עברו עליה שלושה חודשים של מתח וספקות, מבחנים ובדיקות, אבל בסוף זה קרה. חברתי, אישה בת 53, קיבלה את הג'וב שהיה משאת נפשה. היא חשקה בתפקיד, הגישה מועמדות, נבחנה ושוב נבחנה, הפעילה גם קצת קשרים, וזהו. השבוע הודיעו לה שהמינוי שלה. משרה מלאה עם תנאים מצוינים.

והיא לא היחידה.

מתברר שבעולם וגם בארץ יש עכשיו יותר ויותר מעסיקים שמחפשים דווקא עובדים מבוגרים - ובמיוחד נשים. כאלה שצברו ידע מקצועי, רכשו ניסיון רב בעבודה ובחיים, וכבר התפנו מהטיפול בתינוקות ובילדים. נשים המביאות איתן השכלה רחבה ומוטיבציה סוחפת וגם רשת קשרים אישיים ומקצועיים, שעוזרת תמיד לכל עסק.

כן, גם עכשיו, כאשר המשק במשבר, יש נשים המצליחות לכבוש לעצמן משרה נחשקת אפילו בגיל ארבעים פלוס. למה? כי מתחולל שינוי באופן שבו מתייחסים לגיל בעולם העבודה. שמתם לב, למשל, שמדונה בת ה־50 החלה לעבוד בעבור "לואי ויטון"? הבחנתם בכך שג'רי הול, בת 52, פצחה בקריירה חדשה ב"שאנל" כמקדמת קו התיקים של בית האופנה? אפילו ב"לוריאל", ענקית הקוסמטיקה שבמשך שנים נעזרה רק בפנים צעירות וחלקות, הבחינו כבר ביתרונות הגיל. ולראיה, מרגע שהם גייסו לעבודה את דוגמנית העבר לינדה אוונג'ליסטה בת ה-43, גרף המכירות עלה ב -20 אחוז.

גם בשוק העבודה הישראלי יש היום יותר מעסיקים המחפשים עובדים מבוגרים, ולא רק בתחום משרות הניהול הבכירות. קחו, כדוגמה, את רמי לוי, מייסד קבוצת "שיווק השקמה", שיצא בעבר בקריאה לעובדים ותיקים ומנוסים להצטרף לשורותיו, או את "פרטנר", שקראו לבני 45 פלוס לבוא ולהתגייס לשירות הלקוחות של החברה. שמוליק שי, משנה למנכ"ל "מלונות אפריקה ישראל" ומנהל פעילות המלונות בישראל, כבר הודיע שפתח קורסים מיוחדים להכשרת עובדות מבוגרות לעבודה בתחומים שונים במלונאות, ויש עוד ועוד מעסיקים כמוהם. מעסיקים המעוררים תקווה ונותנים הזדמנויות לנשים שכבר חצו את גיל ארבעים ורוצות למצוא משרה חדשה ומאתגרת.

למה מתעניינים פתאום בעובדות בנות ארבעים פלוס? הסיבות מגוונות. במלונות "אפריקה ישראל", למשל, בדקו ומצאו שעובדים צעירים לא מספקים לאורחים שירות מקצועי, איכותי ומספק. מירי ארזי מ"מתוקה" הסבירה לאחרונה שלעובדות המבוגרות במאפייה שלה יש הרבה יותר ניסיון, הן אחראיות ויש להן טיפים מצוינים בענייני אפייה. רמי לוי אומר כי הוא מעוניין בניסיון מקצועי ובמסירות של העובדים המבוגרים. מיכל דנא, סמנכ"לית משאבי האנוש של "פרטנר", קובעת שלעובדים מבוגרים ומנוסים יש כושר התמדה ויכולת הכלה. הם יודעים לתת שירות טוב יותר ומסוגלים לייצר מערכת יחסים יציבה ואיתנה עם הלקוחות.

"הכול נכון", מסכמת סיביל גולדפיינר, בעלת רשת האופנה "קום איל פו", שרוב המנהלות והמוכרות בה הן בנות ארבעים ויותר. "בעיניי, עובדות מבוגרות הן הנכס הכי טוב לחברה. יש להן ניסיון עשיר והן מחויבות מאוד לעבודה. כבר אין להן בבית ילדים קטנים שדורשים את תשומת לבן וזמנן, ותענוג לעבוד איתן. הן גמישות ומוכשרות, יודעות ליצור קשרים ולשמר אותם. כל עובדת כזו נעימה לי וטובה לעסק, והלוואי שהייתי מוצאת לא רק מוכרות ומנהלות אלא גם מלצריות מבוגרות. עם המלצרים הצעירים הרבה פחות נוח לעבוד. היום הם פה ומחר הם שם. יש להם בחינות באוניברסיטה, מצבי רוח, ובכלל, מורכב מאוד להכין איתם תוכנית עבודה".

בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

להפעיל קשרים, לשתף מכרים

אז מה, מעכשיו "העולם שייך למבוגרות?"

"עדיין לא, אבל יותר מבעבר", קובעת מלכה מאיר (64), פסיכולוגית תעסוקתית, יועצת קריירה בכירה במכון "אדם־מילוא", העוסקת בתחום ההשמה. "היום יש יותר נכונות ופתיחות להעסיק נשים מבוגרות, כי הן נראות אחרת, עובדות הרבה יותר שעות מבעבר ועושות זאת בצורה מקצועית ומרשימה".

ובאמת מצפה להן עבודה?

"כן. יש משרות של ניהול לשכה ותפקידים אדמיניסטרטיביים בכירים, תפקידים בתחום ההנדסה והפסיכולוגיה ותפקידים שמשלבים בין מקצוענות לניהול, שכולם מיועדים לנשים בנות ארבעים ומעלה. הגיל הופך ליתרון, אבל חייבים לומר שזה עדיין לא מלווה בעלייה בשכר. הפער בין גברים לנשים נשאר ולפעמים אפילו גדל. גם היום מעסיקים ישלמו לנשים בעלות ניסיון פחות מאשר לגברים בעלי ניסיון".

ומה אפשר לעשות נגד זה?

לדעתי, לא צריך לחשוש מהשכר ההתחלתי הנמוך. הרי כשאת בתוך המערכת יש לך סיכויים הרבה יותר גדולים להתפתח. בזמן שאת עובדת, המעביד רואה את דרך עבודתך ויכול להתרשם מתרומתך לעסק שלו. מניסיוני, לעובדים מבוגרים שלא מוכנים להתפשר על גובה השכר הרבה יותר קשה למצוא מקום עבודה חדש".

איך אפשר להגיע למשרות האלה?

בדרך כלל, לא בדרך הסטנדרטית. אני ממליצה לנשים בנות ארבעים פלוס, שרוצות להתקבל לעבודה חדשה, להתחיל להשתמש בקשרים הענפים שהן יצרו במשך השנים. לא להשיב למודעה בעיתון אלא לפנות לארגונים שהן כבר פעלו בהם, למסור קורות חיים למכרים ולספר שהן מחפשות עבודה. חשוב לדבר, לשתף, לומר מה רוצים ולתאר את היכולת. מומלץ מאוד גם לצרף לקורות החיים מכתב מקדים שיספר מי את.

"לדעתי, גיל ארבעים פלוס הוא גם הזמן המתאים לעשות הסבה מקצועית. למשל, לעבור מתחום התעשייה והניהול לתחום ההפקה והמידענות, מתחום ההוראה להוראה מתקנת, או מהיי־טק לאמנות או לכוח אדם והשמה. כי הרי צברת כבר ניסיון וידע מקצועי רחב ומגוון, שאפשר לתעל אותו לכל מיני כיוונים חדשים".

ומה את מציעה לאלה שלא מוצאות מיד משרה?

"גם זמן חיפוש העבודה הוא זמן עבודה. כדאי לנצל אותו לא רק כדי לחפש את ה'מה' אלא גם כדי לחפש את ה'למה'. לברר למה אני פוחדת לעשות צעדים מסוימים. למה בכלל בחרתי בתחום שבו עבדתי עד היום. למה אני לא מרשה לעצמי לעשות דברים ומאיפה מגיעים האיסורים שאני מטילה על עצמי.

"זה זמן שכדאי לנצל כדי להתחזק ולהתבהר. כדי לשאול שאלות ולדבר על חלומות. כדי לגבש את מה שנחשב בעינייך לעיסוק האידיאלי אבל לא להישאר רק בפנטזיה אלא גם להעז ולדבר על זה. לתרגם את החלום, כי כבר יש לך רשות וזמן שפנוי לפיתוח הקריירה.

"אפשר לעבור את התהליך הזה לבד או בעזרת ייעוץ תעסוקתי, ואני חושבת שבמהלכו לא צריך לחשוש מהליכה למקום הכי גבוה. כי כל אחד יודע בתוך תוכו מה הוא הכי רוצה לעשות. אני, כיועצת, צריכה רק לעזור לו לגלות את זה".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד לאשה:

___________________________________________________________________________________________________________

למגר אפליה על רקע גיל

"חייבים לפעול למיגור האפליה על רקע גיל, כי צריך להבין שנשים, ובמיוחד העובדות המבוגרות, הן הנפגעות העיקריות בעולם העבודה, שבו הצלחת המנהלים נמדדת בהתאם ליכולתם לקצץ בעלויות. בעולם הזה - שיש בו יותר משרות חלקיות, זמניות ושעתיות, הפוגעות בשכר ובזכויות, ושבו עובדים נדרשים לעשות יותר ויותר בעבור פחות ופחות - מצבן של רוב העובדות הוותיקות נותר בעייתי", מבהירה אורלי בנימין, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן.

"בעבר, נשים רבות חשבו שצבירת עוצמה בארגון תפתור את הבעיה. אבל עם השנים התברר, שההתנגדות לנשים חזקות ובעלות ניסיון דווקא גברה. אם את רופאה או אדריכלית, אולי יפרגנו לסמכותך המקצועית, שגדלה עם הגיל, אבל כשאת עובדת במשרד שבראשו עומד בדרך כלל גבר, הוא לא רוצה את המתח הזה. הוא יעדיף לשמר את הרכב הפירמידה שאליה הוא רגיל ולכן ישמח להוציא ממנה את העובדות הוותיקות שצברו כוח וניסיון וגם שכרן גבוה.

בכלל, בחברת הצריכה שלנו מקובל לצמצם יותר ויותר את הדימוי של 'הנשיות הראויה'. היום כבר לא מספיק להיות עובדת נקייה ומטופחת, כי מידת הייצוגיות שלך נבחנת גם לפי ממדי הגוף, הגיל וצבע העור. יש לך סיכוי טוב יותר להתקבל לעבודה אם טרם מלאו לך שלושים ואת רזה ובהירת עור, אבל אם את בריאת בשר, כהת עור או בת ארבעים - חמישים, מועמדותך נדחית, כי את לא מספיק ייצוגית".

אז איך בכל זאת משיגים משרה בגיל ארבעים פלוס?

"צריך לעודד נשים להתארגן ולפעול בקבוצות, שבהן יהיה איחוד משאבים. כל אחת תביא לקבוצה את רשת הקשרים הענפה שלה, וכולן ייצאו נשכרות, כי שיתוף הפעולה, שמבוסס על הכרות אישית ועל הכרת המיומנויות של כל אחת, יכול לעזור".

כמה טיפים מצוינים

"מנהלים מעדיפים לעתים לוותר על הניסיון המקצועי רק כדי לא להתמודד עם בעיה פוטנציאלית בצוות", אומרת רויטל הנדלר, מנכ"לית האתר לחיפוש עבודה‭,AllJobs‬ הם חוששים מתביעות שכר של עובד מבוגר, וגם עודף הידע והניסיון של עובד כזה מעורר את חששו של המנהל, במיוחד אצל זה שמבקש לשמור על מקומו. בנוסף, מנהלים סבורים שעובד מבוגר יתייחס למשרתו כאל תחנת ביניים בלבד. מעבר לזה, לכולנו יש נטייה לקבל לעבודה אנשים שדומים לנו, ולכן, ככל שיותר מראיינים הם אנשים צעירים, הסיכוי של המבוגרים פוחת והולך".

הנדלר, שלאחרונה הכניסה לאתר שלה גם קטגוריה של עובדים בני חמישים ומעלה, סבורה שכחברה עלינו לחשוף יותר את היתרונות שבהעסקת עובדים מבוגרים. "את הניסיון הרחב והמגוון, שמחייב תקופת הכשרה קצרה יותר. את היציבות והנאמנות למקום העבודה. את המיומנויות הבין אישיות, הסבלנות ומוסר העבודה הגבוה, ואת הפנאי לעבודה".

יש לה גם רשימה של טיפים למציאת עבודה בגיל מבוגר:

להיפתח: להתייחס גם לתחומי עיסוק שלא חשבת עליהם או לא התנסית בהם.

לכתוב חכם: לציין בקורות החיים רק מה שרלוונטי למשרה שלגביה פונים. לפעמים אפילו כדאי להשמיט תארים, תעודות וניסיון שאינם רלוונטיים או שיכולים להכשילך (כמו, למשל, תפקיד בכיר מאוד שכבר ביצעת).

לדייק: למסור רק פרטים נכונים. הרי יבדקו אותך בשבע עיניים וחבל שתכשילי את עצמך כבר בתחילת הדרך.

להתראיין נכון: בלי משפטים המשדרים ביטחון יתר ("בטח שעשיתי/הייתי/טיפלתי..."). בלי סיפורי גבורה (גם אמיתיים ומעניינים). עם הדגשת העניין הרב שיש לך בתחום והסבר למה את כל כך רוצה לעסוק בו. עם הדגשה של יתרונות כמו הקרבה למקום העבודה, הזמינות ומספר שעות העבודה שאת מוכנה לקחת על עצמך. בלי לשאול שאלות בנושא תפקידים אחרים בארגון, כי זה משדר רמת עניין נמוכה בתפקיד המוצע לך ומעלה חשש שאת לא באמת רוצה לעבוד כאן לאורך זמן.

לברר: אם לא התקבלת, בררו מדוע, כדי להפיק לקחים ולשפר בפעמים הבאות. להפעיל קשרים: לא רק לבקש להעביר את קורות החיים אלא גם להתייעץ. לשאול מה הכי כדאי לציין, למה לצפות בראיון ומה להשיב.

לעשות עבודת הכנה: להכיר כמה שיותר פרטים על הארגון שאליו מגיעים, על נוהלי העבודה והמטרות שלו, על המראיינים והמנהלים. מידע תמיד עוזר.