5 נשים. 5 עולמות שונים לחלוטין. 5 סיפורים מרתקים שכל אישה יכולה למצוא בהם משהו מעצמה. עכשיו, כשאתם כבר מכירים היטב את כוכבות "מחוברות", בטח תשמחו לשמוע ש:

דינה אברמסון חושבת שתקופת הצילומים הייתה קסומה: "החלטתי לא לעבוד באותה תקופה ולפנות את עצמי לצילומים. היה לי חשוב לטבוע בתוך "מחוברות". זו הייתה תקופה קסומה, הרגשתי שאני לא שמה על העולם. זרקתי החוצה את האמת שלי, ולאנשים לא קל להתמודד איתה. אבא שלי לא רואה את הסדרה כי אמרתו לו שיש בה בנות לא צנועות. כעיתונאית פרסמתי הרבה כתבות שידעתי שאנשים יצפו בהן ויכאב להם הלב, אבל עכשיו, כשאלו אנשים קרובים אליי, זה הרבה יותר קשה. במסע שלי, לעשייה דוקומנטארית זה שלב חשוב מאוד- להרגיש את זה על בשרי".

מיקה קרני התלבטה אם לעשות את זה או לא: "לא הכרתי את "מחוברות" לפני כן, גם מיקי לא הכיר. הגיעה אלינו להופעה מלהקת של "מחוברות", היא נגשה אלי והציגה את עצמה. למחרת צפינו בכמה פרקים כדי לראות מה זה, ובמשך שבוע התחבטנו אם לעשות את זה או לא. לא ידענו אם זה מתאים. היו כמה דיונים משפחתיים, עשינו שבוע ניסיון, ואז, כשראיתי את זה, זה נראה לי מקסים. פתאום ראיתי את עצמי מבחוץ וזה נראה לי מדהים".

ננה שרייר לא פחדה ממה יגידו: "לא ראיתי את העונה הראשונה, אבל שמעתי רק דברים טובים. כשהציעו לי, בהתבסס על השמועות, ישר הסכמתי. אני מתעניינת מאוד בחיי היומיום של אנשים ואיך שהם לוקחים החלטות. מיד הרגשתי שזה משהו שאני צריכה לעשות. הרגיע אותי שהכול בשליטה שלי, שאני מצלמת, ואם אני מפשלת אז זו אשמתי. לא פחדתי מה יגידו, כי גם אם תשבי בבית ולא תעשי כלום, אנשים יגידו מה שיתחשק להם. אז למה זה צריך להיות פרמטר למשהו? אם אתה בן אדם הגון ומוסרי, זה לא חשוב. אני שמחה מאוד שעשיתי את זה, זו חוויה מרגשת מאוד ויצירתית, וקרו לי המון דברים מרתקים שלא היו קורים בלעדיה".

שיר נוסצקי לא מרגישה צורך להתנצל על צילומי הסקס: "היחסים שלי ושל רגב מלאים בתשוקה, והמצלמה פשוט הייתה שם ותיעדה את זה. בהתחלה, כשצפיתי הפרקים, נלחצתי ורציתי שיהיו עוד היבטים וצדדים שלי, אבל עכשיו אני ממש שמחה שעשיתי את זה, כי אני מרגישה שזה מעודד מלחמה בשמרנות ובצביעות. אני לא מרגישה צורך להתנצל על כך. אני חושבת שמהות הסדרה היא חשיפה, ומגוחך שאנשים אומרים שזה עניין פרטי ושאני לא צריכה לצלם את זה".

הילי עמנואל מתחילה לממש את הפוטנציאל המבוזבז: "הרגשתי שהגיע הזמן שאעשה משהו קצת אחר, הייתי בעיצומה של שנה שבה עזבתי את הלימודים ב"שנקר" ועבדתי במלצרות בתל אביב, לא הצלחתי להזיז את עצמי ולעשות כמעט שום דבר, פשוט בהיתי בקירות והתייסרתי בגלל הפוטנציאל המבוזבז. כל החיים אמרו לי שאני נורא מוכשרת, ובאמת גיליתי כישרון בהרבה דברים. אני מציירת , אני שרה, למדתי דרמה והצטיינתי בזה, דגמנתי לציור, עשיתי מלא דברים, והייתי בלחץ שלא אוכל להגשים את כל הציפיות האלה. קצצתי את הכנפיים לפני שהתחלתי לעוף. זו הסיבה שרציתי להשתתף בתוכנית, כדי לראות את עצמי מהצד ולהשתמש בזה כדי ללכת קדימה".

* את הראיון המלא תמצאו בגיליון השבוע של "לאשה"