קל להן יותר למחול על בגידה אם להבנתן היה מדובר בסיפוק פיזי בלבד. קשה להן יותר אם הן יודעות שהייתה מישהי שזכתה לאהבה מצד הבעל".

יש לך דוגמה?

"פנה אליי זוג בשנות החמישים לחייהם. הגבר עדיין חיזר הרבה אחרי אשתו, ורצה נורא את הקרבה אלה, העוד שהיא תמיד אמרה שהיא הגיעה לגיל שבו סקס כבר לא בראש מענייניה. היא ממש עשתה לו טובה בכל פעם שהם שכבו. בסופו של דבר לגבר נמאס שהוא צריך להתחנן על נפשו כדי להיות איתה, והלך מדי פעם לנערות ליווי. זה היה בעבורו סיפוק פיזי בלבד.

כשהאישה גילתה את זה היא כמובן כעסה מאוד בהתחלה, אבל אחר כך הבינה שלבעלה יש צורך חזק, ושהיא העמידה אותו במצב לא נעים. היא עבדה על עצמה ועשתה הרבה מאמצים כדי להתקרב אליו מחדש".

נשים סלחניות יותר

הבדלים נוספים בין גברים לנשים?

"טל לוי: "על סמך ניסיוני האישי, נראה לי שלגברים קשה יותר לסלוח על בגידה מאשר לנשים. בתור התחלה, אצל זוגות מסורתיים זה משחק תפקיד לא קטן. אישה שבגדה בבעלה, לפי ההלכה היהודית, אסורה לבעלה ואסורה לבועלה. כשהגבר בוגד זה נתפס כלא יאה, אבל אין לגביו שום איסור.

"כמובן שיש גם את כל העניין הביולוגי. הרבה גברים מאמינים שסקס אצלם זה אינסטינקט, ולכן קשה להם לפעמים לעמוד בפיתוי. העניין הוא שגם הרבה נשים מאמינות בזה, ובגלל זה חלקן יכולות לגלות יותר סלחנות כלפי הבגידה.

"מה שמדהים זה שהרבה פעמים במקרה של בגידה מצד הגבר, הכעס של האישה לא מופנה ברובו אל הבעל, אלא דווקא לפרטנרית שלו. הן אומרות 'היא זו שפיתתה אותו, היא זו שמפרקת משפחות'. כאילו שהבעל הוא יצור חסר ישע שלא יכול לעשות דבר. אני משערת שזו גם דרך להתמודדות. 'יש אשם אחר, שהוא לא הבעל שלי; בגלל זה אני יכולה לסלוח לו'".

נבון: "אני מכיר מצב אבסורדי שבו הבעל בגד, ומי שהיה צריך לעשות את עיקר העבודה בשיקום הקשר הייתה דווקא האישה. זה היה זוג בשנות השישים לחייהם. האישה חשדה במשך שנים שבעלה בוגד בה, עד שבסופו של דבר שכרה חוקרים פרטיים שאיששו את החשדות. בהתחלה היא אמרה לו לעזוב את הבית, אבל אחרי שהוא עזב בלי בעיה, היא התחננה שיחזור והביעה חרטה על מעשיה. היא בעצם נבהלה מזה שהוא לא נבהל.

"בכלל, אני חושב שבגידות זה משהו שנתון מאוד לפרשנות, ושנשים נוטות לשפוט עצמן לחומרה יותר מגברים. הרבה גברים חושבים שאפילו אקט מיני מלא הוא לא בהכרח בגידה, אם הוא קרה למשל במהלך כנס בחו"ל והיה חסר משמעות. לעומת זאת נשים, אפילו אן היה להן פלרטוט קטן שלא הגיע בכלל לאקט מיני, יכולות לתפוס את זה כבגידה משמעותית".

נפתלי מצרי מחזיקה בדעה קצת שונה: "אני מטפלת בכמה מקרים דומים בהם האישה נבגדה, ובעוד היא רוצה לפרק את החבילה, הגבר הוא זה שלא מעוניין בגירושים. בדרך כלל אישה בוגדת אחרי שבמשך זמן רב הפריעו לה דברים מסוימים בקשר. כשהיא מגיעה למצב של בגידה, זה כבר בשלב שהיא הגיעה להשלמה שרע לה והיא מחפשת אלטרנטיבה בחוץ.

"טיפלתי בזוג שהאישה בגדה עם חבר משותף, והבעל תפס אותם על חם. למרות הכול, הבעל לא רצה להתגרש. צריך לזכור שבמקרה של גירושים, לרוב הגבר הוא זה שעוזב את הבית ואת הילדים שלו. הרהב גברים מרגישים שחרב עליהם עולמם. לא מספיק שבגדו בהם, הם גם נאלצים לוותר על כל החיים שהם מכירים".

ומה אם היא תנקום בי?

אחת השאלות במקרה של בגידה היא אם הצד הנבגד יחליט באיזשהו שלה, לנקום ולבגוד בעצמו. אלא שעל פי שמומחים, עדיף שבני הזוג הבוגדים ישקיעו את מרב האנרגיה בשיקום הקשר, מאשר בפרנויה.

"נתקלתי רק במקרה אחד כזה", אומרת נפתלי מצרי. "מדובר בזוג שגם ככה כל מערכת היחסים ביניהם התבססה על כך שהוא היה עשיר מאוד והיא יפה מאוד. הגבר שכר חוקרים פרטיים וגילה שאשתו בוגדת. אבל במקום להתעמת איתה בנושא, הוא בחר פשוט לשכב עם אחרות, ובכך הרגיש שהוא מתאזן איתה".

לדברי נבון, הרצון לבגוד כנקמה בהחלט קיים, אבל בפועל מתרחש רק בפנטזיה. "כל עוד הבגידה לא מתרחשת מתוך דחף פנימי, או שיצר הבגידה לא קיים באישיות של אותו אדם, הצד הנבגד ירגיש רע מאוד אם הוא יבגוד בסוף. פגשתי מישהי שניסתה לבגוד כנקמה, וסיפרה לי שהחוויה הזאת הייתה קשה יותר בעבורה מהגילוי שבעלה בגד".

4 דרכים לשרוד בגידה

1. טיפול זוגי. "לפעמים מתרחשות בגידות בלי קשר לטיב מערכת היחסים", אומרת טל לוי. "כמו הבוגד הסדרתי, שבגד פעם אחת ותמיד יבגוד שוב. אבל כשהבגידה נובעת בגלל בעיה בקשר, חשוב מאוד לפנות לטיפול זוגי, בניסיון להבין על איזה צורך ענתה הבגידה. כשמבינים מה היה חסר, יש אפשרות לתקן".

2. הכרה. "במקרה של בגידה, הניסיון להחליק את המאורע ולהתאושש במהירות, לא עובד", אומר נבון. "אסור להגיד 'מה שהיה היה, נמשיך הלאה'. אצל זוג שמנסה לגלות סלחנות ואצילות יתרה, הנושא רק יתפוצץ בצורה קשה יותר. חשוב להסתייע בטיפול, ובעזרת תיווכו של גורם שלישי, להסביר מה הוביל לבגידה, וגם איך בדיוק הבגידה התרחשה. אם הצד הנבגד לא יודע את כל הפרטים, הוא אף פעם לא ירגיש שקט ורגוע".

3. אמון. "הרבה פעמים, זוג שחווה בגידה נכנס למעגל אינסופי של חוסר אמון", אומרת לוי. "הנבגד הופך להיות חשדן וחונק, וכל הזמן בודק את בן זוגו. הבוגד מרגיש שחודרים לו לפרטיות, מה שגורם לו להסתגר. כמובן שאז הצד הנבגד משוכנע שלבן זוגו יש משהו להסתיר, אחרת למה הוא מסתגר בפניו? אם רוצים לשקם את הקשר, חייבים ללמוד לסלוח ולתת אמון".

4. נאמנות. "הכי חשוב, שהצד הבוגד ינתק כל קשר עם הצלע השלישית", אומרת נפתלי מצרי. "להבטיח שהבגידה לא תקרה שוב, ובאמת להתכוון לזה".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בלאשה: