"את צודקת. לגמרי. זה ממש לא בסדר, מה שהוא אמר לה. מה זה הרעש הזה? סתם, אני שוטפת כלים. ואז מה ענית לו? טוב, שלומי לא משהו. זה לא פשוט, הימים האלה שאני עוברת. מותק, תפסיקי ומיד! לא, לא את. הילדה שלי הרביצה לתינוק. כבר הרבה זמן רציתי להגיד לך משהו חשוב... רגע, שנייה. אני רק מעבירה אותך לדיבורית. אני חייבת להתחיל לנסוע".

כמה פעמים ניהלתן שיחות כאלה עם החברות שלכן? שיחות אינטימיות, עמוקות, חשובות- שנקטעו בלי סוף על ידי המטלות האחרות שלכן? כמה פעמים דיברתן מהלב, אבל תוך כדי טיפול בילדים, כביסה, נסיעה, בישול? נראה שתמיד זה היה כך, אבל אם נלך 15 שנים אחורה, נזכר שזה לא. ממש לא. בימים הרחוקים ההם, בטרם השתלט הסלולרי על חיינו, זה פשוט לא היה אפשרי. כשהיינו עם הילדים לא יכולנו לדבר עם החברות – אלא אם בילינו יחד בגינה הציבורית. כששטפנו כלים, יכולנו מקסימום לריב תוך כדי כך עם בן הזוג. כשהיינו באוטו, יכולנו – הפלא ופלא – לכל היותר לנהוג, ובטח לא לפתור בו זמנית את הסוגיות הסבוכות של חיי האהבה של חברתנו הטובה.

אבל כמו שהוידיאו הרס את כוכבי הרדיו, הסלולרי גמר על מוסד ה"קפה עם החברה". את הישיבה הנינוחה (טוב, נו, תוך כדי קיפול כביסה), החליף חבל הטבור האינסופי של הטלפון הסלולרי. למי יש סבלנות לנסוע ולהיפגש, כשאפשר לקבל תדלוק רגשי בשיחת טלפון חליפית? למי יש זמן רק להקשיב ולספר כשהחיים כל כך מלאי מטלות שאפשר לעשות בו זמנית?

כבר הבנו שהסלולרי מטגן לנו את המוח. אז מה. בשביל זה, כלומר, בשביל לדבר עם החברות הטובות תוך כדי משחק בלגו עם הילדים על הרצפה, יש טלפון אלחוטי. אפשר אפילו להמשיך את המשפט תוך כדי שאוספים הכול ושלחים את הזאטוטים להתרחץ. "אז מה אמרת? פשוט המים באמבטיה מרעישים. תגידי שוב, טוב?"

אבל גם החגיגה הזו נגמרה. לפני כמעט שנה משרד הבריאות המליץ לא לסמוך על הטלפון האלחוטי, שגם הוא מפיץ קרינה שעלולה להיות מסוכנת. "דברו בטלפון הקווי", הציע משרד הבריאות, ואנחנו, אנה אנו באות כשאי אפשר יותר ללכת לשום מקום עם טלפון תקוע באוזן?

אז זהו, שאפשר פשוט ללכת לחברה. אבל באמת. ללכת אליה הביתה, או בלית ברירה ללכת איתה ועם הילדים יחד לבריכה או לגן השעשועים. לדבר איתה ולהסתכל לה בעיניים תוך כדי. להציע חיבוק או טישו כשהיא דומעת, במקום להציע לעבור לדיבורית. או לכל הפחות כשאף אחת מכן לא עושה עוד משהו. איזה קונספט מהפכני, הא?

מחקרים מראים שחלק ניכר מהאושר תלוי בקשרים החברתיים שלנו. שאצל נשים במיוחד, הרשתות החברתיות הענפות שאנחנו מנהלות משפיעות לטובה על הבריאות הנפשית ואפילו על הבריאות הפיזית שלנו. אולי כדאי שנשקיע פחות בג'אג'טים שמטגנים לנו את האוזניים, ויותר במה שפותח לנו את הלב. די לשיחות ממתינות. קדימה לשיחה - אבל אמיתית ומרוכזת - עם חברות. אז מתי ניפגש?

___________________________________________________________________________________________________________

עוד לאשה: