"רק מי שחווה בדידות אמיתית, יבין מה הקשישים עוברים בימי הקורונה"איילה פרל הרגישה בודדה בבלארוס, וזה לא השתנה גם אחרי שעלתה לארץ. עכשיו היא מזדהה עם "קבוצת הסיכון" שנדרשת להסתגר בבית בלי לפגוש את המשפחהלהמשך קריאה...
"הגעתי הביתה ולא הצלחתי לעלות במדרגות. עירנות בעלי הצילה אותי"כשעברה הפסיכותרפיסטית הילה שלזינגר אירוע מוחי, נעזרה בכלים טיפוליים שפיתחה בעקבות שירותה כמ"מית בכלא צבאי. "היום אני במצב הכי טוב אי פעם", היא אומרתלהמשך קריאה...
"המנכ"ל הדיח אותי מהתפקיד ואמר לי: 'מעולם לא פגשתי אנשים כמוך'"קרן רובל הגיעה להישגים מקצועיים יפים, אבל המופנמות שלה מנעה ממנה לקבל תפקידי ניהול. כשזה קרה לראשונה, היא התרסקה. בהמשך עשתה מזה אג'נדהלהמשך קריאה...
"הנסיעה למרוקו עם תינוקת בת שנה הייתה צעד אמיץ וגם מתנה גדולה"הדסה יצחק-שרת אינה בת למשפחה מרוקאית, אבל בבגרותה היא נמשכה דווקא לתרבות הזו והחלה להפיץ אמנות מסורתית בסטודיו שהקימה בירוחםלהמשך קריאה...
יזמת מהמגזר החרדי: "לא אוותר על שמירת מצוות עבור שום הצלחה"עדי וייץ גדלה במשפחה חרדית שהייתה "פתוחה לעולם": בילדותה היא טיילה בחו"ל ונחשפה לתרבות חילונית, ובבגרותה השתלבה בעולם הדיגיטל ובנתה אתר משלהלהמשך קריאה...
פיתחה שפת סימנים בינלאומית: "הופקדו בידיי כלים יקרי ערך"מילי נווה רצתה לעלות לבמה ולעמוד מול זרקורים כדי לקבל תשומת לב, אבל כשהחלה לתרגם לשפת הסימנים, מצאה עיסוק יותר משמעותי, ונוצר בה צורך לתרום לחברהלהמשך קריאה...
"לא הסכמתי לקחת כדורים כל ימי חיי. התחלתי לחפש אלטרנטיבה"כשנודע לענבל ליבוביץ' שלקתה במחלה אוטואימונית, היא סירבה לציית לרופאים והחליטה להיעזר ברפואה אלטרנטיבית. אחרי שהחלימה, החלה לטפל בחולים אחריםלהמשך קריאה...
המשפחה היפנית שלי: הישראלית שנסעה לטוקיו לעשות סרט, ונשארהליאת מפתח תקווה נסעה ליפן, עבדה בה כמארחת, מורה ודוגמנית, הוקסמה, ובנסיעתה השנייה גם התאהבה בבחור יפני, והקימה עמו משפחה: "החיים שלי הפכו לסרט עצמו"להמשך קריאה...
לאמן את שריר התודה: כך מצאתי אהבה אחרי עשר שנים של רווקותכשהמעצבת ענבל גבור פגשה לראשונה את בעלה, בדייט בעקבות מפגש באתר היכרויות, היא חשבה שהוא "עוד חנון": אבל אז שינתה זווית הסתכלות על החיים, ועליולהמשך קריאה...
"מצאתי את עצמי בלי עבודה ובלי אבא. למדתי שהחיים הם כאן ועכשיו"פרשת דרכים אישית ומקצועית גרמה לעופרי זוטא לחדד את שאיפותיה ולהיזכר שמה שהיא הכי אוהבת לעשות זה להכין אוכל ביתי ולהנחות סדנאות בישוללהמשך קריאה...
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.
ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.
למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.
אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.
ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.
למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.
אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.