כולנו שמענו על מדפסות תלת ממד ואיך הן ישנו את חיינו, מהדפסה של אובייקטים ביתיים כמו כוסות וצלחות מיוחדות וכלה בהדפסה של בתים ובניינים. אם נעשה את ההקבלה המתבקשת לעולם המדפסות והציוד המשרדי, אז אם אנחנו יכולים להדפיס - מה מתבקש שיהיה לנו? נכון, סורק.
לדוגמה, בעבודה של Lorna Barnshaw ניתן לראות כיצד סריקה של המציאות במצלמת-רשת מוצגת כתוצר מודפס. העבודה הביקורתית הזו חושפת את החלקיות שבה העולם הווירטואלי רואה אותנו, ומציגה את הפגמים האלה כמושלמים.
AIREAL הוא פרויקט מחקר חדש מבין "דיסני", שמציג חשיבה חדשה על אינטראקציה. מערכת קומפקטית יוצרת מערבולות אוויר דחוס, ונושפת אותן על השחקן. כשהאוויר פוגע בו, נוצרת תחושה גופנית שמשתלבת בחוויית המשחק. AIREAL ישולב ב"קינקט" (מצלמת המרחב של מיקרוסופט), שיודעת לזהות היכן האדם נמצא בחדר ומה הן תנועותיו. בסרטון ההסבר של דיסני, שמופיע מיד, יש דוגמאות לשימושים אפשריים של האפליקציה. לדוגמה, הדיפת כדורי רגל:
כל המידול של הפרויקט נעשה במחשב והודפס במדפסת תלת-ממד, שמזריקה פלסטיק בשכבות.
"אונליין אופליין" היא תערוכה שמוצגת בימים אלה בגלריית "המשכן בית מאירוב" בחולון, והמעצבים שמשתתפים בה מנסים לגשר על גבולות בין ישן לחדש באופן פשוט ולא פשטני. יובל סער, שאצר את התערוכה, רצה לזקק את הקסם שנוצר במפגש בין האמנויות הקלאסיות לעולם הדיגיטלי, כאשר האמנויות הקלאסיות נאלצו להתמודד עם מציאות חדשה. מדוע אני אומר "נאלצו"? מכיוון שלא כולם שמחים על כך שהכל ממוחשב, דיגיטלי ואוטומטי.
הרשת גועשת בעקבות ההצגה של IOS7, מערכת ההפעלה החדשה של אפל, שחושפת מישק (software interface, בניגוד לממשק שהוא physical interface) חדש מבית ג'וני אייב, המעצב הראשי של החברה. הרבה דעות נרגשות נשמעות ונכתבות על העיצוב הגרפי החדש, שמציג קו מינימליסטי ושטוח ומחליף את התפישה הישנה של אפל, שכללה תלת-ממד מזויף וחומריות מטאפורית. הנה סרטון ההדגמה של המערכת החדשה, למי שפיספס:
לפני שארחיב על דעתי בנוגע למערכת, שתושק כנראה באוקטובר, אגיד שהקלף המנצח של אפל היה ותמיד יהיה עיצוב האינטראקציה. הרבה יותר מהעיצוב הגרפי ועיצוב החומרה המושקעים שלהם, בסופו של דבר מי שמנצחת היא
מחלקת המחקר של מיקרוסופט השיקה חוויה חדשה למשתמשי Xbox, שנקראת IllumiRoom. אחרי Kinect, מצלמת-המרחב שמאפשרת לשחק בעזרת תנועות גוף, דוחפת מיקרוסופט את חוויית המשחק לרמה גבוהה יותר. IllumiRoom היא מערכת שמגבירה ומוציאה את המשחק ממסך הטלוויזיה אל חלל החדר. בסרטון שמופיע כאן, אפשר לראות כיצד הפרויקט שמשלב מקרן מעצים את החוויה שמתרחשת תוך כדי משחק: אם יש פיצוץ - כל החדר יתפוצץ. אם יש שלג - החדר יהיה מושלג. אם מגיע אויב מהצד או מאחור - נקבל על כך רמז. כי במיקרוסופט הבינו שצריך לטפל גם בשדה הפריפריאלי של הראייה כדי להשיג חוויית משחק מלאה.
Jonathan Thompson הוא DJ Autom8 - סטודנט שהצעיד את ההופעה האלקטרונית של הלפטופ העלוב, והתאורה המזוויעה של מועדונים קטנים, לשלב הבא. באמצעות Hack למערכת התאורה וחיבור נכון עם Ableton ו-Max for Live הוא סינכרן ויז'ואל עם המוזיקה שהוא מנגן, והצליח לשלוט בעצמו על רוב האלמנטים החשובים בהופעת יחיד, במועדון חשוך איפשהו. תומפסון הצליח לשלוט על המוזיקה, האפקטים, התאורה, ואפילו יצר לעצמו תלבושת מגיבה וקסדה שהולמת את התאורה. one man band בחזית המוזיקה האלקטרונית.
I like Drums. And Bass. from DJ Autom8 on Vimeo.
האם גוגל הופכת לחברת אופנה? רק יצא פרויקט Glass וכבר פרויקט Talking Shoe? הנעל המדברת היא בעצם נעל רגילה, שהושתלו בה לוחות מחשב (צ'יפים) שמתחברים לטלפון הנייד כדי "למשוך" דרכו מידע מהאינטרנט. עיקר המידע מגיע מסדרת חיישנים שנמצאים על הנעל, והם חשים את הלחץ, התנודה והזוויות שלה. באמצעות המידע הזה, הצ'יפ מסיק מסקנות וקורא לתגובות מהאינטרנט, בדמות קול שמדבר ממיקרופון שנמצא על לשונית הנעל. בינתיים מדובר רק בטסט, אז עדיף כנראה שכדורגל עדיין לא ישחקו עם הגרסה הזו.
הדור הבא של שליטה בעולם הדיגיטלי בעזרת מחוות גופניות כבר כאן, והוא הרבה יותר מרגש אותי מאשר הקינקט. הקינקט, כידוע, פותחה במיקרוסופט והיא מצלמת מרחב שמסוגלת לדעת, באמצעות סריקה של החלל סביבה, היכן אתה נמצא ומתי אתה זז, ובסופו של דבר מתרגמת את המידע לנתונים שבעזרתם אפשר לשלוט על משחקים, כפי שנעשה ב360 Xbox.
היתרון העיקרי במצלמה הוא שאין צורך להרכיב על הגוף שום דבר, והכל אלחוטי (לא בטוח שזהו הביטוי המדויק לטכנולוגיה הזו). החיסרון הוא שפעמים רבות המצלמה לא רואה את המשתמש, מתבלבלת, מזהה דווקא דברים אחרים בחדר, או שלוקח למחשב יותר מדי זמן לפרש את התנועה שנעשתה ולהגיב בהתאם.
פעמים רבות אני מוצא את עצמי כותב על טכנולוגיות חדשניות, צ'יפים, מכשירים מורכבים שצריך צוותים גדולים של ממש כדי ליצור אותם. אבל הפעם אני רוצה לדבר על טכנולוגיה פשוטה מאוד ומרהיבה ביופיה. רבים מאיתנו לא מתייחסים לעט או עיפרון כאל טכנולוגיה, אבל מדובר בסוג של טכנולוגיה עתיקה: העט הוא הארכה של היד שלנו, ומאפשר לנו להותיר חותם על המשטח שעליו אנו מציירים.
3D Doodler רוכב על ההתלהבות הבלתי פוסקת מהדפסה תלת-ממדית שמבוססת על מחשב, ומביא לנו אותה בצורה הפשוטה ביותר האפשרית - כשקשקוש הופך לסקיצה תלת-ממדית.
J.Viewz, או שמא נוכל לקרוא לו דגן, הוא בחור ישראלי שגר בברוקלין, עושה מוזיקה איכותית ויודע לעטוף אותה באיכויות ויזואליות שאיתן הוא פורץ קדימה בעולם המוזיקה. מעט מוזיקאים בוחרים לשים דגש כזה חזק על הצד החזותי (וחבל): כבר למדנו שאמן שולי יכול לקדם את הקריירה שלו בצורה דרמטית בעזרת עטיפה איכותית וחדשנית. אז הנה הדוגמה הטרייה: 100 אלף צפיות בשלושה ימים. שני אנשים כבר שלחו לי מייל הבוקר עם הווידאו הזה, תחת הכותרת: "מדהים!"
בתגובה לאחד המיילים כתבתי שהמיינסטרים הוא האשפה של הגאונות, וכך באמת אני מרגיש כשאני מסתכל על הווידיאו הזה.
Design MA Goldsmiths university of London