עד לפני שני עשורים עוד בכלל לא היה בארץ מקצוע כזה, אבל היום אין הפקה שיוצאת לדרך בלי מלהקת. אחרי שהמפיק והבמאי מביאים את הרעיון, מגייסים את התקציב ועורכים את התסריט, היא נכנסת לתמונה, כדי לעזור לבמאי למצוא את השחקנים המתאימים שיגרמו לנו להתרגש ולהזדהות. המלהקת עושה את השידוך בין הדמות הכתובה לבן האנוש שיפיח בה רוח חיים, היא זו שצריכה לגלות את הפנים החדשות או לגרור לאודישן את הפנים המוכרות, ועליה מוטלת המשימה להחזיק לבמאי את היד במהלך יום ארוך של אודישנים, כשהוא מתחיל להתחרפן כי הוא לא מוצא את המוזה שלו.

היום פועלות בארץ כבר לא מעט מלהקות רציניות, כולן נשים. ניסיון למצוא גבר במקצוע הזה הסתיים בשם אחד, גם הוא חדש יחסית בעסק. כיוון שקולנוע הוא עדיין עסק גברי למדי – בערך ‭95%‬ מבמאי הסרטים העלילתיים בארץ הם גברים, וגם מרבית המפיקים – החלטנו לברר עם כמה מהמלהקות המובילות בארץ את הסוגיה: למה דווקא בליהוק שולטות הנשים.

צריך אינטואיציות של חיה

"למפיקים ולבמאים יש משפט אחד שתמיד חוזר על עצמו: שהדבר הכי חשוב בסרט הוא הליהוק‭,"‬ אומרת אורית אזולאי (47)מהמלהקות הוותיקות והמוערכות בישראל ("ביקור התזמורת", "הבורגנים", "פלורנטין") עורכת תסריט ומרצה בבית הספר לקולנוע "סם שפיגל" בירושלים. "משום שזה כל כך חשוב, זה נתפס כחלק מעבודת הבמאי, ולכן ליהוק הוא המקצוע היחיד בקולנוע שלא עומד בפני עצמו. זו הסיבה למה לא נותנים פרסים על ליהוק כמו שנותנים על ניהול אמנותי, עריכה או מוזיקה‭."‬

איך זה לא הפך למקצוע נפרד אם לצד כל במאי עובדת מלהקת?

"זה מורכב, כי הבמאי נותן למלהקת מרחב פעולה, אבל בסופו של דבר הוא זה שבוחר את השחקנים, גם אם הוא מאוד סומך עליה. בין הבמאי למלהקת מתקיים דיאלוג ארוך, שאפשר להגדיר אותו כמעין תהליך של לידה. בתהליך הזה מיילדים את כל המרכיבים שנמצאים בראשו של הבמאי ובין דפי התסריט, כדי להבין את המהות של הסרט ומה צריכים להיות הפנים שלו. זה דיאלוג ארוך שיכול לקחת שבועות, ורק אחריו שואלים אילו פנים מחפשים ומי השחקנים ומתחילים בתהליך המשמעותי של מבחני הבד, האודישנים. תהליך הליהוק כולו יכול לקחת בין ארבעה חודשים לשנה‭."‬

מה צריך בשביל להיות מלהקת?

"בתמצית: אינטואיציות של חיה. זה משהו חושי מאוד שאי אפשר ללמוד, אבל זה לא אומר שעובדים רק עם אינטואיציות. יש גם הרבה עבודה אינטלקטואלית, וצריך יכולת ניתוח ופרשנות של תסריט, רגישות אסתטית והבנה פסיכולוגית‭."‬

בגדול, תכונות די נשיות.

"לי קשה עם אבחנות מגדריות, אבל כיוון שרוב הבמאים של סרטים עלילתיים הם גברים ורוב המלהקות הן נשים, אז נראה שיש פה משהו. המהות של הליהוק זה להיות 'עזר כנגד' של הבמאי, ויכול להיות שזה תפקיד שאישה מכוננת אותו טוב יותר".

איך הגעת לעסוק בליהוק?

"כשלמדתי קולנוע בבית צבי, באמצע שנות ה‭,80-‬ עוד לא היו מלהקות, ובמאים היו מלהקים את הסרטים שלהם באמצעות דפדוף באלבומים של סוכני שחקנים. בזמן הלימודים התאהבתי במשחק ובשחקנים, ובלי לתת לזה שם פשוט התחלתי ללהק. מיד אחרי שסיימתי ללמוד התחלתי ללהק פרסומות שעשו במאים שלמדו איתי. הסרט הראשון שליהקתי היה 'שירת הסירנה' של איתן פוקס, ובהמשך ליהקתי את הסדרה 'פלורנטין‭,'‬ שבאמת הייתה משהו חדש לגמרי. כשהתחלתי לעבוד כמלהקת נכנסתי להריון עם בתי, פראג, היום בת ‭.20‬ היה לי נורא חשוב להיות אמא, להיות בבית ולגדל אותה, ואיכשהו זה הסתדר באופן מושלם. הייתי הולכת לאודישנים, ובאמצע עשיתי הפסקה לשעה ורצה הביתה להיניק. במשך שנים נהניתי מכך שאני עובדת במקצוע שאני אוהבת וטובה בו והוא גם מאפשר לי להיות אמא במשרה מלאה, כי רוב המקצועות בקולנוע כרוכים בלוח זמנים בלתי אפשרי".

יש שחקנים שגילית?

"כמעט בכל סרט או פרויקט שעשיתי הייתה פריצה של שחקנים חדשים, אבל אני לא יכולה לטעון שגיליתי כוכב. מה יוצר כוכב? זה שילוב של שחקן מתאים, במאי, תפקיד והרגע הנכון, ואני שם בשביל לכוון את הספוט לשחקן. לעתים קרובות יש ויכוח אם שחקן מסוים מספיק אטרקטיבי למסך. יש שחקני תיאטרון רבים שלא מגיעים למסך. למשל, זוהר שטראוס, שפרץ רק אחרי שליהקתי אותו ל'הדברים שמאחורי השמש‭.'‬ החוכמה היא להתאים את השחקן לדמות. כשבחנו את איתי תורג'מן לסרט 'בית"ר פרובנס‭,'‬ התלבטנו מאוד אם הוא יכול לסחוב תפקיד ראשי או לא, ואמרתי לבמאי, אורי ענבר: 'הדמות הזו היא להטוט. אם לא תמצא להטוט, הדמות הזו לא תקרה‭.'‬ וזה באמת היה רגע שהממזריות של איתי, הכישרון והחן שלו השתלבו יחד ויצאו החוצה‭."‬

שחקנים באמת מתגלים במקרה, או שזה סיפורי מעשיות?

"זה קורה. איתי אפילו לא היה שחקן כשנתקלתי בו בפעם הראשונה. עשינו אודישנים לתפקיד של נער שיתחיל עם איילת זורר ב'פלורנטין‭,'‬ ראיתי אותו מחכה מחוץ לאודישנים ושאלתי: 'מה איתך‭'?‬ אז הוא אמר: 'באתי עם חבר‭.'‬ כשאמרתי לו: 'בוא תנסה‭,'‬ הוא ביקש רשות מהחבר שלו ונבחן, ואיך שהוא סיים את האודישן היה ברור לנו שזה זה. המקרים היותר מעניינים הם של שחקנים ידועים שליהוק נכון ממציא אותם מחדש ומביא אותם לרסק את המסך. לדוגמה, ששון גבאי וסלאח בכרי ב'ביקור התזמורת‭.'‬ הם היו שם כל הזמן, אבל החוכמה היא לייחד את השחקן לתפקיד שמוציא ממנו את כל הכריזמה שלו‭."‬

בכלל חלמתי להיות אדריכלית

"אני חושבת שהמלהקות הן המכשפות של העולם המודרני‭,"‬ מחייכת הילה יובל (‭ (36‬מתל אביב שליהקה בין היתר את הסרטים: "אהבה קולומביאנית", "בופור", "לבנון" ו"איים אבודים". "אנחנו יכולות לראות דרך אנשים ויש לנו אינטואיציה חזקה. לי יש רגישות גבוהה מאוד לאנשים, שלפעמים הייתי מעדיפה שלא תהיה לי‭."‬

איך הגעת להיות מלהקת?

"מיד אחרי הצבא התחלתי לעבוד בהפקות, ויונתן ארוך, שהפיק את 'הפוך‭,'‬ ציוות אותי לבמאי שמואל חיימוביץ כדי לעזור לו ללהק את הסדרה. הייתי נורא צעירה, אפילו לא ידעתי שזה מקצוע וגם לא באמת ידעתי מה אני רוצה לעשות. בכלל חלמתי להיות אדריכלית, אבל איכשהו השתלבתי בתוך זה. הלכתי ללמוד קולנוע באוניברסיטת תל אביב, מתוך כוונה לערוך סרטים, אבל כשסיימתי את הלימודים ערכתי סרט תיעודי ונורא סבלתי. ואז יונתן התקשר והציע לי ללהק את הסדרה 'בקצב הקצב' ומאז אני שם‭."‬

"גם בחו"ל רוב המלהקות הגדולות הן נשים. זו עבודה שבנויה הרבה על אינטואיציה, וברור שאנחנו יותר אינטואיטיביות מגברים"

אילו תכונות צריך בשביל העבודה הזו?

"זו קצת קלישאה, אבל ברור שאינטואיציה ואינטליגנציה רגשית הן כישורים מרכזיים. צריך גם רגישות ויכולת להכיל, כי ביום אחד יכולים להיכנס עשרות אנשים לחדר שלך ולכולם צריך לתת תשומת לב והרגשה חמימה. בהכללה, אני חושבת שנשים עושות את זה יותר טוב מגברים. התסריט והליהוק הם היסודות לסרט טוב ובלעדיהם הכול יכול להתמוטט. אגב, לא מתעשרים מליהוק, ואני חוששת שמפני שזה מקצוע נשי, במידה מסוימת יש תחושה שאולי אנחנו לא כל כך צריכות להרוויח".

קרה שגילית שחקן במקרה?

"אני לא אוהבת את המילה גילוי, אבל זה קורה. את יובל המאירי, ששיחק את הבן של נתי קלוגר ב'סרוגים‭,'‬ בכלל מצאתי בחנות הסופרמרקט השכונתית. לתפקיד השבוי הסורי בסרט 'לבנון' חיפשנו מישהו שיגלם דמות שמעבירה תחושה חזקה של חיה פצועה במצוקה וכשפגשתי במקרה את דודו טסה בחתונה הצעתי לו לבוא להיבחן".

זה מקצוע בלי חברים

"השליטה של נשים בתחום הליהוק אינה מיוחדת לישראל", אומרת המלהקת יעל אביב (65) שבין עבודותיה תמצאו את הסדרות "הבורר" ו"הכול דבש" ואת הסרטים "יוסי וג'אגר", "הכלה הסורית", "הבועה" ועוד.

"גם בחו"ל רוב המלהקות הגדולות הן נשים. זו עבודה שבנויה הרבה על אינטואיציה, וברור שאנחנו יותר אינטואיטיביות מגברים. אבל יש גורמים נוספים שאולי משפיעים, כמו הצורה השונה שבה אנחנו מסתכלות על שחקניות ושחקנים. כשגבר מסתכל על שחקנית יפה, השיפוט שלו יכול להיות מושפע מזה, וכיוון שגברים הם מטבעם תחרותיים יותר, הם יכולים לחוש מאוימים על ידי שחקנים בכלל בלי להיות מודעים לזה. נשים הן יותר אובייקטיביות‭."‬

רגש אימהי הוא יתרון?

"ממש לא. לקח לי זמן להבין, אבל זה באמת מקצוע בלי חברים ובלי רגשות ורחמים. או שאתה טוב ומתאים או שאתה לא, ואת לא יכולה לרחם על השחקנים. את צריכה להביא את האדם הנכון לתפקיד. איכות היא דבר נדיר בכל תחום, גם באנשים וגם באמנות ובאוכל. יש אנשים עם נתונים צנועים, שיש להם אמביציות גדולות והם מצליחים איכשהו להגיע לתוצאות, אבל יש גבול להצלחה שלהם. סבילות ואמביציה הן לפחות חמישים אחוז מהעניין, אבל צריך גם את חמישים האחוז האחרים, של כישרון וכריזמה‭."‬

כמה שנים את מלהקת?

"בערך .17‬ במשך כעשור עבדתי כשחקנית, בין היתר ב'חדווה ושמוליק‭,'‬ ואז נסעתי לחו"ל, וכשחזרתי אחרי עשרים שנה התחלתי לעבוד כמלהקת בפרסומות ומשם המשכתי גם לטלוויזיה‭."‬

מי היו התגליות שלך?

"כשליהקתי את 'רמת אביב ג' גיליתי את יעל בר זוהר ונועה תשבי, ואחר כך בהמשך גיליתי את יהודה לוי ב'יוסי וג'אגר‭,'‬ והייתי הראשונה שהביאה את איתי טיראן למסך, בסדרה 'פרנקו וספקטור‭."'‬

כוכבים מתגלים במקרה?

"זה יכול לקרות. לי זה קרה בעיקר בפרסומות, כשראיתי פרצוף וידעתי שזה זה, אבל עם שחקנים זה תהליך מורכב יותר. לבמאים יש פנטזיות כאלה, שבמתנ"ס שכוח אל בדרום מסתתר המרלון ברנדו הבא. זו מדינה קטנה, ועם כל הריאליטי והכוכב נולד, כל מי שיש לו איזו זיקה לתחום וכישרון מגיע בסוף לתל אביב. אין מחסנים חבויים של כישרונות בפריפריה".

לא התחברתי ממש למשחק

"בעולם נורא אוהבים את השחקנים הישראלים בגלל האנרגיה והטמפרמנט שלהם‭,"‬ אומרת המלהקת ברוריה אלבק, שעוסקת בליהוק לפרסומות ולסרטים מחו"ל ("אל תתעסק עם זוהן", "הממלכה", "חקירה מעבר לקווים", "קוואנטום של נחמה").

מה היה הסרט הראשון שליהקת?

"סרט עלילתי אמריקאי שנקרא 'סינדרום ירושלים‭.'‬ משהו הזוי מאוד, לא סיבה לגאווה גדולה, אבל בהמשך זה השתפר. כיום אני עובדת עם חו"ל, לפרסומות ולסרטים זרים, ואפשר לומר שאני יצואנית של שחקנים ישראלים לחו"ל‭."‬

את מי ייצאת?

"את יוסי מרשק ועידו מוסרי ל'אל תתעסק עם הזוהן‭,'‬ את אשרף ברהום, עלי סולימאן ואורי גבריאל ל'הממלכה‭,'‬ ואת יגאל נאור והדר רצון ל'חקירה מעבר לקווים‭."'‬

היית שחקנית בכלל. איך הגעת להיות מלהקת?

"זה התחיל מזה שהיו מציעים לי תפקידים ותמיד חשבתי שיש מישהו יותר נכון ממני לתפקיד ושעושים טעות בליהוק. במאי כלשהו, נדמה לי שאולי בעלי, אמר לי פעם: 'אם את לא רוצה לשחק, אולי תהיי מלהקת‭,'‬ ופתאום הבנתי שהוא צודק".

"כשגבר מסתכל על שחקנית יפה, השיפוט שלו יכול להיות מושפע מזה. נשים הן יותר אובייקטיביות"

מה צריך בשביל להיות מלהקת?

"אינטואיציה טובה, רגישות גבוהה, סבלנות והבנה עמוקה באמנות, כדי לקרוא נכון את התסריט ולדעת מה הכי נכון ומה הכי מתאים לו, תוך לקיחה בחשבון של הפנטזיות של הבמאי מול האפשרויות במציאות. אני חושבת שלנשים יש יותר רגישויות שמתאימות למקצוע הזה, כמו היכולת לראות אנשים ולהבין את הדקויות ואת המנעד הרגשי שלהם‭."‬

מה צריך שחקן בשביל להצליח בחו"ל?

"בדיוק את מה שהוא צריך בשביל להצליח כאן: המון כישרון. העולם גלובלי, הכול נגיש וקל היום, הצעירים מדברים אנגלית נהדרת, וכשמחפשים שחקנים לג'יימס בונד, מחפשים אותם גם בישראל. אני מצלמת אודישנים בבוקר, ובערב כבר רואים אותם בחו"ל. יש אנשים רבים שיכולים לעמוד מול מצלמה, להגיד טקסט ולצאת בסדר, אבל נורא מעט אנשים הם באמת באמת כישרוניים, וכשכבר מחפשים בכל העולם, מחפשים דברים אחרים, לא את אלה שהם 'בסדר‭."'‬