אנשים
לאה גולדברג: "אבי חלה בשיגעון, ואסור לאנשים כמוני להביא ילדים"היא נחשבת לאחת היוצרות העבריות האהובות בכל הזמנים, אבל בחייה האישיים לא ידעה אהבות רבות. לצד ההצלחה המקצועית היו בעיקר כאבים, ייסורים ובדידות

 

לאה גולדברג, משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית, נולדה ב-1911 ונפטרה ב-1970

 

המלחמה הגדולה הסתיימה. אברהם גולדברג, הכלכלן שייסד את מערכת הבריאות של ליטא, אשתו וילדתם הקטנה בת השמונה מבקשים לחזור הביתה לקובנה מגלותם ברוסיה. במעבר הגבול הם נעצרים. חבורה של חיילים ליטאים מודיעים לאברהם על גזר הדין הצפוי לו בשל האשמת שווא שבּדו - הוצאה להורג. למחרת, ברגע האחרון, חוננים אותו. כך הם עושים שוב ושוב, יום אחרי יום: שעשוע לשעות הפנאי שמצאו להם. ביום העשירי מאבד אברהם את שפיות דעתו ומתאשפז עד אחרית ימיו. הוא נספה כנראה בשואה, עשרות שנים לאחר מכן.

להמשך קריאה...
הארייט ביצ'ר סטואו: האישה הקטנה שגרמה למלחמת האזרחים הגדולהספרה "אוהל הדוד תום" הוא אחד המצליחים והנמכרים אי פעם, וגם חולל שינוי משמעותי בהיסטוריה האמריקאית וביחס לשחורים. אפילו הנשיא לינקולן נתן לסופרת קרדיט גדול

הארייט ביצ'ר סטואו, סופרת אמריקאית, נולדה ב-1811 ומתה ב-1896

"האיש שהיה חפץ" – זאת הייתה כותרת המשנה הלא מוכרת שנועדה ללוות את שמו של ספר מפורסם מאוד. הכותרת הוחלפה באחרת, "חיים בשפל המדרגה", שכמו קודמתה נמוגה לחלוטין מהזיכרון. שמו הסופי של הספר ידוע מאוד: "אוהל הדוד תום", אחד הספרים המצליחים והנמכרים ביותר אי פעם. יש הטוענים כי רק התנ"ך הופץ באמריקה בעותקים רבים יותר. גם מי שלא קרא אותו, בוודאי יודע שעלילתו מתרחשת בארצות הברית באמצע המאה ה-19, ושהוא מספר על קורות חייו וסבלותיו של עבד אמריקאי שחור. כמו כן, רבים סבורים שהייתה לספר השפעה עצומה על ההיסטוריה האמריקאית.

להמשך קריאה...
גרטרוד שטיין: המינגוויי קטל, מאטיס נעלב, ההומואים הפכו בזכותה ל"גייז" הסופרת היהודייה-אמריקאית, שחיה רוב שנותיה בפריז, הצמידה לקהילה הלהט"בית את הכינוי שמלווה אותה עד היום. היא עצמה חיה בזוגיות עם אישה וניהלה סלון ספרותי משגשג וסוער
גרטרוד שטיין, סופרת יהודייה-אמריקאית, נולדה ב-1874 בפנסילבניה ומתה ב-1946 בפריז

בהיותו בן 24, בראשית דרכו האמנותית, צייר פבלו פיקאסו את דיוקנה של הסופרת היהודייה-אמריקאית גרטרוד שטיין. "אבל הציור לא דומה לה", מתחו נגדו ביקורת. פיקאסו הגיב בלי היסוס: "בסופו של דבר, כך היא תיראה". בתמונה רואים את שטיין, גופה רחב ממדים, כמעט מונומנטלי, יושבת בתנוחה מתוחה בכורסה גדולה, לבושה כולה בבגדים חומים (ראו בסרטון למעלה). בימים שפיקאסו צייר אותה – חלפה שנה עד שהצליח להשלים את התמונה – היא הייתה בת 31. על פי אחת הגרסאות, העירו לצייר ששטיין אינה מחבבת את יצירתו, והוא השיב: "היא עוד תאהב אותו".

להמשך קריאה...
אנה אחמטובה: "המלכה הטראגית" עברה ייסורים, ושלושת בעליה נרצחובשנותיה הראשונות ידעה המשוררת הרוסייה אושר ואהבה, אבל התהפוכות הפוליטיות בארצה הפכו גם את חייה. רק אחרי מותו של סטאלין נהנתה מרגיעה וזכתה בפרסים על יצירתה

אנה אחמטובה, משוררת רוסייה, נולדה ב-1889 בשם אנה אנדרייבנה גורנקו ומתה ב-1966

היא נודעה בשם המשפחה אחמטובה, שאותו גזרה מהשם אחמט חאן – שמו של אחד מאבות אבותיה. אחמט, כך סיפרו במשפחתה, היה מנהיג טטרי וצאצא ישיר של ג'ינגיס חאן. את שם העט נאלצה לאמץ כשהחלה לפרסם את שיריה, בגיל 23: אביה לא הסכים ש"משוררת דקדנטית", כדבריו, תבייש בכתיבתה את משפחת גורנקו המכובדת. ספרה הראשון, "ערב", העניק לה הכרה ואהבה מיידיות מצד קוראים, אבל במשך שנים אסרו עליה השלטונות לפרסם את השירים הנוספים שכתבה.

להמשך קריאה...
ז'ורז' סאנד: זהות גברית, התנהגות שערורייתית ורצף אינסופי של מאהביםבגיל 27 החליטה לעזוב את בעלה אחרי שעיינה בצוואתו וקראה מה הוא כתב עליה. בהמשך לא הפסיקה לנפץ מוסכמות חברתיות ותרבותיות - וגם נעשתה אחת הסופרות המפורסמות בעולם

ז'ורז' סאנד, סופרת צרפתייה, נולדה ב-1804 ומתה ב-1876

אישה צעירה, רק בת 27, מוצאת באקראי את הצוואה שכתב בעלה. שמה כתוב על המעטפה. "מאחר שהיא נועדה לי, הרשיתי לעצמי לפתוח אותה בעודו חי", סיפרה. לאחר שהיא קוראת את רצף הקללות הכתובות בצוואה ומופנות אליה, וחשה שוב בשנאה הגלויה שמביע כלפיה הבעל - גבר שתיין, בור וגס רוח, שנוהג להעליב אותה בפומבי ונואף בגלוי עם אחת המשרתות שלה - היא תובעת לקבל ממנו קצבה חודשית מתוך סכום הכסף שירשה מסבתה, לוקחת את בתה בת השלוש (את בן השמונה היא משאירה עם אביו), ומסתלקת לפריז. מחכה לה שם גבר שהבטיח לעזור לה, אבל בעצם היא יוצאת אל הלא נודע.

להמשך קריאה...
נדין גורדימר: אילו נולדתי שחורה, כנראה שלא הייתי נעשית סופרתכל חייה יצאה הסופרת הדרום-אפריקאית נגד מדיניות האפרטהייד שהונהגה בארצה וקראה לשוויון זכויות בין שחורים ללבנים. בתגובה, ראה בה השלטון פרובוקטורית, וספריה נאסרו להפצה
נדין גורדימר, סופרת דרום-אפריקאית, נולדה ב-1923 ומתה ב-2014

על הבמה של טקס הענקת פרס נובל ניצבת אישה דקיקה, לבושה בפשטות. פניה העדינות קורנות. "מה ערכה של שירה, אם היא אינה משרתת עמים או אומות", היא מצטטת את המשורר הפולני צ'סלב מילוש. לאחר מכן היא מספרת כיצד בהיותה ילדה התגלה לה שקיימת בעולם גזענות. "אילו נולדתי שחורה", אמרה, "כנראה שלא הייתי נעשית סופרת, כי הכניסה לספרייה נאסרה על ילדים שחורים".

להמשך קריאה...
מרגרט מיטשל: נישואים לגבר אלים נתנו השראה לספר שהפך לקלאסיקהכתב היד של "חלף עם הרוח" שכב בביתה ללא שימוש, והיא סירבה לפרסם אותו. אחרי ההצלחה הגדולה עלתה אפשרות שלפחות תמונה אחת מתוך הספר התבססה על חוויה אישית קשה

מרגרט מיטשל, סופרת אמריקאית, נולדה ב-1900 ומתה ב-1949

"תסתכלי", היא אמרה. "את רואה את הבתים האלה? כאן גרו אנשים שהעולם שהכירו קרס להם מתחת לרגליים. גם לך זה יכול לקרות, אם לא יהיה בתוכך משהו שתוכלי להיאחז בו".

השתיים, מרגרט מיטשל הצעירה ואמה, עמדו והביטו בהריסות של בתי המידות בעיר ג'ונסבורו שבג'ורג'יה, שננטשו כחצי יובל קודם לכן, במהלך מלחמת האזרחים. הבת התלוננה באותו יום שהיא לא מוצאת עניין בלימודים בבית הספר, שהם נראים בעיניה מיותרים וחסרי תוחלת.

להמשך קריאה...
דפנה דה מוריאה: מאחורי ההצלחות הסתתרו שערוריות וביקורות קטלניותספרה המפורסם "רבקה" נחשד בגניבה ספרותית, וכך גם שתיים מיצירותיה האחרות. ולמרות הפרסום והכסף היא לא הייתה מאושרת, בין השאר כי התקשתה להשלים עם משיכתה לנשים

דפנה דה מוריאה, סופרת אנגלייה, נולדה ב-1907 ומתה ב-1989

ספר אחד, שהמבקרים בני זמנו בזו לו, נמכר בחודש הראשון אחרי שראה אור ב-45 אלף עותקים. "ספרות נשים", כינו אותו אז, וגם "רומנסה גותית". אבל חרף הביקורת הנוקבת הוא ממשיך להימכר בהתמדה מאז 1938, לעתים בכ-4,000 עותקים בחודש אחד.

"הספר יעסוק בהשפעה של האישה הראשונה על השנייה... היא מתה לפני שהספר מתחיל. לאט-לאט אני רוצה לפתח את הדמות של הראשונה בתוך התודעה של השנייה... עד שהאישה השנייה תהיה רדופה כל הזמן... הטרגדיה מתקרבת, ואז בום! טראח! משהו קורה" - אלה היו קווי המתאר ששרטטה הסופרת דפנה דה מוריאה לספרה המפורסם ביותר, "רֶבֶּקָה".

להמשך קריאה...
אמילי דיקנסון: מה היה הסוד שגרם לה לא לצאת מהבית במשך כ-30 שנה?באמצע שנות ה-20 לחייה החליטה להסתגר בחוות ילדותה. רק אחרי מותה התגלו השירים שכתבה, ושבזכותם היא נחשבת לאחת המשוררות האמריקאיות החשובות בהיסטוריה
אמילי דיקנסון, משוררת אמריקאית, נולדה ב-1830 ומתה ב-1886

אישה צעירה, לבושה תמיד בבגדים לבנים, ביישנית ונבוכה בחברת זרים אבל מצחיקה, עליזה וסוערת במחיצתם של אנשים קרובים, הפסיקה בהדרגה באמצע שנות ה-20 לחייה לצאת מהבית. במשך כמעט 30 שנה היא חיה לא הרחק מבוסטון, באמהרסט שבמסצ'וסטס: סבה היה אחד ממייסדי המכללה היוקרתית הקרויה על שם העיר, והיא עצמה למדה שם, אבל פרשה לפני שסיימה.

היא מסרבת לעזוב את החווה שבה גדלה וגרה מאז שנולדה. היא מרבה לקרוא.

להמשך קריאה...
מריאן פרדריקסון: שתי בנותיה נושלו מהירושה, האחוזה ניתנה לעוזר האישיבספרה "אנה חנה ויוהנה" עסקה הסופרת השוודית בסודות משפחתיים. אחרי מותה ופרסום צוואתה התברר שגם בחייה שלה היו חלקים מסתוריים. הפרשה הגיעה לבית המשפט

מריאן פרדריקסון, סופרת ועיתונאית שוודית, נולדה ב-1927 ומתה ב-2007

נערה שוודית צעירה, מריאן פרדריקסון, שוכבת במיטתה. היא מושכת את השמיכה עד מעל לראש, מסתתרת מתחתיה כמו בתוך אוהל. הוריה וידידיהם בטוחים שהיא ישנה, אבל היא ערה, מתוחה, מאגרפת את ידיה בסתר. היא מקשיבה למבוגרים וסופגת את דאגתם ואת הכעס שהם מביעים. מלחמה איומה משתוללת בעולם המקיף אותם. לא הרחק ממיטתה צווח היטלר מתוך מכשיר רדיו המונח על שרפרף.

להמשך קריאה...
עופרה עופר אורן
|
|
נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים