אנשים
אלזה מורנטה: בנעוריה מכרה את גופה כדי לשרוד, בבגרותה ניסתה להתאבדחייה של הסופרת האיטלקייה ("אלה תולדות") היו מלאי קשיים. בין השאר, סבלה מרדיפות במלחמת העולם השנייה על רקע מוצאה היהודי. בגיל 71 בלעה כדורי שינה ופתחה את ברז הגז

אלזה מורנטה, סופרת איטלקייה, נולדה ב-1912 ומתה ב-1985

אלזה מורנטה, אישה צעירה מאוד, רק בת 18, משוטטת ברחובות רומא, עיר הולדתה. השנה – 1930. היא גרה לבדה בדירה שכורה. צעירות מהוגנות בנות המעמד הבינוני, כמוה, אינן נוהגות לגור מחוץ לבית ההורים וגם לא לצאת בגפן, לנסוע באוטובוס או ללכת ברגל בלי ליווי. רומא מסוכנת. בכל קרן רחוב עלול לצוץ גבר שיפסע אחריה, יפתח איתה בשיחה לא רצויה, ינסה לתקוף אותה. אבל היא נחושה להמשיך כך בחייה. מתפרנסת אך בקושי, מהוראה, מכתיבה, לפעמים אפילו נאלצת למכור את גופה כדי לשרוד.

להמשך קריאה...
לואיזה מיי אלקוט: עשירה, מצליחה ומפורסמת, אך לא ברור אם מאושרת"אני עוד אעשה משהו, אתם תראו", הכריזה נערה אמריקאית בת 15. הספרים שכתבה, ובראשם "נשים קטנות", הביאו לה הצלחה מקצועית, אבל בחיים האישיים ידעה בדידות ובעיות בריאות

לואיזה מיי אלקוט, סופרת אמריקאית, נולדה ב-1832 ומתה ב-1888

"אני עוד אעשה משהו. לא אכפת לי מה. אלמד, אתפור, אשחק, אכתוב – כל דבר שיוכל לעזור למשפחה. ולפני שאמות, אתעשר ואהיה מפורסמת ומאושרת, אתם עוד תראו!"

את הדברים הללו אמרה בזעם ובהתלהבות לואיזה מיי אלקוט כשהייתה בת 15. "עם המוח שלי", הוסיפה, "אני אנגח את דרכי בעולם הקשה והמסובך הזה".

באותם ימים, אמצע המאה ה-19 בארצות הברית, לא שפעו סיכוייה של אישה צעירה להצליח. מי שנולדה, כמו לואיזה מיי אלקוט, למשפחה ענייה ששקעה בחובות – אביה ניהל בית ספר שכשל – יכלה רק לחלום על חיים של עושר ופרסום, אך לא לקוות להם.

להמשך קריאה...
פרל בק: האדמה הטובה, התגובות הרעות והחלום הגדול שלא התגשםהיא כתבה את אחד הספרים המוערכים בכל הזמנים, אבל זכייתה בפרס נובל לספרות גררה ביקורת קשה: הסינים לא סלחו על היחס שלה לארצם, וגם במולדתה ארה"ב היו הסתייגויות
פרל בק, סופרת אמריקאית, נולדה ב-1892 ומתה ב-1973

בדצמבר לפני שנתיים קיבל אזרח אמריקאי בשם אדגר ואלש הודעה בדואר האלקטרוני ובה נמסר לו כי כתב יד של רומן שכתבה אמו התגלה במחסן בטקסס. אמו הייתה הסופרת פרל בק, שהלכה לעולמה ב-1973. עד אז היא הספיקה לכתוב ולפרסם 100 ספרים. את כתב היד העלוּם, שנמצא בשתי גרסאות - האחת בכתב ידה של הסופרת, והאחרת מודפסת במכונת כתיבה - סילק מישהו - איש אינו יודע מי, מתי בדיוק, ומדוע - מביתה של בק שבוורמונט. כתב היד הוסתר במשך יותר מ-40 שנה. הרומן הוחזר לידי המשפחה, שפדתה אותו תמורת תשלום לא גבוה, והוא ראה אור בשם "הפלא הנצחי" וזכה להצלחה.

להמשך קריאה...
דורותי פארקר: שני ניסיונות התאבדות, הפלה אחת והמון בדיחות מרושעותהסופרת האמריקאית התפרסמה בזכות חוש ההומור המושחז שלה, אבל מאחורי הציניות, ההצלחות הגדולות והפרסום הרב הסתתרו חיים לא קלים, שהחלו במות אמה והסתיימו בבדידות

דורותי פארקר, סופרת ומשוררת אמריקאית, נולדה ב-1893 ומתה ב-1967

"תאר לעצמך", קבלה פעם הסופרת דורותי פארקר באוזני עיתונאי שראיין אותה, "המצב הגיע לידי כך שאנשים פורצים בצחוק עוד לפני שאני פותחת את הפה".

לאמיתו של דבר, תלונותיה על כך שהסובבים אותה מצפים שתצחיק אותם, לא היו מוצדקות. את המוניטין הללו כאדם שנון במיוחד טיפחה במשך שנים והרגילה את השומעים לאמירות מושחזות. את הכישורים הללו תירגלה היטב בתוך "חבורת השולחן העגול של אלגונקין", שהיא הייתה בין מייסדיה ומנהיגיה. הייתה זאת קבוצה של סופרים, מבקרים ושחקנים, שנהגו לסעוד יחד בתדירות גבוהה במלון במנהטן.

להמשך קריאה...
איין ראנד: חלקה שבחים לרוצח סדרתי וכינתה אותו "אדם מבריק, יוצא דופן"היא כתבה יצירות מופת כ"מרד הנפילים" ו"כמעיין המתבגר", אבל דגלה ברעיונות בעייתיים שעוררו ביקורת. בילדותה הייתה בודדה מאוד; בבגרותה ויתרה על ילדים וניהלה רומן עם גבר נשוי
איין ראנד, סופרת ופילוסופית אמריקאית, נולדה ב-1905 ומתה ב-1982

הנשים שהיא תיארה בספריה היו תמיד גבוהות, דקיקות, בהירות שיער. היא עצמה הייתה נמוכה, כהה ועגלגלה. היא הטיפה לאנוכיות, והשקפת עולמה נוסחה כך: "כדי שאדם יוכל להגיד 'אני אוהב אותך', עליו להיות מסוגל קודם כל לומר את המילה 'אני'". אלטרואיזם היה בעיניה דבר שלילי. את העולם, הסבירה, יש להבין באמצעות התבונה ומתוך היגיון נטול סתירות פנימיות: הרי ברור, למשל, שאי אפשר לאכול את העוגה וגם להשאירה שלמה.

היא סברה כי החיפוש אחר האושר הוא מטרתו הנעלה ביותר של האדם, וכי אנוכיות איננה ניצול, כי אם מימוש של פוטנציאל אישי.

להמשך קריאה...
לוסי מוד מונטגומרי: איבדתי את שפיותי, שאלוהים יסלח לי, מצבי איוםהסופרת הקנדית אחראית לדמותה של אן שירלי, מהילדות המפורסמות והאהובות בכל הזמנים, אך ההצלחה הגדולה לא פיצתה על העלבונות הקשים שספגה בילדותה. חייה הסתיימו בטרגדיה

לוסי מוד מונטגומרי, סופרת קנדית, נולדה ב-1874 ומתה ב-1942

פעוטה שעדיין לא מלאו לה שנתיים התייתמה מאמה. אביה, השקוע כולו באבל, אינו מסוגל לטפל בה ומפקיד אותה בידי ההורים השכולים - הסבא והסבתא מצד האם. בני הזוג הם אנשים מבוגרים ומותשים. לא מזמן סיימו לגדל את ששת ילדיהם. הם אמנם מסכימים לגדל את התינוקת, אבל מתקשים בכך. מתקשים להבין את הילדה התוססת, הרגישה, השקועה בדמיונות, שגדלה בביתם. לימים, כשתכתוב את ספרה הראשון, תתאר לוסי מוד מונטגומרי חדר שינה שכולו "קפדנות שלא תתואר במילים", המעביר "רטט בעצמותיה" - תיאור שמשקף בלי ספק את תחושותיה בבית ילדותה.

להמשך קריאה...
אגתה כריסטי: תעלומת 11 הימים האבודים שלא נפתרה במשך 90 שנההיא כתבה עשרות ספרי מתח שהלהיבו את דמיונם של מיליונים, אבל נדמה שאחת העלילות המותחות ביותר שנקשרו בשמה נוגעת בחייה הפרטיים. 1926, חורף, לילה: הגברת נעלמת
אגתה כריסטי, סופרת בריטית, נולדה ב-1890 ומתה ב-1976

הזמן - 1926, אמצע החורף, עשר בלילה. המקום - בית כפרי בדרום-מזרח אנגליה. מחברת ספרי המתח הנודעת אגתה כריסטי עולה לחדר השינה של בתה בת השבע שישנה במיטתה, נושקת לה, יורדת, יוצאת מהבית, נכנסת למכוניתה ומתחילה לנהוג, מתרחקת, נעלמת.

למחרת מוצאים את המכונית. אורותיה עדיין דולקים. המכסה של תא המטען מורם, ומגלים בו מזוודה עם חפצים של כריסטי, בהם מעיל הפרווה שלה ורישיון נהיגה שפג תוקפו. המכונית ננטשה ליד אגם קטן, המכונה "הבריכה הדמומה", שמי מעיין מפכים לתוכו. תושבי המקום נוהגים לספר כי ממש כאן טבעו פעם למוות נערה צעירה ואחיה.

להמשך קריאה...
קארן בליקסן: מסע מדנמרק לאפריקה ובחזרה, עם מחלות, כאבים וגעגועיםהיא נולדה ומתה בסקנדינביה, אבל עיקר פרסומה הגיע בזכות הספר "זיכרונות מאפריקה", שתיעד את 17 שנותיה ביבשת השחורה. סיפורה של הסופרת שכל חייה היו נדודים בין שחור ללבן

קארן בליקסן, סופרת דנית, נולדה ב-1885 ומתה ב-1962

קארן בליקסן, ילידת דנמרק, כמעט בת 50, בעלת תואר אצולה, יושבת על המרפסת בבית חד-קומתי מעוטר בגג רעפים אדומים. הבית ניצב בשולי מטע גדול של עצי קפה, שאותו היא מנהלת עם בעלה, לא הרחק מניירובי שבקניה. לאפריקה הגיעה ב-1914, לאחר שנישאה לדודן שלה, הברון השוודי ברור בליקסן-פיינקה - סופר וצייד של חיות בר גדולות, שדמותו העניקה כנראה השראה להמינגווי בסיפור "חיי האושר הקצרים של פרנסיס מקומבר".

היא נושאת מדי פעם מבט אל הרי נגונג הנישאים מולה, אבל לעיניה מצטיירים נופים אחרים.

להמשך קריאה...
הרפר לי: מה עומד מאחורי הספר החדש-ישן שהיא מוציאה בגיל 90הידיעה שמחברת הקלאסיקה "אל תיגע בזמיר" מפרסמת יצירה אחרי 50 שנות שתיקה, עוררה השתאות רבה, ולא בכדי. האם הסופרת שולטת במהלך, או שמדובר בניצול של קשישה?

הרפר לי, סופרת אמריקאית, נולדה ב-1926

ארבע שחקניות ידועות, ביניהן סנדרה בולוק וקתרין קינר, גילמו את דמותה בסרטי קולנוע ובדרמות טלוויזיוניות; נשיאים חלקו לה כבוד ומדליות; הספר שכתבה זיכה אותה בפרסים רבים, בהם הפוליצר; אנשים מפורסמים כמו אופרה ווינפרי מתגאים בקרבתם אליה; נכדו של הכוכב ההוליוודי גרגורי פק קרוי על שמה – עד כדי כך היו מיודדים; חברה הטוב ביותר היה הסופר טרומן קפוטה, למענו ערכה את המחקר שאיפשר לו לכתוב את ספרו המפורסם "בדם קר".

להמשך קריאה...
אסטריד לינדגרן: היריון לא מתוכנן בגיל 18 והצלחה בינלאומית בשם "בילבי"כשהיא הרתה, ובחייה חלה תפנית חדה, נדמה היה שתמו סיכוייה לממש את כישרונותיה. ואז ראה אור הספר הראשון על הילדה השובבה עם הצמות האדומות, והקריירה החלה לנסוק

אסטריד לינדגרן, סופרת ילדים שוודית, נולדה ב-1907 ומתה ב-2002

אישה צעירה, כמעט נערה – רק בת 18 – מודיעה להוריה, לתדהמתם, שנכנסה להיריון. עד כה היו חייה מוגנים ונעימים בתכלית: היא גרה בחווה בשוליו של כפר קטן בדרום שוודיה, והייתה לה ילדות מאושרת, הורים אוהבים ותומכים, שתי אחיות ואח שאת רוב זמנה בילתה בחברתם. "כמה הרבה שיחקנו, ארבעתנו!" כתבה כעבור שנים, "מהבוקר עד הלילה, בלי להתעייף, שמחים ועליזים, לפעמים עד כדי סיכון החיים, אבל זה לא עלה על דעתנו".

הם טיפסו על עצים, נתלו על קורות הגג הגבוה שבאסם, קפצו על ערימת הקורות שבמנסרה.

להמשך קריאה...
נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים