מאת: אראלה טהרלב בן-שחר
1. האנטומיה של המוח משתנה כשמתאהבים, כך הראתה החוקרת הלן פישר בבדיקות FMRI . מתברר שלמראה האהוב, ואפילו למראה תצלום שלו, מוחם של מאוהבים משפעל אזורי מוח הקשורים בדופאמין, מוליך עצבי שמעורר תחושות של סיפוק וגמול.
2. העלייה בדופאמין מסבירה גם את העלייה בחשק המיני, את הרצון להתקרב זה לזה, כמו גם את ההתרגשות, האופוריה, הירידה בצורך בשינה והעלייה בקשב שמתורגמת לתשומת לב לבן הזוג.
3. בדמם של אנשים מאוהבים יש רמות גבוהות במיוחד של אוקסיטוצין. הורמון זה נמצא ברמות גבוהות אצל אנשים במצבים של יצירת קשר קרוב כמו לידת תינוק, הנקה והיריון, אבל במחקרים שנערכו במעבדה של פרופ' רות פלדמן מבר אילן, נמצא שהרמות שלו בזמן ההתאהבות גבוהות ללא השוואה.
4. ההתנהגות של מאוהבים משתנה. הם נעשים קשובים, אוהדים ושותפים להתנהגויות הייחודיות לאהובם. הקשב לדרכים הייחודיות שבה האהוב צוחק, שורק או מרים את הגבות נקרא "סנכרון", והוא מאפיין מאוהבים.
5. כשההתאהבות מלווה בכמויות גדולות מאוד של אוקסיטוצין, הסיכוי שהזוג יתמיד בקשר לפחות שנה גבוה יותר. פרופ' פלדמן, שגילתה את הקשר, מסבירה שייתכן שהדבר קשור בכך שההורמון הזה מעלה את היכולת לחוש אמפתיה, שהיא אחד המנבאים החזקים ביותר להצלחה בנישואים.
6. לגן האחראי על האוקסיטוצין יש וריאנטים שונים. מחקרים חדשים שנערכו בבר אילן מראים שחלקנו נולדים עם וריאנט שגורם להפרשה גדולה יותר של אוקסיטוצין, והקלות שבה אנו נקשרים ושומרים על קשר גדולה יותר.
7. כשנתנו לנברני השדה, הידועים כמונוגמיים, סם שחוסם את הקולטנים לאוקסיטוצין, הם הפכו לדייטרים סדרתיים שאינם מסוגלים להתחייב.
8. עם זאת, רמות האוקסיטוצין משתנות גם בעקבות ההתנהגות שלכם. התנהגות קשובה, כבוד וסנכרון עם בן הזוג מעלים את רמות האוקסיטוצין, וכך גם חיבוק ומגע ואפילו התבוננות בבן הזוג.
9. ההתאהבות מגינה מפני מחלות, גם זאת בזכות האוקסיטוצין, שמשפר את התפקוד של מערכת החיסון ומועיל לא רק למאוהבים אלא גם לאנשים שנמצאים בקשר זוגי ממושך.
10. יש מומחים שחושדים שתרופות נוגדות דיכאון שמעלות את רמת הסרוטונין עשויות להוריד את כמות הדופאמין, וכך לחבל ביכולת שלו להעלות את הריגוש, האופוריה ותחושות העונג המעורבות בהתאהבות.
התאהבות מגינה גם מפני מחלות (צילום: שאטרסטוק)
- ייעוץ מקצועי: פרופ' רות פלדמן, המחלקה לפסיכולוגיה במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, פרופסור נלווה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל, המרכז לחקר הילד
